הַבַּלָּשׁ הַארִי בּוֹלְטוֹן הָיָה אַחַד הַבַּלָּשִׁים הַטּוֹבִים בְּיוֹתֵר בְּלוֹס אַנְגֶּ'לֶס. חֲקִירוֹת רַבּוֹת שֶׁנִּהֵל הִסְתַּיְּמוּ בְּפִתְרוֹן הַתַּעֲלוּמָה וּבִתְפִיסַת הַפּוֹשְׁעִים לְמִינֵיהֶם. אֲבָל הַפַּעַם הַזֹּאת הוּא עָמַד נָבוֹךְ מוּל הַחִידָה שֶׁהִזְדַּמְּנָה לְפִתְחוֹ. הָיָה זֶה בְּבָקְרוֹ שֶׁל יוֹם רִאשׁוֹן, כְּשֶׁהוּא חָשַׁב לְבַלּוֹת עִם בְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ בְּפַּארְק יָפֶה סָמוּךְ לְבֵיתוֹ. אִישׁ לֹא הָיָה בָּאֵזוֹר בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, מִשּׁוּם שֶׁהַארִי וּבְנֵי הַמִּשְׁפָּחָה הִשְׁכִּימוּ קוּם, מִתּוֹךְ מַטָּרָה לֵהָנוֹת בְּשֶׁקֶט מֵהַחֲוָיָה הַמִּשְׁפַּחְתִּית.
אֶלָּא שֶׁאָז הוּא גִּלָּה אֶת הַנַּעַר הַשּׁוֹכֵב עַל הַסַּפְסָל וְהַכֹּל הִשְׁתַּבֵּשׁ. הַנַּעַר הָיָה מְכֻסֶּה עַד אַפּוֹ בִּשְׂמִיכָה בְּלוּיָה, וּסְבִיבוֹ הָיוּ פְּזוּרִים מַטְבְּעוֹת וּשְׁטָרוֹת. הַארִי לֹא הָיָה בָּטוּחַ שֶׁהוּא בַּחַיִּים, מִשּׁוּם שֶׁהוּא לֹא נָע וְלֹא זָע. בְּצַעַד חוֹשֵׁשׁ הִתְקָרֵב אֶל הַנַּעַר שֶׁעַל הַסַּפְסָל וְהִנִּיחַ שְׁתֵּי אֶצְבָּעוֹת עַל צַוָּארוֹ. בְּאוֹתוֹ רֶגַע הִתְעוֹרֵר הַנַּעַר מִשְּׁנָתוֹ וְקָפַץ מִן הַסַּפְסָל. "מָה זֶה? מִי אַתָּה?" שָׁאַל וְנִרְאָה מְבֻלְבָּל. "שְׁמִי הַארִי בּוֹלְטוֹן", הֵשִׁיב הַבַּלָּשׁ, "עָבַרְתִּי כָּאן וְרָאִיתִי אוֹתְךָ. וּמִי אַתָּה?"
וְעוֹד לִפְנֵי שֶׁהַנַּעַר הֵשִׁיב לוֹ – יָדַע הַארִי אֶת הַתְּשׁוּבָה. הוּא נִזְכַּר שֶׁרָאָה אֶת הַנַּעַר הַזֶּה כְּשֶׁעוֹד הָיָה יֶלֶד צָעִיר. הַלָּה הָיָה יָדוּעַ כִּבְנָהּ הֶעָשִׁיר וְהַמְפֻנָּק שֶׁל מִשְׁפַּחַת טֵיְילוֹר הָעֲשִׁירָה. הַארִי זָכַר שֶׁאֲבִי הַמִּשְׁפָּחָה הָיָה מְעֹרָב בְּסִפּוּר פֶּשַׁע כָּלְשֶׁהוּ, כְּשֶׁחָטְפוּ אֶת בְּנוֹ, זֶה שֶׁשּׁוֹכֵב כָּאן עַל הַסַּפְסָל לְצִדּוֹ וְנִרְאֶה אֻמְלָל וּמֻזְנָח. כֵּיצַד הִדַּרְדֵּר לְמַצָּב כָּזֶה? מָה גָּרַם לוֹ לַהֲפֹךְ מִבֶּן עֲשִׁירִים לְקַבְּצָן חֲסַר בַּיִת? לְהַארִי לֹא הָיוּ תְּשׁוּבוֹת, אֲפִלּוּ שֶׁהִתְאַמֵּץ מְאֹד לִמְצֹא.
