דֶפ רינגטון היה נוכל מהסוג השפל ביותר, הוא לא היה גנב רגיל – הוא היה שודד זקנים. את המיומנות הזאת הוא פיתח במשך שנים ארוכות בעיקר בסיועו של חבר טוב ד"ר בלק, שעבד במחלקה הגריאטרית בבית החולים המקומי. התכנית הייתה פשוטה: כאשר היה אדם מבוגר שהגיע לאשפוז ללא קרובי משפחה מסורים, היה ד"ר בלק הרופא מדווח על המטופל לחברו הטוב דֶפ, והלה היה מגיע כשהוא מצויד במסמכים מזויפים המציגים אותו כמטפל מוסמך, כשהוא מבקש לקבל מבית המשפט אפוטרופסות על הקשיש שנותר לבדו בעולם.
שמו של דפ כמטפל מוסמך ובעל המלצות רבות והמסמכים הרפואיים שניפק ד"ר בלק עבור התאמת הנתונים, עבדו כמעט תמיד. דֶפ הנוכל היה זוכה באפוטרופסות על הקשיש. כאשר היה הקשיש משתחרר לביתו, היה דואג דפ לערפל את חושיו בעזרת המרשמים הרפואיים שהעניק לו ידידו מבית החולים – ד"ר בלק, ובינתיים הוא היה משתלט על רכושו. בתחילה היה מוכר את החפצים היקרים שבבית כמו תמונות וכלי כסף, עד שהיה מצליח גם להשתלט על הדירה. לאחר מותו של הישיש המסכן, היו מתחלקים צמד הנוכלים בכסף הרב ועוברים לקרבן הבא.
באחד הימים, קיבל דֶפ טלפון נרגש מידידו הרופא. התברר, שלבית החולים הגיע זקן בודד, ששמו מלקולם. פניו היו מוכרות לד"ר בלק. לאחר בירור לא ארוך התגלה שמדובר במולטי מיליונר שיש לו בן אחד שאינו שוהה בארץ מזה שנים. הרופא הסביר לחברו שלפניהם מכרה זהב. עד מהרה הומצאו האישורים המתאימים ומלקולם שסבל מתשישות ומערפול חושים מוחלט כתוצאה מהתרופות שנתן לו ד"ר בלק, לא היה יכול לדבר. לאחר מספר ימים נשלח מלקולם לביתו כאשר דֶפ מופקד כאפוטרופוס עליו, כמובן בהסכמה של בית המשפט. כאשר דֶפ הגיע לבית הוא נדהם מחפצי הערך הרבים שנמצאו בארמון שבו התגורר. הוא טיפל במלקולם "במסירות", תוך שהוא מקפיד לתת לו בקביעות תרופות מטשטשות, ובינתיים החל למכור את חפצי הערך שהיו בבית.
כעבור מספר ימים, מצא דֶפ כספת סגורה שהוסתרה מאחורי תמונה גדולה בחדר השינה. הוא חיטט במגירותיו של הזקן ועד מהרה מצא את המפתח. כשנפתחה הכספת הוא הופתע למצוא בה מעטפה אחת בלבד. הכיתוב שעל המעטפה היה: "לפתוח רק אחרי מותי". דֶפ הנוכל לא המתין כמובן ופתח מיד את המעטפה, שם מצא מכתב שבו מפרט הזקן את כעסו הרב על בנו היחיד גבריאל שהתגורר בארץ רחוקה. בסופו של המכתב נכתבה שורה אחת: "בשל כעסי הגדול על בני, החלטתי לפרסם את צוואתי בקלטת וידאו המצויה בכספת בחשבון הבנק שלי. מי שיטפל בי במסירות סמוך למותי ייקח את הקלטת בליווי צו בית משפט ושם בבית המשפט תשודר צוואתי לגבי רכושי הרב".
דֶפ קרא את הדברים בנשימה עצורה ובעוד הוא מתחבט לגבי המכתב, קיבל טלפון מפתיע משותפו ד"ר בלק שסיפר לו שבנו של מלקולם שמע על מצבו של אביו ומיהר לשוב ארצה. כעת מבקש גבריאל לסלק במהירות את דֶפ מטיפול באביו ולשם כך הגיש תביעה משפטית. דֶפ שמח לבשר לחברו שאין להם מה לדאוג ושהתברר שהזקן מתעב את בנו. "זאת הפעם הראשונה שלנו לשדוד או לרמות כדי לזכות במיליוני דולרים", אמר דֶפ לחברו בהתלהבות.
יום המשפט הגיע, בית המשפט מינה שליח מיוחד שהתלווה לאפוטרופוס "המסור" למרתפי הבנק. שם הוצאה הקלטת והובאה תחת משמר לאולם בית המשפט. בצדו של האולם עמד הבן גבריאל כשעיניו אדומות והוא אינו מאמין למתרחש. בצד השני ישב האפוטרופוס "הנכבד" בביטחון ובזחיחות והמתין לתחילת הדיון. עם כניסתו לדיון, הכריז השופט שהוא דורש להקרין את הקלטת. הכל עצרו את נשימתם כאשר פניו של מלקולם הקשיש נראו על המסך. הווידאו החל בסיפורו של מלקולם שסיפר שיש לו בן יחיד השוהה בארץ רחוקה וציין כי הוא אוהב אותו מאוד. "אם אתם רואים את הקלטת הזאת, סימן הוא שנוכלים השתלטו על ביתי", אמר מלקולם בקול יציב וברור. "מאחר שאני גר בבדידות, ובני נאלץ לנסוע לחו"ל, ידעתי שאני פיתיון קל לנוכלים. מאחר שלא ידעתי כיצד להתגונן מולם החלטתי לטמון להם פח ולשלוח אותם בעצמם לרוץ אחרי קלטת מסתורית. אם הקלטת מוצגת בבית המשפט, זהו סימן עבורכם שאיני יכול לדבר לא בשל שאיבדתי את צלילותי אלא בגלל שאנשים גרמו לי לאבד אותה!"
דממה שררה באולם ונדמה היה שניתן לחתוך את המתח בסכין. ואז נשמע המשפט האחרון של מלקולם: "אני קורא לבית המשפט לעצור את הנוכלים שנמצאים כעת באולם, ולא לאפשר להם לברוח!"
פניו של דֶפ חוורו באחת. השופט הורה מיד על מעצרו ובתום מספר ימים של בדיקות מקיפות התגלו בדמו של הקשיש שהיה מחוסר הכרה עקבות של תרופות קשות מערפלות חושים. על המרשמים היה חתום ד"ר בלק, שהתקשה להסביר מדוע נתן לו את התרופות הללו. חקירה שנערכה גילתה את הקשר בין השניים והם הושמו מאחורי סורג ובריח. וכך תוך זמן קצר שב מלקולם להכרה מלאה והתאושש מהחוויה הקשה שעבר…
עם ישראל חטאו בחטא העגל מפני שהשטן הראה להם את מיטתו של משה. לפעמים אנשים בטוחים שכל מה שמתרחש מולם הוא נכון ואמיתי, אבל צריך לדעת שלפעמים ישנם מצבים שהתרחשו בכוונה תחילה ולכן עלינו ללמוד מכך, האם מישהו מעוניין להרוויח מהמצב שנוצר? אם נחקור זאת כראוי, לפעמים נגלה שהתמונה שונה לחלוטין ממה שהיא נראית.
