שָׁלוֹם לָכֶם, קוֹרְאִים לִי יוֹנִי וַאֲנִי בֶּן עֶשֶֹר וָחֵצִי. אֲנַחְנוּ גָּרִים בִּשְׁכוּנָה שְׁקֵטָה וּמְאֹד נֶחְמָדָה בְּבַיִת פְּרָטִי צְמוּד קַרְקַע. יֵשׁ שֶׁקּוֹרְאִים לָזֶה וִילָה וְחוֹשְׁבִים שֶׁאֲנַחְנוּ עֲשִׁירִים גְּדוֹלִים, אֲבָל אֲנִי לֹא אוֹהֵב לְהַשְׁוִיץ בַּדָּבָר הַזֶּה. הַסִּפּוּר שֶׁלִּי הוּא בְּעֶצֶם שְׁלֹשָׁה סִפּוּרִים. אֲסַפֵּר לָכֶם אוֹתָם לְפִי הַסֵּדֶר.
הַכֹּל הִתְחִיל בְּלַיְלָה אֶחָד, שֶׁבּוֹ הִתְעוֹרַרְתִּי לְשֵׁמַע רְעָשִׁים חֲשׁוּדִים מֵהָרְחוֹב. הֱיוֹת שֶׁהַחֶדֶר שֶׁלִּי נִמְצָא בְּקוֹמַת קַרְקַע, אֲנִי יָכוֹל לִשְׁמֹעַ הַרְבֵּה פְּעָמִים אֶת הַקּוֹלוֹת שֶׁבָּאִים מִבַּחוּץ. וְכָךְ הָיָה גַּם בְּאוֹתוֹ לַיְלָה. הַשְּׁכוּנָה הָיְתָה שְׁקֵטָה בַּשָּׁעָה הַזֹּאת, וַאֲנִי קַמְתִּי מִיָּד וְהִסְתַּכַּלְתִּי מֵהַחַלּוֹן.
לָא רָאִיתִי הַרְבֵּה. אֲבָל מַה שֶּׁכֵּן רָאִיתִי, הִבְהִיל אוֹתִי מְאֹד. דְּמוּת לְבוּשָׁה בְּשָׁחֹר הָלְכָה בַּמִּדְרָכָה שֶׁמִּמּוּל, וְהֶחֱזִיקָה בְּיָדָהּ יֶלֶד שֶׁנִּרְאָה רָדוּם. הַדְּמוּת הִכְנִיסָה אֶת הַיֶּלֶד לְתוֹךְ מְכוֹנִית שְׁחֹרָה, וְנֶעֶלְמָה מֵהַמָּקוֹם בִּמְהִירוּת. הָיָה נִדְמֶה לִי שֶׁאֲנִי גַּם שׁוֹמֵעַ כְּמִין קוֹלוֹת כְּאֵב, אֲבָל לֹא הָיִיתִי בָּטוּחַ.
הַמַּחֲזֶה הַזֶּה גָּרַם לִי לִדְפִיקוֹת לֵב. הָיִיתִי בָּטוּחַ שֶׁיֶּלֶד נֶחְטַף בְּאֶמְצַע הַלַּיְלָה עַל יְדֵי אִישׁ רַע כָּלְשֶׁהוּ. שָׁמַעְתִּי שֶׁיֵּשׁ דְּבָרִים כָּאֵלֶּה, שֶׁחוֹטְפִים יְלָדִים בִּשְׁבִיל לְבַקֵּשׁ מֵהַהוֹרִים שֶׁלָּהֶם כֹּפֶר. אֲבָל אַף פַּעַם לֹא יָדַעְתִּי שֶׁזֶּה קוֹרֶה גַּם בְּיִשְֹרָאֵל. בְּכָל מִקְרֶה, רַצְתִּי לַחֶדֶר שֶׁל הַהוֹרִים שֶׁלִּי, בַּקּוֹמָה הַשְּׁלִישִׁית, וְהֵעַרְתִּי אוֹתָם.