"אֵיךְ הִגַּעְתָּ לַמַּצָּב הַזֶּה?" הֶחְלִיט לִשְׁאֹל אֶת הַנַּעַר, שֶׁשְּׁמוֹ הָיָה גּ'וּלְיַאן, אִם זִכְרוֹנוֹ אֵינוֹ מַטְעֶה אוֹתוֹ. "סִפּוּר אָרֹךְ", נֶאֱנַח גּ'וּלְיַאן. "סַפֵּר לִי אוֹתוֹ", אָמַר הַארִי. "אֲנִי אוֹהֵב סִפּוּרִים אֲרֻכִּים". הַנַּעַר לֹא הָיָה מְרֻצֶּה מֵהַמַּעֲמָד, אֲבָל בְּלֵית בְּרֵרָה הִתְחִיל לְסַפֵּר: "אֲנִי זוֹכֵר אוֹתְךָ, הַבַּלָּשׁ בּוֹלְטוֹן. אַתָּה הָיִיתָ זֶה שֶׁחָקַר אֶת תִּיק הַחֲטִיפָה שֶׁלִּי, עַד שֶׁשִּׁחְרַרְתָּ אוֹתִי בְּמִבְצָע מֻצְלָח. אֲבָל דַּע לְךָ שֶׁמֵּאָז חַיַּי אֵינָם חַיִּים".
"מָה קָרָה לְךָ מֵאָז?" הִתְעַנְיֵן הַארִי. הוּא לֹא עָקַב אַחֲרֵי חַיָּיו שֶׁל גּ'וּלְיַאן מֵאָז שִׁחְרֵר אוֹתוֹ מֵהַשֶּׁבִי, וְלֹא יָדַע עַל הַהִדַּרְדְּרוּת הָאִיטִית שֶׁחָלָה בְּמַצָּבוֹ – הַנַּפְשִׁי וְגַם הַגּוּפָנִי – אַחֲרֵי הַשִּׁחְרוּר. "אַתָּה אָמְנָם בַּלָּשׁ טוֹב", הֵשִׁיב גּ'וּלְיַאן, "אֲבָל לֹא מַסְפִּיק טוֹב, כַּנִּרְאֶה. כִּי לָקַח לְךָ חֹדֶשׁ שָׁלֵם לִמְצֹא אוֹתִי. אַתָּה יוֹדֵעַ מֶה עָבַר עָלַי בַּחֹדֶשׁ הַזֶּה? חָיִיתִי בִּמְאוּרַת פֶּשַׁע, סְבִיבִי גַּנָּבִים וְרוֹצְחִים וּסְתָם פּוֹשְׁעִים אַלִּימִים וּמְסֻכָּנִים, יָשַׁנְתִּי עַל שְֹמִיכָה שֶׁהָיְתָה פְּרוּסָה עַל הָרִצְפָּה, אָכַלְתִּי מַאֲכָלִים מְזֹהָמִים וְלָבַשְׁתִּי אוֹתָם בְּגָדִים בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַזְּמַן הָאָרֹךְ הַזֶּה. נִרְאֵיתִי כְּמוֹ חַיַּת אָדָם".
"אֲבָל שִׁחְרַרְתִּי אוֹתְךָ וְאַתָּה שָׂמַחְתָּ כָּל כָּךְ!" נִזְכַּר הַארִי וַעֲדַיִן לֹא הֵבִין. "כֵּן, אַתָּה צוֹדֵק. שָֹמַחְתִּי כִּי חָשַׁבְתִּי שֶׁכָּעֵת אֶחֱזֹר לְבֵיתִי וּלְמִשְׁפַּחְתִּי, וְהַכֹּל יָבוֹא עַל מְקוֹמוֹ בְּשָׁלוֹם. אֲבָל זֶה מַמָּשׁ לֹא מַה שֶּׁקָּרָה. אַחֲרֵי חֹדֶשׁ בִּלְבַד בַּמְּאוּרָה הַמְלֻכְלֶכֶת שֶׁבָּהּ זָרְקוּ אוֹתִי, וְאַחֲרֵי שֶׁאֲפִלּוּ הִתְיַדַּדְתִּי עִם כַּמָּה מֵהַחוֹטְפִים הָאֲרוּרִים הָאֵלֶּה, פָּשׁוּט הִתְחַבַּרְתִּי לְסִגְנוֹן הַחַיִּים הַזֶּה, וּכְבָר לֹא הָיִיתִי יָכוֹל לַעֲזֹב אוֹתוֹ כָּל כָּךְ מַהֵר וְלַחֲזֹר לִחְיוֹת חַיִּים נוֹרְמָלִיִּים".
