שָׁלוֹם, קוֹרְאִים לִי יָאִיר וַאֲנִי בֶּן שְׁמוֹנֶה וָרֶבַע.
כְּבָר הַרְבֵּה זְמַן שֶׁאִמָּא שֶׁלִּי חוֹלָה. אֲנִי זוֹכֵר אֶת הַיּוֹם הַזֶּה שֶׁאַבָּא הוֹדִיעַ לָנוּ, הַיְלָדִים, עַל הַמַּצָּב שֶׁלָּהּ. הָיוּ לוֹ פָּנִים עֲצוּבוֹת, וְהָיָה נִדְמֶה לִי שֶׁהוּא גַּם מְנַסֶּה לְהַסְתִּיר דְּמָעוֹת. אֲבָל מֵאָז עָבַר הַרְבֵּה זְמַן, וּקְצָת הִתְרַגַּלְנוּ לַמַּצָּב הַזֶּה. אִמָּא שׁוֹכֶבֶת רֹב הַזְּמַן בְּבֵית הַחוֹלִים, שָׁם מְטַפְּלִים בָּהּ וּמְנַסִּים לְרַפֵּא אוֹתָהּ, וְלִפְעָמִים הִיא אֲפִלּוּ מַגִּיעָה הַבַּיְתָה לְשַׁבָּת, אוֹ לִקְצָת זְמַן בְּאֶמְצַע הַשָּׁבוּעַ. אִם זֶה קוֹרֶה, אֲנַחְנוּ עוֹשִֹים חֲגִיגָה שְׁלֵמָה וּשְׂמֵחִים אִתָּהּ. פַּעַם אַחַת אֲפִלּוּ יָצָאנוּ אִתָּהּ לְטִיּוּל קָצָר בְּאֵיזֶה פַּארְק.
לִפְנֵי כַּמָּה זְמַן, הָיָה לְאִמָּא שֶׁלִּי יוֹם הֻלֶּדֶת. בְּדֶרֶךְ כְּלָל בִּזְמַנִּים מְיֻחָדִים כָּאֵלֶּה כֻּלָּנוּ בָּאִים אֵלֶיהָ, וְעוֹשִׂים לָהּ מְסִבָּה קְטַנָּה בְּבֵית הַחוֹלִים. אֲבָל הַשָּׁנָה הוֹדִיעַ לָנוּ אַבָּא שֶׁכַּנִּרְאֶה לֹא נַחְגֹּג לָהּ יוֹם הֻלֶּדֶת. "אִמָּא חֲלָשָׁה מְאֹד", הוּא הִסְבִּיר לָנוּ, הַיְלָדִים הַמְאֻכְזָבִים. "לֹא יִהְיֶה לָהּ כֹּחַ אֲפִלּוּ לִפְתֹּחַ עֵינַיִם כְּדֵי לִרְאוֹת אֶת הַבַּלּוֹנִים שֶׁתָּבִיאוּ, וְהָרַעַשׁ יַפְרִיעַ לָהּ לָנוּחַ. הִיא חַיֶּבֶת לָנוּחַ בְּשֶׁקֶט כְּדֵי לְהַבְרִיא". הֱיוֹת שֶׁהֲכִי רָצִינוּ בָּעוֹלָם שֶׁאִמָּא שֶׁלָּנוּ תַּבְרִיא – אָז לֹא הִתְוַכַּחְנוּ עִם אַבָּא.
אֲבָל אֲנִי לֹא יָכֹלְתִּי לְוַתֵּר. הֱיוֹת שֶׁאֲנִי הַבְּכוֹר בַּמִּשְׁפָּחָה, הִרְגַּשְׁתִּי אַחְרָיוּת גְּדוֹלָה יוֹתֵר לַעֲשֹוֹת לָהּ מַשֶּׁהוּ לִכְבוֹד יוֹם הַהֻלֶּדֶת. חָשַׁבְתִּי וְחָשַׁבְתִּי, עַד שֶׁעָלָה לִי רַעְיוֹן. נִגַּשְׁתִּי לַמְּגֵרָה שֶׁלִּי בַּחֶדֶר, שָׁם הָיְתָה מֻנַּחַת קֻפַּת חִסָּכוֹן שֶׁל כָּל הַכְּסָפִים שֶׁקִּבַּלְתִּי בַּשָּׁנָה הָאַחֲרוֹנָה בְּכָל מִינֵי הִזְדַּמְּנֻיּוֹת. סָפַרְתִּי שָׁם אֶת הַכֶּסֶף, וְרָאִיתִי שֶׁיֵּשׁ לִי כִּמְעַט מֵאָה שֶׁקֶל. 'זֶה סְכוּם יָפֶה', חָשַׁבְתִּי לְעַצְמִי. 'אֶפְשָׁר לִקְנוֹת בּוֹ מַתָּנָה לְאִמָּא לְיוֹם הַהֻלֶּדֶת'.