"מִישֶׁהוּ חָטַף יֶלֶד!" צָעַקְתִּי וּשְׁנֵיהֶם קָפְצוּ מֵהַמִּטָּה. הֵם רָצוּ לַחַלּוֹן וְנִסּוּ לִרְאוֹת בַּמֶּה מְדֻבָּר. סִפַּרְתִּי לָהֶם מַה שֶּׁרָאִיתִי, וְהֵם עָמְדוּ שָׁם דְּרוּכִים וְלֹא יָדְעוּ מָה לַעֲשֹוֹת. "תִּתְקַשְּׁרִי לְמִשְׁפַּחַת יַקִּיר", אָמַר אַבָּא שֶׁלִּי, וְהִצְבִּיעַ עַל הַבַּיִת שֶׁמּוּלֵנוּ. אִמָּא שֶׁלִּי, שֶׁהִכִּירָה אֶת גְּבֶרֶת יַקִּיר, מִהֲרָה לְהִתְקַשֵּׁר אֵלֶיהָ. אוּלַי הַבֵּן שֶׁלָּהּ הוּא שֶׁנֶּחְטַף.
אַחֲרֵי שִֹיחָה קְצָרָה עִם גְּבֶרֶת יַקִּיר, הִתְבָּרְרָה הַתְּמוּנָה – הַבֵּן שֶׁלָּהֶם חוֹלֶה בְּשַׁפַּעַת קָשָׁה, וְהַחֹם שֶׁלּוֹ טִפֵּס מְאֹד, וְהוּא גַּם נִתְקַף בְּשִׁעוּל כָּבֵד. הֵם נִלְחֲצוּ מְאֹד, וְהָאַבָּא לָקַח אֶת הַיֶּלֶד בִּמְהִירוּת לְבֵית הַחוֹלִים, כְּדֵי שֶׁיִּבְדְּקוּ מָה מַצָּבוֹ, וְהַאִם הוּא צָרִיךְ טִפּוּל רְפוּאִי. זֶה כָּל מַה שֶּׁקָּרָה. מוּבָן שֶׁזֶּה נוֹרָא וְאָיֹם, אֲבָל לֹא חֲטִיפָה כְּמוֹ שֶׁחָשַׁבְתִּי. חָזַרְנוּ כֻּלָּנוּ לִישֹׁן, רְגוּעִים יוֹתֵר, וְהִתְפַּלַּלְנוּ לִשְׁלוֹמוֹ שֶׁל מֵאִיר יַקִּיר הַחוֹלֶה. קְצָת הִתְבַּיַּשְׁתִּי מֵהַהוֹרִים שֶׁלִּי, שֶׁהֵעַרְתִּי אוֹתָם סְתָם.
שָׁבוּעַ לְאַחַר מִכֵּן, קָרָה הַסִּפּוּר הַשֵּׁנִי. הַהוֹרִים שֶׁלִּי נוֹהֲגִים לָצֵאת מִדֵּי פַּעַם לַהֲלִיכָה בִּשְׁעַת לַיְלָה מְאֻחֶרֶת. הֵם אוֹמְרִים שֶׁאָז יֵשׁ אֲוִיר הֲכִי צָלוּל, וְאֵין מִי שֶׁמַּפְרִיעַ לָהֶם בַּשִּׂיחָה. אֲנִי כְּבָר מַסְפִּיק בּוֹגֵר בִּשְׁבִיל לֹא לְפַחֵד לְהִשָּׁאֵר לְבַד. וּבְכָל מִקְרֶה, אֲנִי לֹא יוֹדֵעַ מִזֶּה, כִּי אֲנִי שָׁקוּעַ בְּשֵׁנָה… אֲבָל בַּלַּיְלָה הַהוּא הִתְעוֹרַרְתִּי שׁוּב מִקּוֹלוֹת שֶׁשָּׁמַעְתִּי. הַפַּעַם הָיוּ אֵלֶּה קוֹלוֹת שֶׁל פְּרִיצָה. בָּזֶה הָיִיתִי בָּטוּחַ.
