חודשי הקיץ הם הזדמנות טובה לתהות על השאלה העתיקה: האם אנו מנצלים את זמננו בצורה מספיק טובה? נראה כי בתקופה זו של קידמה וטכנולוגיה האתגר הגדול ביותר המעכב את האדם הממוצע, בטח את הנער, מלנצל את זמנו היטב כפי שהיה מעוניין, הוא המסכים. אך כמובן ישנם גם דברים אחרים כמו שאלת המוטיבציה לעשות דברים יעילים או המסגרת בה נמצאים, מה גם שעצם המושג 'ניצול זמן' הוא קצת מעורפל בעולם שלנו כיום.
אז בואו ננסה ללמוד קצת על הרגלי ניצול הזמן בישראל ואולי נשאב מכך כמה רעיונות או כלים שיסייעו בידינו להתנהל טוב יותר עם הזמן העומד לרשותנו.
מסכים ופעולות אחרות:
במעל מ-82% ממשקי הבית בישראל יש מחשב נייד או נייח.
בכ-55% ממשקי הבית בישראל יש מחשב שנועד לשימוש הילדים.
בכ-96% (!) ממשקי הבית בישראל המחשב משמש בעיקר לצרכי בידור והנאה.
76% מבני הנוער בישראל, ע"פ סקר שערך אחד העיתונים המובילים במדינה, נמצאים ברשתות החברתיות יותר משעתיים ביום.
כ-18% מבני הנוער דיווחו, באותו הסקר, כי הם גולשים ברשתות החברתיות למעלה משש שעות ביום!
למעלה מ-60% מבני הנוער בישראל קוראים ספרים באופן קבוע, גם אם לא על בסיס יומיומי.
כ-55% מבני הנוער בישראל עוסקים פעם בחודש לפחות בפעילות התנדבותית, רבים מהם במסגרת תנועות הנוער.
מחקר ישראלי אחר דיווח כי הפעולות אותן עושים בני הנוער בישראל הכי הרבה הן כאלה הנעשות בתוך הבית ובראשן: פלאפון ומחשב. לאחר מכן מגיעים שיעורי הבית, זמן בילוי עם המשפחה ועבודות הבית השוטפות. מעט מאחור ישנה הקריאה – הן של ספרים והן של עיתונים.
האם יש כאן בעיה?
כשמסתכלים על הרגלי ניצול הזמן של הנוער בישראל, כאשר ברור כי מחקרים וסקרים הם נותני מבט כלליים ולא בהכרח מדייקים בנוגע לכל נער ונערה, מאד בולטת העובדה כי חלק גדול מהפעולות הן כאלה שאינן מקדמות את הנוער. כלומר, הגלישה ברשתות החברתיות אולי מסייעת בגיבוש אך כל חוקר סוציולוגי מתחיל יוכל להצביע על כך שפגישה פנים אל פנים עם חברים היא חשובה ומשפיעה לאין שיעור יותר מאשר שיחת צ'אט ברשת חברתית. כמו שקריאת ספר מפתחת את הקורא הרבה יותר מאשר צפייה בתכנית ריאליטי בטלוויזיה.
אז מה כדאי לעשות?
מבלי להיכנס לשאלה האם פעולות כאלה ואחרות הן טובות או לא, ברור שכאשר אדם מעוניין לנצל את זמנו כראוי – כלומר, לעשות בזמנו הפנוי פעולות שיקדמו אותו ויפתחו אצלו כישורים או רכישת ידע – עליו לחשוב ולתכנן את פעולותיו ואת מעשיו בשעות הפנאי.
כן, פשוט לתכנן! להיות מודע לערך של כל פעולה, לחשוב אילו דברים חשוב לי לעשות על מנת להרגיש שאני מנצל את הזמן כראוי ועל מנת להיות בסוף היום טוב יותר מאשר הייתי בתחילתו, ולהתנהל בהתאם לכך. לדוגמה, להחליט שאני מקדיש זמן בראש ובראשונה לכמה דברים מועילים ורק לאחר מכן מרשה לעצמי 'לזרום' עם המסך. או לקבוע זמן ביום בו אני נפרד מהמסכים לזמן מוגדר ועוסק בדברים אחרים שחשובים לי.
יש לזכור כי ניצול זמן, מעבר לערך הנרכש מהעיסוק היעיל אותו נעשה, נותן לאדם תחושה טובה בסוף היום. עשיתי משהו, התקדמתי, אני אדם גדול יותר עכשיו!
להרחבת המבט:
כשאנו מבינים את הקשר בין להיות מחושב ולשים לב לפעולות אותן אני עושה לבין ניצול הזמן כראוי ותחושה טובה לאחר מכן, פתאום גם המצוות מקבלות אור חדש: במקום 'לזרום' בעולם מבלי לחשוב ולתכנן את המעשים שלי. המצוות מביאות אותי לפעול מתוך מודעות שכלית ולהחליט: אני קם בבוקר בשעה מסוימת כדי להתפלל, אני מדבר רק בצורה נאותה, אני עוזר לחברים. על ידי ניצול ותכנון נכון של הזמן שלנו, ניתן לשנות את המבט כולו על החיים ולהבין שלחיים עצמם יש משמעות הרבה יותר חשובה מאשר בזבוז שלהם על מסכים, בילויים, או סתם שוטטות חסרת מעש. כאשר אנו מנצלים את הזמן לדברים טובים יותר, אנחנו בונים בראש ובראשונה את האישיות שלנו והופכים לאנשים טובים יותר.
