ברגע ששימי קיבל את ההזמנה לנסיעה משכונת מאה שערים בירושלים, הוא לא חשב לעצמו שהוא הולך להיתקע עם רכב ההסעות שלו בסמטאות הצרות והצפופות של השכונות הירושלמיות הוותיקות. אבל לאחר שהעמיס את הנוסעים, גילה רכב מסוג סקודה שעמד במעבר הצר בצורה אלכסונית, אבל גם לחזור אחורה הוא לא יכל בגלל שיירת רכבים שנכנסו אחריו. בלית ברירה הוא עבר בקושי ושפשף את כל הצד השמאלי של הסקודה. בדיוק הגיע בעל הרכב ואז התחילו הוויכוחים: "שפשפת לי את כל הרכב, עכשיו תשלם לי את כל הנזק!" טען בעל הרכב ואילו סמי טען: "חנית בצורה בעייתית וגם אתה צריך לשלם את הנזק שנגרם לרכב שלי בגללך!" מה דעתכם? האם סמי צריך לשלם את הנזק? או בכלל בעל הרכב צריך לשלם על הנזק שנגרם לסמי?
מעיינים בספרים ולומדים לפסוק הלכה או משפט: שולחן ערוך 'חושן משפט' סימן ד' סעיף א' בדין: 'עביד איניש דינא דנפשיה'. סימן שע"ט סעיף ד' בדין: 'משבר ונכנס, משבר ויוצא'.
תשובה לשאלה "נסיעת מבחן" (שאלה מס' 667)
תקציר השאלה השבועית: הרכב של ישראל התקלקל והוא הכניס אותו למוסך כדי לטפל ברכב, למחרת בבוקר קיבל ישראל טלפון מסמי המכונאי שאמר: "לא נעים לי, אבל הרכב שלך עבר תאונה!" ישראל פתח את עיניו בתמיהה: "איך הרכב עבר תאונה, אם הוא אמור להיות במוסך בתיקון?" והוא הסביר: "אתמול בערב כבר תיקנתי את הרכב שלך, אבל לקחתי אותו לנסיעת מבחן ועל הדרך לקחתי גם את אשתי לקניות. אבל אז בדיוק עשיתי תאונה שלא הייתה בגללי…"
"אתה תישא באחריות של כל הנזקים שנגרמו לרכב שלי!" דרש ישראל. וסמי טען: "תראה, אני לקחתי את הרכב לנסיעת מבחן שזה חלק מהעבודה, למה אני צריך לקחת על עצמי את הנזקים שנגרמו לי באונס גמור?" מה דעתכם, האם סמי צריך לשאת בתוצאות של הנסיעה שלו?
תשובה בקצרה: סמי פטור מהנזק שנגרם לרכב, אם התאונה לא הייתה באשמתו.
תשובה בהרחבה: נפסק להלכה ש'שואל' חייב אפילו באונס גמור, דין ששונה מ'שוכר' שחייב רק במקרה של גניבה ואבידה. על מנת להיחשב 'שואל' ישנו כלל בהלכה שעליו ליהנות מהשאלת החפץ ללא שום תמורה, אבל אם הבעלים של החפץ מרוויח איזו טובת הנאה כלשהי, ה'שואל' אינו חייב מדין 'אונס' אלא דינו נחשב כ'שוכר' שמתחייב רק ב'גניבה ואבידה'.
במקרה שלנו
סמי אינו נחשב כ'שואל' כיוון שעיקר הנסיעה ברכב לא נעשתה עבורו, אלא בעיקר עבור ישראל בעל הרכב כדי לבדוק שהוא תקין. אלא שעל הדרך הוא לקח את אשתו, דבר שרוב העולם אינו מקפיד עליו ואפילו אין עניין לבקש ממנו רשות על כך, מכיוון שרוב העולם לא מקפידים על זה, ולכן דינו כ'שוכר' שפטור באונסים. ישנה דעה נוספת בפוסקים, שסוברים שכל תאונה שקרתה שלא באשמתו של ה'שואל' אינו חייב לשלם עליה כיוון שאנו מסתכלים על התאונה כאילו באו ליסטים ולקחו את הרכב, דבר שהגדרתו היא כ'מתה מחמת מלאכה' שהוא 'אונס' ידוע ורגיל ש'שואל' פטור ב'מתה מחמת מלאכה', ולכן סמי פטור מתשלום. (שולחן ערוך 'חושן משפט' סימן ש"מ סעיף ג')