"וּמֵאָז אַתָּה כָּכָה?" הִתְפַּלֵּא הַארִי. "לָמָּה לֹא הִתְרַגַּלְתָּ בַּחֲזָרָה לְחַיִּים רְגִילִים אַחֲרֵי שֶׁחָזַרְתָּ הַבַּיְתָה?" שָׁאַל. "פָּשׁוּט מְאֹד", עָנָה גּ'וּלְיַאן, "הַהוֹרִים שֶׁלִּי לֹא הִסְכִּימוּ לְקַבֵּל אוֹתִי בְּמַצָּבִי הַיָּרוּד וְהַמֻּזְנָח. הֵם טָעֲנוּ שֶׁאֲנִי עוֹשֶֹה בּוּשׁוֹת לַמִּשְׁפָּחָה שֶׁלָּהֶם בַּהִתְנַהֲגוּת הַגַּסָּה שֶׁלִּי, שֶׁאֲנִי חֲסַר נִמּוּסִין וְשֶׁאִבַּדְתִּי אֶת כָּל הָעֲדִינוּת שֶׁל מִשְׁפַּחַת טֵיְילוֹר הַמְכֻבֶּדֶת. אָז אֲנִי בָּרְחוֹב, חֲסַר בַּיִת, מִתְפַּרְנֵס מִנְּדָבוֹת שֶׁל עוֹבְרִים וְשָׁבִים. זֶהוּ זֶה".
הַארִי לֹא יָכֹל לַעֲמֹד מוּל הָעֶצֶב שֶׁל גּ'וּלְיַאן, בֶּן הָעֲשִׁירִים שֶׁהָפַךְ לְקַבְּצָן בִּגְלַל הוֹרִים בִּלְתִּי רַחְמָנִיִּים, וְשָֹמַח שֶׁלְּפָחוֹת שְׁאָר הַהוֹרִים בָּעוֹלָם אֵינָם כְּמוֹתָם. "בּוֹא", הוּא פָּנָה אֵלָיו בְּקוֹל רַךְ. "אֶקַּח אוֹתְךָ לְמָקוֹם מַתְאִים בַּעֲבוּרְךָ". גּ'וּלְיַאן לֹא הִתְנַגֵּד. מֵאוֹתוֹ הַיּוֹם וָהָלְאָה הִתְגּוֹרֵר הַנַּעַר הֶחָטוּף לְשֶׁעָבַר בְּבֵית מִשְׁפַּחַת בּוֹלְטוֹן, בִּשְׁכוּנָה חֲבִיבָה וּשְׁקֵטָה בְּלוֹס אַנְגֶּ'לֶס. בַּתְּחִלָּה הָיָה קָשֶׁה לִסְבֹּל אֶת הִתְנַהֲגוּתוֹ שֶׁל גּ'וּלְיַאן. הוּא אָכֵן הָיָה כִּמְעַט בִּלְתִּי אֱנוֹשִׁי, לֹא הִתְקַלַּח, לֹא הִסְכִּים לְהַחֲלִיף בְּגָדִים, זָלַל אֶת הָאֹכֶל וְהִתְלַכְלֵךְ. אֲבָל הַזְּמַן רִפֵּא אֶת בְּעָיָתוֹ וְהַסַּבְלָנוּת הָרַבָּה שֶׁל הַארִי בּוֹלְטוֹן הִתְגַּלְּתָה כְּמִשְׁתַּלֶּמֶת, כַּאֲשֶׁר אַחֲרֵי שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים שֶׁל חֶמְלָה הֵחֵל גּ'וּלְיַאן לַחֲזֹר לִשְׁפִיּוּת וְלִנְהֹג כְּאַחַד הָאָדָם. הַשְּׁכוּנָה הַטּוֹבָה שֶׁל מִשְׁפַּחַת בּוֹלְטוֹן תָּמְכָה בּוֹ וְהֵבִינָה לְנַפְשׁוֹ, וּבְיַחַד, בְּמַאֲמָץ מְשֻׁתָּף הוּא שָׁב לִהְיוֹת בֶּן אָדָם.
עָלֶיךָ לָדַעַת כִּי כָּל אָדָם מֻשְׁפָּע מֵהַסְּבִיבָה שֶׁבָּהּ הוּא חַי. אֲנָשִׁים טוֹבִים יַשְׁפִּיעוּ עָלֶיךָ לְטוֹבָה, וַאֲנָשִׁים שֶׁעוֹשִׂים מַעֲשִֹים רָעִים עֲלוּלִים לְהַשְׁפִּיעַ עָלֶיךָ לְרָעָה.
עָלֶיךָ לְהִשָּׁמֵר וְלִבְחֹר לִהְיוֹת קָרוֹב כְּכָל הָאֶפְשָׁר לַאֲנָשִׁים טוֹבִים, שֶׁאֶפְשָׁר לִלְמֹד מֵהֶם דְּבָרִים טוֹבִים. וּלְהִתְרַחֵק כְּכָל הָאֶפְשָׁר מֵאֲנָשִׁים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם הַשְׁפָּעָה רָעָה.
אַתָּה טוֹב, וְעָלֶיךָ לְהִתְחַבֵּר אֶל הַטּוֹב.