הִגִּיעַ לְאָזְנַי קוֹל שֶׁל זְכוּכִית מִתְנַפֶּצֶת, הִתְחִיל צִפְצוּף שֶׁל אַזְעָקָה, אֲבָל הוּא מִיָּד הִפְסִיק. זִנַּקְתִּי לַחַלּוֹן וְהִבַּטְתִּי הַחוּצָה. יָכֹלְתִּי לִרְאוֹת מִזָּוִית הָעַיִן שֶׁיֵּשׁ גַּנָּב בַּוִּילָה שֶׁמִּצַּד יָמִין שֶׁלָּנוּ. הוּא לָבַשׁ כּוֹבַע גֶּרֶב וְסָחַב עַל הַגַּב שַֹק מָלֵא בְּכֵלִים שֶׁכַּנִּרְאֶה גַּנָּב מֵהַוִּילָה. רָאִיתִי אוֹתוֹ יוֹצֵא לְכִוּוּן רֶכֶב יָשָׁן שֶׁחִכָּה לוֹ בַּחוּץ, וְיָדַעְתִּי פִּתְאֹם מָה אֲנִי צָרִיךְ לַעֲשֹוֹת: לִרְשֹׁם אֶת מִסְפַּר הַמְּכוֹנִית.
מִהַרְתִּי גַּם לְהִתְקַשֵּׁר לַמִּשְׁטָרָה. הַהוֹרִים שֶׁלִּי לֹא הָיוּ בַּסְּבִיבָה, וְהַפֶּלֶאפוֹן שֶׁלָּהֶם מְנֻתָּק כְּשֶׁהֵם יוֹצְאִים לַהֲלִיכָה מְשֻׁתֶּפֶת. סִפַּרְתִּי לַשּׁוֹטֶרֶת שֶׁהֵרִימָה לִי מָה רָאִיתִי, וְאָמַרְתִּי לָהּ שֶׁיֵּשׁ גַּנָּב בַּשְּׁכוּנָה שֶׁלָּנוּ. "יֶלֶד", הִיא אָמְרָה, "אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁזּוֹ עֲבֵרָה עַל הַחֹק לְהַטְרִיד אֶת הַמּוֹקֵד שֶׁל הַמִּשְׁטָרָה? לֵךְ לִישֹׁן וְאַל תִּתְפֹּס אֶת הַקַּו לַאֲנָשִׁים שֶׁבֶּאֱמֶת צְרִיכִים אֶת הַמִּשְׁטָרָה".
הָיִיתִי נָבוֹךְ וּמִיָּד נִתַּקְתִּי. לֹא רָצִיתִי לְהִסְתַּבֵּךְ. בַּבֹּקֶר סִפַּרְתִּי לְהוֹרַי עַל הַמִּקְרֶה, וְהֵם נִדְהֲמוּ. "אַתָּה רָאִיתָ אֶת הַגַּנָּב? בֶּאֱמֶת פָּרְצוּ לַוִּילָה שֶׁל מִשְׁפַּחַת הַנֶּגְבִּי! הֵם הָיוּ בַּחֲתֻנָּה מִחוּץ לָעִיר, וְהַגַּנָּבִים נִצְּלוּ אֶת זֶה וְגָנְבוּ מֵהֶם כַּמָּה חֶפְצֵי עֵרֶךְ". אָמַרְתִּי לָהֶם שֶׁרָשׁוּם לִי מִסְפַּר הָרֶכֶב שֶׁל הַגַּנָּבִים, וְהֵם שָֹמְחוּ וְהֶחְמִיאוּ לִי שֶׁאֲנִי יֶלֶד חָכָם. אַחֲרֵי יוֹמַיִם הֵם סִפְּרוּ לִי שֶׁבִּזְכוּתִי תָּפְסוּ אֶת הַגַּנָּבִים וְהֶחֱזִירוּ אֶת הָרְכוּשׁ הַגָּנוּב שֶׁל מִשְׁפַּחַת הַנֶּגְבִּי.