אַחֲרֵי מַחֲשָׁבוֹת מָה לִקְנוֹת לָהּ, נִזְכַּרְתִּי שֶׁהִיא אָמְרָה פַּעַם לְאַבָּא שֶׁיִּקְנֶה לָהּ שְׁעוֹן יָד. הַשָּׁעוֹן שֶׁהָיָה לָהּ הִתְקַלְקֵל, בְּבֵית הַחוֹלִים אֵין שָׁעוֹן עַל הַקִּיר, וְלִפְעָמִים הִיא רוֹצָה לָדַעַת מָה הַשָּׁעָה וְלֹא כָּל כָּךְ יְכוֹלָה. יָדַעְתִּי שֶׁאַבָּא עֲדַיִן לֹא קָנָה לָהּ, וְהֶחְלַטְתִּי לִקְנוֹת לָהּ בְּעַצְמִי, מֵהַכֶּסֶף שֶׁלִּי. עוֹד בְּאוֹתוֹ יוֹם אַחֲרֵי הַלִּמּוּדִים יָצָאתִי לְחַפֵּשֹ חֲנוּת שְׁעוֹנִים. שַֹמְתִּי אֶת כָּל הַכֶּסֶף בְּשַֹקִּית נַיְלוֹן קְטַנָּה, וְהִנַּחְתִּי אוֹתָהּ בַּכִּיס.
לְשִֹמְחָתִי, מָצָאתִי מִיָּד חֲנוּת עִם שְׁעוֹנִים יָפִים. הָיוּ שָׁם עֲמוּדוֹנִים מְלֵאִים בִּשְׁעוֹנֵי יָד בְּכָל מִינֵי צוּרוֹת וְסוּגִים. עַל כָּל אֶחָד מֵהַמִּתְקָנִים הָאֵלֶּה הָיָה מְחִיר אַחֵר. עַל אֶחָד 50, עַל אַחֵר 70, וְהָיָה שָׁם אֲפִלּוּ עַמּוּדוֹן לִשְׁעוֹנִים בִּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת שֶׁקֶל. תִּכְנַנְתִּי לִקְנוֹת שָׁעוֹן בְּשִׁבְעִים שֶׁקֶל, וּלְהוֹסִיף עוֹד כַּמָּה שׁוֹקוֹלָדִים וַעֲטִיפָה יָפָה שֶׁל מַתָּנוֹת. אַחֲרֵי שֶׁבָּחַרְתִּי שָׁעוֹן )הָיָה לִי מְאֹד קָשֶׁה, כִּי הָיוּ שָׁם הַרְבֵּה שְׁעוֹנִים יָפִים(, נִגַּשְׁתִּי אִתּוֹ לַמּוֹכֵר כְּדֵי לְשַׁלֵּם.
"שִׁבְעִים שֶׁקֶל, יֶלֶד", הוּא אָמַר לִי. יָדַעְתִּי שֶׁיֵּשׁ לִי בַּכִּיס כִּמְעַט מֵאָה שֶׁקֶל, אָז הָיִיתִי רָגוּעַ. אֲבָל אָז, כְּשֶׁשָׁלַחְתִּי אֶת הַיָּד לְהוֹצִיא אֶת הַשַּׂקִּית עִם הַכֶּסֶף, נִבְהַלְתִּי נוֹרָא… הַכֶּסֶף לֹא הָיָה שָׁם! כַּנִּרְאֶה הוּא נָפַל לִי בַּדֶּרֶךְ, אוֹ אוּלַי מִישֶׁהוּ גָּנַב לִי אוֹתוֹ בְּלִי שֶׁשַּׂמְתִּי לֵב. לֹא יָדַעְתִּי מָה לַעֲשֹוֹת. הַמּוֹכֵר הִתְרַגֵּז קְצָת, שֶׁאֲנִי בָּא לִקְנוֹת וְאֵין לִי כֶּסֶף. נִסִּיתִי לְהַסְבִּיר לוֹ שֶׁהָיָה לִי וְהוּא נֶאֱבַד, אָז הוּא אָמַר שֶׁאֵין מָה לַעֲשֹוֹת. "בְּלִי כֶּסֶף אִי אֶפְשָׁר לִקְנוֹת, יֶלֶד". יָצָאתִי מֵהַחֲנוּת עָצוּב. מָחָר בַּבֹּקֶר יוֹם הַהֻלֶּדֶת, וְאֵין לִי מַתָּנָה לְאִמָּא. וְלֹא רַק זֶה, עַכְשָׁו גַּם אֵין לִי כֶּסֶף בִּשְׁבִיל לִקְנוֹת לָהּ מַתָּנָה.
