המושך בחוטים

שְׁמִי יִשְֹרָאֵל מֵאִיר כֹּהֵן, אֲנִי בְּכִתָּה ד' וּמִתְגּוֹרֵר בְּמֶרְכַּז הָאָרֶץ. אֲנִי יֶלֶד רָגִישׁ  מְאֹד. הַהוֹרִים שֶׁלִּי מוּדָעִים לְזֶה, וְנִזְהָרִים לֹא לְדַבֵּר לְיָדִי עַל פִּגּוּעִים וְעַל כָּל מִינֵי מִקְרִים מַפְחִידִים מִן הַסּוּג הַזֶּה. אֲבָל בַּכִּתָּה לֹא כָּל כָּךְ נִזְהָרִים, וְכָל אֶחָד מְסַפֵּר מַמָּשׁ בְּפֵרוּט מַה שֶּׁהוּא שָׁמַע. בִּזְמַנִּים כָּאֵלֶּה אֲנִי יוֹשֵׁב בִּמְקוֹמִי מְצֻנָּף מִפַּחַד, וּמַנִּיחַ אֶת הַיָּדַיִם עַל הָאָזְנַיִם כְּדֵי לֹא לִשְׁמֹעַ. אֲבָל אַתֶּם יוֹדְעִים כַּמָּה זֶה עוֹזֵר לְהַנִּיחַ יָדַיִם עַל הָאָזְנַיִם… וְכָכָה אֲנִי שׁוֹמֵעַ הַכֹּל. אֶת הַתֵּאוּרִים שֶׁל דָּנִיֵּאל שֶׁאָבִיו עוֹבֵד בַּמִּשְׁטָרָה, וּמִשּׁוּם מָה הוּא סָבוּר שֶׁהוּא הַדּוֹבֵר הַמִּשְׁטַרְתִּי בְּכִתָּתֵנוּ; אֶת הַדִּמְיוֹנוֹת שֶׁל אַרְיֵה; וְאֶת מַה שֶּׁשְּׁאָר יַלְדֵי הַכִּתָּה שָׁמְעוּ אוֹ קָרְאוּ.

בְּכָל פַּעַם כָּזֹאת, הָיִיתִי חוֹזֵר הַבַּיְתָה מְבֹעָת לְגַמְרֵי (מְבֹעָת, זֶה יוֹתֵר מְפֻחָד מִפַּחַד רָגִיל), בְּקֹשִׁי מַצְלִיחַ לֶאֱכֹל אֲרוּחַת צָהֳרָיִם. וְרַק מֵרִיץ בָּרֹאשׁ שׁוּב וָשׁוּב אֶת הַפִּגּוּעַ עַל סְמַךְ הַנְּתוּנִים שֶׁשָּׁמַעְתִּי. אֲנִי לֹא רָצִיתִי לַעֲשֹוֹת אֶת זֶה, אֲבָל זֶה פָּשׁוּט הָיָה קוֹרֶה לְבַד. לְהֶפֶךְ, כְּכָל שֶׁנִּסִּיתִי לְהַדְחִיק אֶת הַדִּמְיוֹנוֹת וְאֶת הַתֵּאוּרִים הַמַּפְחִידִים, הֵם לֹא נָתְנוּ לִי מְנוּחָה.

לְכָל מָקוֹם שֶׁהָיִיתִי הוֹלֵךְ, לִפְנֵי שֶׁרָאִיתִי אִם הוּא יָפֶה אוֹ לֹא, בָּדַקְתִּי נְתִיבֵי מִלּוּט. כֵּן, בְּכָזֹאת רָמָה הָיוּ הַפְּחָדִים שֶׁלִּי. לֹא הִרְגַּשְׁתִּי בָּטוּחַ בְּאַף מָקוֹם בָּעוֹלָם. אֲפִלּוּ… אֲפִלּוּ בַּבַּיִת שֶׁלִּי בָּדַקְתִּי כָּל הַזְּמַן אִם הַדֶּלֶת נְעוּלָה מִלְמַעְלָה עִם הַבְּרִיחַ, וְהַאִם הַחַלּוֹן בְּחַדְרִי מֻגָּף הֵיטֵב לַמְרוֹת הַסּוֹרְגִים.