הַסִּפּוּר הַשְּׁלִישִׁי הָיָה חֹדֶשׁ אַחַר כָּךְ. לֹא תַּאֲמִינוּ, אֲבָל שׁוּב הִתְעוֹרַרְתִּי מִקּוֹלוֹת שֶׁבָּאוּ מֵהָרְחוֹב. הַפַּעַם כְּבָר הָיִיתִי מוּכָן. נִגַּשְׁתִּי לַחַלּוֹן, וְחִפַּשְׂתִּי אֶת מְקוֹר הָרַעַשׁ. מַה שֶּׁרָאִיתִי הִפְחִיד אוֹתִי וּבִלְבֵּל אוֹתִי בּוֹ זְמַנִּית. דְּמוּת שְׁחֹרָה יָצְאָה מִבֵּית מִשְׁפַּחַת יַקִּיר, וְהִיא אָחֲזָה בְּיָדָהּ יֶלֶד, כְּכָל הַנִּרְאֶה אֶת מֵאִיר יַקִּיר. הָאִישׁ הִכְנִיס אֶת מֵאִיר לִמְכוֹנִית, שֶׁעַד כַּמָּה שֶׁהִצְלַחְתִּי לִרְאוֹת לֹא הָיְתָה שֶׁל אָדוֹן יַקִּיר.
כָּאן נִכְנְסוּ לִי הַמַּחֲשָׁבוֹת לָרֹאשׁ. מִצַּד אֶחָד, זָכַרְתִּי אֶת הַמִּקְרֶה הָרִאשׁוֹן, שֶׁבּוֹ הֵעַרְתִּי אֶת הַהוֹרִים שֶׁלִּי לְחִנָּם. יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁמֵּאִיר יַקִּיר שׁוּב חוֹלֶה, וְשׁוּב אַבָּא שֶׁלּוֹ מַסִּיעַ אוֹתוֹ לְבֵית הַחוֹלִים. אֲבָל יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁמַּשֶּׁהוּ לֹא טוֹב בֶּאֱמֶת קוֹרֶה כָּאן. וְהַסִּפּוּר הַשֵּׁנִי, עִם הַגַּנָּבִים שֶׁרָאִיתִי, יוֹכִיחַ שֶׁגַּם מִקְרִים כָּאֵלֶּה קוֹרִים. אָז מָה לַעֲשֹוֹת? הָיִיתִי מְבֹהָל וּמְבֻלְבָּל.
וְאָז נִזְכַּרְתִּי שֶׁאַבָּא וְאִמָּא שֶׁלִּי תָּמִיד אוֹמְרִים לִי: "רוֹנִי, תָּמִיד-תָּמִיד תְּשַׁתֵּף אוֹתָנוּ בַּמֶּה שֶׁקּוֹרֶה לְךָ. לֹא מְשַׁנֶּה אִם זֶה טוֹב אוֹ חָלִילָה לֹא". וְרַצְתִּי לְמַעְלָה לְהָעִיר אוֹתָם. אַתֶּם יוֹדְעִים מָה הִתְבָּרֵר בַּסּוֹף? שֶׁבֶּאֱמֶת חָטְפוּ אֶת מֵאִיר. אֲבָל הֱיוֹת שֶׁהִתְעוֹרַרְתִּי בַּזְּמַן, וְעָשִׂיתִי אֶת הַמַּעֲשֶֹה הַנָּכוֹן, הִצְלִיחוּ לִמְצֹא אֶת הַמְּכוֹנִית בִּמְהִירוּת וּלְהַחֲזִיר אוֹתוֹ בְּשָׁלוֹם.
אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁהַמֶּסֶר שֶׁלִּי בָּרוּר – תָּמִיד תְּשַׁתְּפוּ אֶת הַהוֹרִים שֶׁלָּכֶם אוֹ מִישֶׁהוּ אַחְרָאִי וּמְבֻגָּר בִּדְבָרִים שֶׁקּוֹרִים לָכֶם. זֶה יָכוֹל לִהְיוֹת כְּלוּם, וְזֶה יָכוֹל לִהְיוֹת מַשֶּׁהוּ אַחֵר. רַק מְבֻגָּרִים שֶׁדּוֹאֲגִים לָנוּ בֶּאֱמֶת יֵדְעוּ בְּאֵיזֶה סוּג מִקְרֶה מְדֻבָּר כָּעֵת.
