לשמור מרחוק

סיפור לשבת

זאת הייתה שעת לילה מאוחרת, כאשר החושך ירד על השכונה השקטה וגם בווילה היוקרתית של משפחת טרובוביץ' כבו האורות ובני המשפחה נמו את שנתם, גם אבי המשפחה איש העסקים המצליח יוני טרובוביץ' כבר פרש לשנת הלילה לאחר שעבר על הדיווחים מכל סניפי הרשת שבבעלותו, שהציגו בפניו את הפדיון היומי מכל סניף וסניף, לאחר מכן עבר על חשבונות הבנק, רשם ביומנו תזכורת להתקשר למחרת בבוקר שוב לחברת האבטחה המאבטחת את הדירה שלו, כבר מספר פעמים שהוא מבקש לבטל את המנוי לחברת האבטחה הפרטית ובכל פעם משכנעים אותו נציגי החברה כי רק הוא מרוויח מכך וכדאי לו להמשיך את האבטחה המיוחדת, אבל כעת החליט סופית כי חלפו הימים שבשכונה הסתובבו פושעים מסוגים שונים, ובשנים האחרונות כבר אין בכך שום צורך, עיניו כבר כמעט נעצמו וגם הוא פרש אל שנת הלילה ועד מהרה שקע בשינה עמוקה.

לפתע הפר את השקט צלצול טלפון ויוני התעורר משנתו בבהלה, הוא לא הצליח להבין מי יכול להתקשר אליו בשעה מאוחרת שכזאת. על הצג הופיע מספר לא מוכר, ויוני ניסה לענות אבל השיחה נותקה, הוא ניסה לחייג אל המספר שהופיע על הצג אבל לא היה שום מענה מהצד השני, "כנראה שמדובר בטעות", חשב לעצמו אבל הבהלה שאחזה בו מההתעוררות הפתאומית לא נתנה לו להירדם בחזרה והוא ירד לעבר הקומה התחתונה, כדי לשתות משהו, הוא ירד במדרגות והעיף מבט אל החלון הפונה החוצה ולפתע קפא על מקומו, מאחורי שער הברזל שבפתח חצר הבית עמדו שני ברנשים חבושים בכובע צמר לראשם וניסו לפרוץ את השער, יוני ניסה לצעוק או לומר משהו אבל קולו נאלם ושום הגה לא יצא מפיו, היה נדמה שתיכף שני הפורצים נכנסים פנימה אבל לפתע נשמעה חריקת בלמים, ומפינת הרחוב הגיח הרכב של חברת האבטחה, צמד הפורצים החל לנוס מן המקום אבל זוג המאבטחים שקפצו מן הרכב היו מהירים מהם, הם זינקו אל הפורצים ולאחר מאבק קצר הצליחו לאזוק אותם, הוא המשיך להתבונן במתרחש ומספר דקות אחר – כך ראה ניידת משטרה מתקרבת אל המקום, אליה הוכנסו צמד הפורצים.

יוני היה המום מכל מה שראה ורק עכשיו הוא הרשה לעצמו לנשום לרווחה, הוא הבין שברגע זה ניצלו הוא ובני ביתו מפריצה לבית, הוא לא רצה אפילו לחשוב כיצד יכלה להסתיים הפריצה, אבל היה ברור לו כי הרגע ניצל לא רק מהפסד כספי אלא גם מסכנת חיים ממשית, הוא לא העז לדמיין מה היה קורה אם אחד מילדיו היה מתעורר ורואה מולו את צמד הפורצים.

לאחר שנרגע יוני מכל מה שראה כבר החל אור הבוקר להפציע, והוא חזר למיטתו כדי להספיק לחטוף עוד מעט שנות שינה עד שהבוקר יעלה במלואו, המחשבה האחרונה שעוד הספיקה לעבור במוחו, כי הוא חייב לאתר את מי שהתקשר אליו ולהודות לו על כך שבזכותו הוא ראה מול עיניו כיצד ניצלו הוא ובני משפחתו, אבל מצד שני, חשב לעצמו, כי אולי היה עדיף שלא היה רואה כלום וכך הייתה נחסכת ממנו הבהלה שאחזה בו.