הוֹרַי עָקְבוּ אַחַר הִתְנַהֲגוּתִי בִּדְאָגָה. הֵם כְּבָר הֵבִינוּ שֶׁמַּשֶּׁהוּ מַדְאִיג וּמַפְחִיד אוֹתִי בְּצוּרָה יוֹצֵאת דֹּפֶן. אֲבָל מַה שֶּׁגָּרַם לָהֶם לְהָבִין שֶׁפְּחָדַי יָצְאוּ לְגַמְרֵי מִפְּרוֹפּוֹרְצְיָה, הָיָה שֶׁיּוֹמַיִם אַחֲרֵי הַפִּגּוּעַ בִּבְנֵי-בְּרַק, הוֹדַעְתִּי לַהוֹרִים שֶׁלִּי שֶׁאֵינִי מוּכָן לָקַחַת יוֹתֵר אֶת אָחִי הַקָּטָן לַגַּן.

אָבִי הֵרִים גַּבָּה. "מָה זֹאת אוֹמֶרֶת? בֵּית הַסֵּפֶר שֶׁלְּךָ בַּמִּבְנֶה הַסָּמוּךְ, וְאֵין שׁוּם סִבָּה לְהַטְרִיחַ מִישֶׁהוּ אַחֵר עַד לְשָׁם…"

פָּרַצְתִּי בְּבֶכִי הִיסְטֶרִי. "אֲבָל – – – אִם פִּתְאֹם יָבוֹא מְחַבֵּל. מָה אֶעֱשֶֹה? הוּא לֹא יוֹדֵעַ לָרוּץ…"

אַבָּא וְאִמָּא הִבִּיטוּ זֶה בָּזֶה וְלֹא אָמְרוּ דָּבָר. לְאַחַר כַּמָּה שָׁעוֹת נִגַּשׁ אָבִי אֵלַי, הֵבִיא לִי אֶת הַזָּ'קֶט שֶׁלִּי, וְאָמַר בְּקוֹל צוֹפֵן סוֹד: "בּוֹא, יִשְֹרָאֵל מֵאִיר, אִמָּא וַאֲנִי רוֹצִים לָתֵת לְךָ עֶרֶב פִּנּוּק!" עֶרֶב פִּנּוּק זֶה מֻשָּׂג אֶצְלֵנוּ לְעֶרֶב שֶׁהַהוֹרִים יוֹצְאִים לְטִיּוּל נֶחְמָד רַק עִם יֶלֶד אֶחָד.

לָבַשְׁתִּי אֶת הַזָּ'קֶט, נָתַתִּי יָד לְאַבָּא, חִיַּכְתִּי לְאִמָּא וְיָצָאנוּ. בַּדֶּרֶךְ הֵם אָמְרוּ לִי כַּמָּה הֵם שְֹמֵחִים שֶׁנּוֹלַד לָהֶם בֵּן מְיֻחָד כָּזֶה, כַּמָּה נַחַת אֲנִי מֵבִיא לָהֶם בָּרוּךְ ה', וְתוֹדָה עַל כָּל הָעֶזְרָה שֶׁאֲנִי מַגִּישׁ לָהֶם. קָנִינוּ גְּלִידָה גְּדוֹלָה, וְאָז אָמַר אַבָּא שֶׁהָיָה לוֹ עָצוּב מְאֹד לִשְׁמֹעַ עַד כַּמָּה אֲנִי פּוֹחֵד, וְאִם אֲנִי רוֹצֶה, יֵשׁ לוֹ חָבֵר טוֹב בְּשֵׁם אוּרִיאֵל – שֶׁיָּכוֹל לַעֲזֹר לִי. שָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ אֵיךְ הוּא יָכוֹל לַעֲזֹר, וְהוּא אָמַר שֶׁאֲחַכֶּה וְאֶרְאֶה. אָמַרְתִּי לוֹ שֶׁאֲנִי רוֹצֶה.

