בַּשְּׁכוּנָה שֶׁבָּהּ אֲנִי גָּר עוֹמֵד בַּיִת יָשָׁן וּמָט לִפֹּל בֶּן קוֹמָה אַחַת. בְּכָל יוֹם בְּדַרְכִּי לְבֵית הַסֵּפֶר חֲבֵרַי וַאֲנִי עוֹבְרִים לְיָדוֹ. וּכְדֵי לְקַצֵּר אֶת הַדֶּרֶךְ אֲנַחְנוּ נִכְנָסִים אֶל חֲצַר הַבַּיִת הַזֶּה, קוֹפְצִים מֵעַל גֶּדֶר אֶבֶן קְטַנָּה שֶׁנִּצֶּבֶת שָׁם, וּמַגִּיעִים לָרְחוֹב הַמַּקְבִּיל. כָּכָה אֲנַחְנוּ חוֹסְכִים לְעַצְמֵנוּ עִקּוּף גָּדוֹל וּמַרְגִּיז. גַּם בְּחָזוֹר מֵהַלִּמּוּדִים אֲנַחְנוּ עוֹשִֹים אֶת הַמַּסְלוּל הַזֶּה, רַק בַּכִּוּוּן הֶהָפוּךְ.
הַבְּעָיָה הַגְּדוֹלָה שֶׁלָּנוּ הִיא הַזְּקֵנָה שֶׁגָּרָה בַּבַּיִת הַמֻּזְנָח הַהוּא. כִּמְעַט בְּכָל פַּעַם שֶׁאֲנַחְנוּ עוֹבְרִים בֶּחָצֵר שֶׁלָּהּ, הִיא יוֹצֵאת אֵלֵינוּ אוֹ נֶעֱמֶדֶת בַּחַלּוֹן, וְצוֹעֶקֶת עָלֵינוּ שֶׁאֲנַחְנוּ מַפְרִיעִים לָהּ לִישֹׁן אוֹ לִחְיוֹת, שֶׁאֲנַחְנוּ מְלַכְלְכִים לָהּ אֶת הֶחָצֵר, וְעוֹשִׂים לָהּ בַּלַאגָן בַּסֵּדֶר שֶׁהִיא עוֹשָֹה. הַטְּעָנוֹת שֶׁלָּהּ מַמָּשׁ בִּלְתִּי נְכוֹנוֹת, אֲנִי חַיָּב לוֹמַר. – גַּם כָּכָה הֶחָצֵר שֶׁלָּהּ מְלֻכְלֶכֶת נוֹרָא, אֵין בָּהּ טִפַּת סֵדֶר, וַאֲנַחְנוּ גַּם לֹא כָּל כָּךְ מַרְעִישִׁים. אֲבָל הִיא, אוּלַי מִתּוֹךְ שִׁעְמוּם וּמִבְּדִידוּת, נֶהֱנֵית לִצְעֹק עָלֵינוּ.
יוֹם אֶחָד, כַּאֲשֶׁר שׁוּב עָבַרְנוּ לְיַד הַבַּיִת שֶׁלָּהּ, הִיא יָצְאָה אַחֲרֵינוּ וּפָשׁוּט עָקְבָה וּבָדְקָה לְאָן אֲנַחְנוּ הוֹלְכִים. לֹא רָצִינוּ שֶׁהִיא תִּרְאֶה וְתַגִּיד לַהוֹרִים שֶׁלָּנוּ, אָז הִסְתּוֹבַבְנוּ בְּכָל הָרְחוֹבוֹת בַּשְּׁכוּנָה. אֲבָל הִיא נִצְמְדָה אֵלֵינוּ בְּלִי לוֹמַר מִלָּה, עַד שֶׁכְּבָר הִתְחִיל לִהְיוֹת מְאֻחָר, וְהָיִינוּ חַיָּבִים לַחֲזֹר הַבַּיְתָה. הִתְחַלְנוּ לָרוּץ, בְּתִקְוָה שֶׁנַּשִּׂיג אוֹתָהּ, וְהִיא לֹא תֵּדַע אֵיפֹה אֲנַחְנוּ גָּרִים. לַחֲבֵרִים שֶׁלִּי זֶה הִצְלִיחַ, אֲבָל לִי הָיָה פָּחוֹת מַזָּל. הִיא הֶחְלִיטָה כַּנִּרְאֶה שֶׁאֲנִי הַמַּנְהִיג שֶׁל הַחֲבוּרָה, וְעָקְבָה אַחֲרַי עַד שֶׁהִגַּעְתִּי הַבַּיְתָה.