הבוקר שעלה על ביתו העיר את כל בני המשפחה, יוני לא התכוון לספר להם ממה ניצלו במשך הלילה, אבל דבר אחד היה ברור לו כי בינתיים הוא דוחה את תוכניתו לבטל את המנוי לחברת האבטחה.

מיד כשהגיע אל משרדו, החליט יוני להתקשר אל משרדי חברת האבטחה ולהודות להם על כך שהצילו את חייו ואת חיי משפחתו. "אולי אוכל לקבל את המספר של המאבטחים שהיו בשטח" ביקש יוני והפקידה מסרה לו את המספר, ויוני חייג מיד אל המאבטח כדי להודות לו, היה נדמה לו שהמספר קצת מוכר אבל הוא לא הצליח להבין מאיפה, אבל כשחייג את המספר מהטלפון האישי שלו לפתע התברר לו בדיוק מאיפה מוכר לו המספר, היה זה מספר הטלפון שחייג אליו באמצע הלילה דקות ספורות לפני שראה את צמד הפורצים, יוני לא הצליח להבין מה הביא את המאבטח לחייג אליו באמצע הלילה ולהעיר אותו משנתו, הוא החליט שהוא חייב לברר זאת לאחר שיודה לו. ואכן לאחר מילות תודה חמות שבהם הודה לצוות המאבטחים, הוא שאל את המאבטח: "מדוע התקשרת אליי באמצע הלילה?"

"האמת היא" ענה המאבטח לאחר מילות התודה החמות. "ששמעתי לאחרונה שאתה מעוניין לבטל את המנוי לחברת האבטחה, מכך הסקנו שאינך מודע לאיומים הקיימים על הדירות בשכונה. ולכן החלטנו כי בפעם הבאה בה נתקל בניסיון פריצה, אנחנו נדאג שאתה במו עיניך תראה את האיום ותבין ממה ניצלת, זאת הסיבה שהתקשרנו אליך כדי שתתעורר ותראה בעצמך ממה ניצלת. רק ברגע שראינו כי צמד הפורצים כבר כמעט מצליחים להיכנס אל החצר, הגענו במהירות ועצרנו אותם, אבל דע לך אדון יוני.." סיים המאבטח את דבריו "כי מה שראית היום זה רק חלק מעשרות ניסיונות פריצה, אותם אמנם לא ראית בעצמך אבל אנחנו ראינו אותם במקומך והצלנו אותך לא פעם…"

"ברור לי העניין" הפטיר יוני לתוך הטלפון וביקש לסיים את השיחה, אבל המאבטח הפתיע אותו והמשיך: "אני רק רוצה שתדע שגם אם נראה לך שאתה משלם סתם, שתהיה לך את התחושה שלתשלום שלך יש מטרה ובשביל זה אנחנו עושים את התפקיד שלנו…"

 

בפרשת השבוע אנחנו מתחילים לקרוא את ענייני הקרבנות, שאותם מקריב האדם כאשר הוא נכשל בחטא כדי לכפר על העוון שנכשל בו. כיום בזמננו שאין קרבנות, נחשבת תפילה כקרבן. ולכן, אם אתה מחפש לפעמים לעגל פינות בגלל שאתה ממהר או לקצר בתפילה, כדאי לך לדעת את החשיבות שלה, מכיוון שגם אם אתה לא רואה את התוצאה באופן מיידי, עדיין היא מכפרת על העוונות ומגנה עליך לאורך כל הדרך.

מעונין להצטרף להפצת עלון 'שלום לעם'?

אולי יעניין אותך גם

סיפור לשבת

תפנית בתחתית

סיפור לשבת

שליחות מורכבת

סיפור לשבת

המאמץ האחרון

סיפור לשבת

תאמין בעצמך

סיפור לשבת

פשוט מהתחלה

להנצחה או הקדשה בעלון 'שלום לעם'