הַחֶדֶר שֶׁהֶחָבֵר שֶׁל אַבָּא הִכְנִיס אוֹתִי אֵלָיו הָיָה קָטָן, צָבוּעַ בְּגוֹנֵי פַּסְטֵל עֲדִינִים, וּמָלֵא בְּכָל מִינֵי חֲפָצִים מְעַנְיְנִים. הָיוּ בּוֹ אוֹרְגָן וַאֲרוֹנִית קְטַנָּה מְלֵאָה בְּחָמְרֵי יְצִירָה לְמִינֵיהֶם. הִתְיַשַּׁבְנוּ לְיַד שֻׁלְחָן, וְהֶחָבֵר שֶׁל אַבָּא הוֹצִיא מֵאֲרוֹנִית אַחֶרֶת חֲתִיכוֹת עֵץ מַלְבֵּנִיּוֹת מַסְמְרִים וּפַטִּישׁ.

"אֲנַחְנוּ עַכְשָׁו מְכִינִים תֵּיאַטְרוֹן בֻּבּוֹת" אָמַר וְצָחַק. "אַתָּה יוֹדֵעַ לִדְפֹּק עִם הַפַּטִּישׁ?" בָּנִינוּ אֶת הַתֵּיאַטְרוֹן, וּבְתוֹךְ כְּדֵי כָּךְ הוּא אָמַר שֶׁשָּׂם לֵב שֶׁאֲנִי מִסְתַּכֵּל לְכָל הַכִּוּוּנִים. הִסְמַקְתִּי וְאָמַרְתִּי לוֹ: "נָכוֹן. בִּגְלַל זֶה הִגַּעְתִּי אֵלֶיךָ…"

"אֲנִי לֹא רוֹפֵא עֵינַיִם!" הוּא אָמַר. צָחַקְתִּי. הִסְבַּרְתִּי לוֹ. הוּא הֵבִין. בְּתוֹךְ כְּדֵי כָּךְ הַמִּסְגֶּרֶת שֶׁל הָעֵץ הָיְתָה כְּבָר מוּכָנָה. הוּא הֵבִיא מַהֵר אֶת הַוִּילוֹן שֶׁל הַתֵּיאַטְרוֹן וַהֲמוֹן בֻּבּוֹת שֶׁמְּחֻבָּרִים אֲלֵיהֶם חוּטִים לַיָּדַיִם, לָרַגְלַיִם וְלָרֹאשׁ, וְכָכָה מִי שֶׁמַּחֲזִיק בָּהֶם מֵעַל הַתֵּאַטְרוֹן יָכוֹל לְהָזִיז אוֹתָם. הִתְחַלְנוּ לַעֲשֹוֹת הַצָּגוֹת מֵהַתַּנַ"ךְ. זֶה הָיָה מְשַׁעֲשֵׁעַ מְאֹד, כִּי הָיִינוּ צְרִיכִים גַּם לְשַׁנּוֹת אֶת הַקּוֹל כְּדֵי שֶׁיְּזַהוּ מִי מֵהַבֻּבּוֹת עַכְשָׁו מְדַבֶּרֶת. וְאָז כָּכָה, פִּתְאֹם, בְּתוֹךְ כְּדֵי הַהַצָּגָה עַל ר' חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא אָמַר לִי  אוּרִיאֵל: "עֲזֹב אֶת הַבֻּבָּה, יִשְֹרָאֵל מֵאִיר. תֵּן לָהּ לְנַסּוֹת לָזוּז וּלְדַבֵּר לְבַד…"

"הִיא לֹא יְכוֹלָה!" אָמַרְתִּי.