אוּלָם לְשִֹמְחָתִי, הִיא לֹא עָלְתָה אֵלֵינוּ הַבַּיְתָה וְלֹא דִּבְּרָה עִם הַהוֹרִים שֶׁלִּי. הָיִיתִי בָּטוּחַ שֶׁנִּצַּלְתִּי. אָז אָמְנָם בְּמֶשֶׁךְ כַּמָּה יָמִים עָשִֹינוּ אֶת הָעִקּוּף, וְלֹא עָבַרְנוּ אֶצְלָהּ בֶּחָצֵר, אֲבָל אַחֲרֵי שֶׁנִּרְגַּעְנוּ מֵהַפַּחַד, חָזַרְנוּ לְקַצֵּר אֶת הַדֶּרֶךְ לְבֵית הַסֵּפֶר, כְּשֶׁאָנוּ עוֹבְרִים בַּבַּיִת שֶׁלָּהּ. הִיא עַצְמָהּ גַּם נִרְגְּעָה, וְלֹא שָׁמַעְנוּ אוֹתָהּ כִּמְעַט צוֹעֶקֶת. הֵבַנּוּ שֶׁהִיא הִתְיָאֲשָׁה מֵאִתָּנוּ וְנָשַׁמְנוּ לִרְוָחָה.
חֹדֶשׁ לְאַחַר מִכֵּן חָל יוֹם הַהֻלֶּדֶת שֶׁלִּי. בְּכָל שָׁנָה בַּיּוֹם הַזֶּה אַבָּא שֶׁלִּי לוֹקֵחַ אוֹתִי לְרַב הַשְּׁכוּנָה לְקַבֵּל מִמֶּנּוּ בְּרָכָה. בְּאוֹתָהּ שָׁנָה עָלִינוּ אֵלָיו כְּהֶרְגְּלֵנוּ. הוּא כִּבֵּד אוֹתִי מְאֹד וְאָמַר לִי שֶׁאֲנִי הוּא שֶׁצָּרִיךְ לְבָרֵךְ אוֹתוֹ, כִּי מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ יוֹם הֻלֶּדֶת זוֹכֶה לְכֹחַ מְיֻחָד שֶׁהוּא יָכוֹל לְבָרֵךְ. אָז בֶּאֱמֶת בֵּרַכְתִּי אוֹתוֹ, וְאָז אַבָּא שֶׁלִּי בִּקֵּשׁ מִמֶּנּוּ שֶׁיְּבָרֵךְ אוֹתִי בַּחֲזָרָה.
"אֲנִי רוֹצֶה שֶׁתְּקַבֵּל בְּרָכָה מִמִּישֶׁהוּ שֶׁיָּכוֹל לְבָרֵךְ יוֹתֵר מִמֶּנִּי", הִפְתִּיעַ אוֹתִי הָרַב. "בְּמִי מְדֻבָּר?" שָׁאַל אָבִי. "בְּרַבָּנִית חֲשׁוּבָה וְצַדִּיקָה מְאֹד", עָנָה הָרַב. "זֹאת אִשָּׁה שֶׁסָּבְלָה יִסּוּרִים רַבִּים בְּחַיֶּיהָ, וְעִם כָּל זֹאת נִשְׁאֲרָה בֶּאֱמוּנָה תְּמִימָה בַּקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. הִיא אוֹמֶרֶת כָּל יוֹם פִּרְקֵי תְּהִלִּים וּמְקַיֶּמֶת מִצְווֹת רַבּוֹת. אִשָּׁה כָּזֹאת – יְכוֹלָה לָתֵת לְךָ בְּרָכָה יוֹתֵר טוֹבָה מִמַּה שֶּׁאֲנִי יָכוֹל".
הִתְפַּלֵאתִי מְאֹד, מָה קָרָה הַשָּׁנָה שֶׁהָרַב הֶחְלִיט שֶׁנֵּלֵךְ לַזְּקֵנָה הַזֹּאת, וּמַדּוּעַ הוּא שִׁנָּה מִמִּנְהָגוֹ כָּל הַשָּׁנִים לְבָרֵךְ אוֹתִי בְּעַצְמוֹ. "אַל תִּדְאֲגוּ, הִיא גָּרָה כָּאן בַּשְּׁכוּנָה", אָמַר לָנוּ הָרַב, וְיָצָאנוּ בְּעִקְּבוֹתָיו אֶל הָרְחוֹב, אֲנִי וְאַבָּא שֶׁלִּי. הוּא הוֹבִיל אוֹתָנוּ בְּמֶשֶׁךְ כַּמָּה דַּקּוֹת, וּכְכָל שֶׁהִתְקָרַבְנוּ גָּבַר הַחֲשָׁשׁ בְּלִבִּי שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ לְמִי הוּא מִתְכַּוֵּן לָקַחַת אוֹתָנוּ… אַתֶּם בְּוַדַּאי מְבִינִים גַּם כֵּן.
וְאָכֵן, כַּעֲבֹר שְׁתֵּי דַּקּוֹת עָמַדְנוּ שְׁלָשְׁתֵּנוּ בְּשַׁעַר הֶחָצֵר שֶׁל הַזְּקֵנָה, שֶׁאֶצְלָהּ אֲנִי עוֹבֵר כָּל יוֹם בְּדַרְכִּי לַלִּמּוּדִים. "כָּאן גָּרָה הָרַבָּנִית הַצַּדִּיקָה הַזֹּאת", קָרָא הָרַב וְהִצְבִּיעַ עַל הַבַּיִת הַיָּשָׁן. אֲנִי הֶחְוַרְתִּי וְהִסְמַקְתִּי. רָצִיתִי לִבְרֹחַ, אֲבָל לֹא יָכֹלְתִּי. כְּבָר הָיָה מְאֻחָר מִדַּי. דֶּלֶת הַבַּיִת נִפְתְּחָה, וְהַזְּקֵנָה עָמְדָה בַּפֶּתַח. "אַתָּה?!" הִיא פָּנְתָה אֵלַי. "מָה אַתָּה עוֹשֶֹה כָּאן?"