בַּבֹּקֶר אָמַרְתִּי לְעַצְמִי שֶׁלֹּא חָשׁוּב הַמַּתָּנָה, הָעִקָּר שֶׁאֵלֵךְ לְבַקֵּר אֶת אִמָּא. בִּקַּשְׁתִּי מֵאַבָּא שֶׁיִּקַּח אוֹתִי, וְהִבְטַחְתִּי לִהְיוֹת בְּשֶׁקֶט וְלָתֵת לָהּ לָנוּחַ. הוּא הִסְכִּים וְקָבַע אִתִּי שֶׁאַחֲרֵי הַלִּמּוּדִים הוּא יַסִּיעַ רַק אוֹתִי בָּרֶכֶב לְבֵית הַחוֹלִים. וְכָכָה בֶּאֱמֶת הָיָה. אַבָּא חִכָּה לִי לְיַד הַשַּׁעַר, וְנָסַעְנוּ בְּיַחַד לְבַקֵּר אֶת אִמָּא. הַיַּלְקוּט עִם הַסְּפָרִים שֶׁלִּי הָיָה אִתִּי.
בַּדֶּרֶךְ שָׁמַעְנוּ בְּרַמְקוֹלִים שֶׁל רֶכֶב רַב אֶחָד מְדַבֵּר. וּבְתוֹךְ כְּדֵי שֶׁהוּא דִּבֵּר נָפַל לִי רַעְיוֹן וְחָשַׁבְתִּי שֶׁהוּא נֶהְדָּר. הִגַּעְנוּ לְבֵית הַחוֹלִים, נִכְנַסְנוּ לַחֶדֶר שֶׁל אִמָּא, וּלְהַפְתָּעָתֵנוּ )גַּם אַבָּא שֶׁלִּי הֻפְתַּע( הִיא שָׁכְבָה בְּעֵינַיִם פְּקוּחוֹת. הִיא אֲפִלּוּ חִיְּכָה אֵלַי כְּשֶׁנִּכְנַסְתִּי. הָיָה נִרְאֶה שֶׁהִיא מַרְגִּישָׁה דֵּי טוֹב, וְאֵינָהּ רוֹצָה עַכְשָׁו לִישֹׁן. אָז הִתְחַלְתִּי לְסַפֵּר לָהּ שֶׁתִּכְנַנְתִּי לִקְנוֹת לָהּ שְׁעוֹן יָד, וְאֵיךְ בַּסּוֹף נֶאֱבַד לִי הַכֶּסֶף, וּכְבָר לֹא יָכֹלְתִּי לְהָבִיא מַתָּנָה לְיוֹם הַהֻלֶּדֶת.
אִמָּא שׁוּב חִיְּכָה, וְרָאִיתִי שֶׁהִיא שְֹמֵחָה בָּרָצוֹן שֶׁלִּי לִקְנוֹת לָהּ מַתָּנָה. "אֲבָל אַתְּ יוֹדַעַת אֵיזֶה רַעְיוֹן יֵשׁ לִי?" הוֹסַפְתִּי וְאָמַרְתִּי לָהּ. "הַיּוֹם שָׁמַעְתִּי מֵאֵיזֶה רַב אֶחָד שֶׁזֶּה מְאֹד חָשׁוּב לִלְמֹד מִשְׁנָיוֹת בְּעַל פֶּה, וּבְדִיּוּק הַיּוֹם הָיָה לָנוּ בַּכִּתָּה שִׁעוּר מִשְׁנָה. אָז אֲנִי יָכוֹל לְהָבִיא לָךְ מַתָּנָה – שֶׁאֲנִי אֶקְרָא כָּאן מִשְׁנָה בְּעַל פֶּה! כָּל הַדֶּרֶךְ לְכָאן לָמַדְתִּי אוֹתָהּ הַרְבֵּה פְּעָמִים. מָה אַתְּ אוֹמֶרֶת?"
הָעֵינַיִם שֶׁל אִמָּא שֶׁלִּי זָרְחוּ. הִתְחַלְתִּי לְהַגִּיד אֶת הַמִּשְׁנָה בְּלִי לְהִסְתַּכֵּל בַּסֵּפֶר, כִּי אַבָּא שֶׁלִּי הֶחֱזִיק אוֹתָהּ מוּל אִמָּא, כְּדֵי שֶׁהִיא תִּרְאֶה. וּכְשֶׁסִּיַּמְתִּי, הִיא חִיְּכָה וְאָמְרָה, לַמְרוֹת שֶׁהִיא חוֹלָה וַחֲלָשָׁה: "יָאִיר שֶׁלִּי, זֹאת הַמַּתָּנָה הֲכִי יָפָה בָּעוֹלָם! בִּזְכוּתָהּ אֲנִי כְּבָר מַרְגִּישָׁה בְּרִיאָה…" כִּי בֶּאֱמֶת שָׁמַעְתִּי שֶׁהַתּוֹרָה יְכוֹלָה לְהַבְרִיא אֲנָשִׁים.