"לָמָּה? עַד עַכְשָׁו הִיא שִֹחֲקָה הֵיטֵב. אֵין סִבָּה שֶׁמֵּעַכְשָׁיו הִיא לֹא תַּצְלִיחַ לַעֲשֹוֹת אֶת זֶה!" עָזַבְתִּי אוֹתָהּ. הִיא נָפְלָה, כַּמּוּבָן. אוּרִיאֵל נִסָּה לְשַׁכְנֵעַ אוֹתָהּ לָקוּם וּלְהַמְשִׁיךְ בַּמִּשְֹחָק, אֲבָל הִיא כַּמּוּבָן לֹא זָזָה… הִיא הָיְתָה בְּסַךְ הַכֹּל בְּנוּיָה מִפְּלַסְטִיק וּמִבַּד. "מְעַנְיֵן!" הִמְהֵם אוּרִיאֵל. "לָמָּה הִיא לֹא זָזָה?"

הִבַּטְתִּי בּוֹ בְּמַבָּט מוּזָר. "כִּי אֲנִי כְּבָר לֹא מוֹשֵׁךְ בַּחוּטִים וְהִיא בְּסַךְ הַכֹּל בֻּבָּה. אִם אֲנִי לֹא אָזִיז אוֹתָהּ – הִיא לֹא תָּזוּז לְבַד. אִם לֹא אַחֲזִיק אוֹתָהּ – הִיא תִּפֹּל. הִיא לֹא יְכוֹלָה לְהָזִיז שׁוּם דָּבָר. אֲנִי מֵזִיז אוֹתָהּ!"

אוּרִיאֵל חִיֵּךְ. "אוֹהוֹ. הֵבַנְתָּ אֶת הָעִנְיָן. אַתָּה יוֹדֵעַ? יֵשׁ בֻּבּוֹת שֶׁחוֹשְׁבוֹת שֶׁהֵם יְכוֹלוֹת לַעֲשֹוֹת הַכֹּל בְּעַצְמָן. הַבֻּבּוֹת הָאֵלֶּה הֵם בְּנֵי הָאָדָם. הָעוֹלָם הוּא אַמְפִּי-תֵּיאַטְרוֹן עֲנָק! בְּדִיּוּק כְּפִי שֶׁאֲנַחְנוּ מוֹשְׁכִים בַּחוּטִים שֶׁל הַבֻּבּוֹת שֶׁלָּנוּ, וְרַק כָּךְ הֵן זָזוֹת, הַקָּדוֹשׁ  בָּרוּךְ הוּא מוֹשֵׁךְ אוֹתָנוּ. אֵין אָדָם נוֹקֵף אֶצְבָּעוֹ לְמַטָּה אֶלָּא אִם כֵּן מַכְרִיזִים עַל כָּךְ מִלְמַעְלָה. אֲפִלּוּ מַשֶּׁהוּ קָטָן. וְתִזְכֹּר שֶׁה' הוּא אַבָּא אוֹהֵב, וְהַכֹּל הוּא עוֹשֶֹה רַק לְטוֹבָתֵנוּ, גַּם אִם אֲנַחְנוּ לֹא תָּמִיד מְבִינִים אֶת מַה שֶּׁקּוֹרֶה…"

הוּא הִמְשִׁיךְ לְחַזֵּק אוֹתִי עוֹד קְצָת בֶּאֱמוּנָה. וּמֵאָז אֲנִי כְּבָר לֹא כָּל כָּךְ מְפַחֵד, וּכְשֶׁמַּגִּיעַ אֵלַי הַפַּחַד – אֲנִי לוֹקֵחַ אֶת הַתְּרוּפָה שֶׁלּוֹ: הָאֱמוּנָה. וּמַצְלִיחַ לְהִתְגַּבֵּר כִּמְעַט עַל כָּל הַפְּחָדִים שֶׁמַּגִּיעִים מִדֵּי פַּעַם…