רַב הַשְּׁכוּנָה הִסְבִּיר לָהּ שֶׁבָּאתִי לְקַבֵּל אֶת בִּרְכָתָהּ לְרֶגֶל יוֹם הַהֻלֶּדֶת שֶׁלִּי. "שׁוּם בְּרָכָה לֹא תְּקַבֵּל, עַד שֶׁתִּתְנַצֵּל עַל מַה שֶּׁעָשִֹיתָ!" הִיא אָמְרָה בְּרֻגְזָה. "תִּתְנַצֵּל וְתַבְטִיחַ שֶׁלֹּא תַּעֲבֹר כָּאן יוֹתֵר". הָרַב הִבִּיט בִּי בְּעֵינַיִם טוֹבוֹת. "הַאִם אַתָּה מוּכָן לַעֲשֹוֹת זֹאת? לְהִתְנַצֵּל וּלְקַבֵּל עַל עַצְמְךָ שֶׁלֹּא לְהַטְרִיד אֶת הָרַבָּנִית הַזֹּאת יוֹתֵר?" שָׁאַל אוֹתִי.
בּוּשָׁה הֵצִיפָה אוֹתִי. הֵצַקְתִּי בְּמֶשֶׁךְ חֳדָשִׁים אֲרֻכִּים לְרַבָּנִית צַדִּיקָה כָּזֹאת… וְעַכְשָׁו, לֹא רַק שֶׁהָרַב וְאַבָּא שֶׁלִּי עוֹמְדִים וְשׁוֹמְעִים אֶת זֶה, הַבְּרָכָה שֶׁלִּי לְיוֹם הַהֻלֶּדֶת גַּם תְּלוּיָה בַּסְּלִיחָה שֶׁלָּהּ. "סְלִיחָה", אָמַרְתִּי בְּקוֹל חָלוּשׁ. "אֲנִי מַבְטִיחַ לֹא לַעֲבֹר כָּאן וּלְהַפְרִיעַ לַךָ". הִיא לֹא חִכְּתָה לְיוֹתֵר מִזֶּה, וּמִיָּד הִתְחִילָה לְבָרֵךְ אוֹתִי בַּהֲמוֹן בְּרָכוֹת.
נִפְרַדְנוּ מִמֶּנָּה לְשָׁלוֹם. בַּדֶּרֶךְ חָזוֹר פָּנָה אֵלַי הָרַב וְאָמַר: "הָאֱמֶת הִיא, יָנִיב, שֶׁאֲנִי חַיָּב לְךָ הִתְנַצְּלוּת. הָאִשָּׁה הַזֹּאת, עַד כַּמָּה שֶׁיָּדוּעַ לִי, לֹא בֶּאֱמֶת רַבָּנִית דְּגוּלָה. הִיא אִשָּׁה פְּשׁוּטָה וִיהוּדִיָּה טוֹבָה. אֲבָל רָצִיתִי לְהַחְדִּיר בְּךָ אֶת הַהֲבָנָה, שֶׁצָּרִיךְ לְכַבֵּד כָּל יְהוּדִי כְּאִלּוּ הוּא רַב חָשׁוּב. לְמַעֲשֶֹה, גַּם מִי שֶׁאֵינוֹ יְהוּדִי חָשׁוּב מֵעֶצֶם הֱיוֹתוֹ אָדָם, יְצִיר כַּפָּיו שֶׁל הַבּוֹרֵא, וְצָרִיךְ לְכַבְּדוֹ. כְּשֶׁפָּנְתָה אֵלַי הַזְּקֵנָה הַגַּלְמוּדָה הַזֹּאת וְהִתְלוֹנְנָה עָלֶיךָ, חָשַׁבְתִּי אֵיךְ לְהַעֲבִיר לְךָ אֶת הַמֶּסֶר הַזֶּה בְּצוּרָה שֶׁתָּבִין. מָה אַתָּה אוֹמֵר, הֵבַנְתָּ אוֹתוֹ?"
הַתְּשׁוּבָה שֶׁלִּי הָיְתָה חִיּוּבִית, כַּמּוּבָן. וְיָעִידוּ עַל כָּךְ הַיָּמִים הַבָּאִים, שֶׁבָּהֶם הִפְסַקְתִּי לְהָצִיק לָאִשָּׁה הַזְּקֵנָה. וְלֹא רַק זֶה, עוֹדַדְתִּי אֶת חֲבֵרַי לַעֲשֹוֹת כָּמוֹנִי. אֲנִי הוֹלֵךְ כָּעֵת יוֹתֵר הַרְבֵּה לְבֵית הַסֵּפֶר, אֲבָל גַּם מַרְגִּישׁ הַרְבֵּה יוֹתֵר טוֹב עִם עַצְמִי.
