"החופש הזה אני הולך להפתיע אתכם!" הבטיח אדון הורביץ לילדיו כשחזר מחו"ל ואכן הוא לא אכזב, הוא הזמין בריכה ענקית שהותקנה בגינה ובמשך כל ימי החופש בילו ילדי משפחת הורביץ בבריכה החדשה. באחד הימים נקרעה הבריכה בפתאומיות וזרם מים אדיר פרץ מהצינור שבקומת הכניסה היישר לדשא של השכן שהתגורר במפלס התחתון. השכן שהבחין בזרם המים, מיהר לסתום את הצינור עם פקק כדי שכמויות המים לא יציפו לו את הגינה, אבל בגלל שהמים נשארו בגינה המרפסת שלו הוצפה ונגרם לו נזק כבד לחפצים שהיו בחצר ובמרפסת. אדון הורביץ פנה בטענה לשכן מלמטה ותבע ממנו תשלום על הנזק, אבל השכן טען: "אני בסך הכול סתמתי צינור של מים שנוזל לי על הדשא ולא עשיתי לך שום נזק, וחוץ מזה הגנתי על עצמי מהנזקים שהמים שלך היו יכולים לגרום בגינה שלי…" מה דעתכם? האם השכן צריך לשלם על הנזקים לאדון הורביץ?
מעיינים בספרים ולומדים לפסוק הלכה או משפט: תלמוד בבלי מסכת 'בבא קמא' דף ד' עמוד ב' בתוספות דיבור המתחיל 'אימא'. שולחן ערוך 'חושן משפט' סימן שפ"ח סעיף ב' בדברי הרמ"א בדין: 'ראה נזק שבא עליו והעבירו לחברו'.
תשובה לשאלה "נזק כפול" (שאלה מס' 705)
תקציר השאלה השבועית: אריה הרגיש שיש בעיה בברקסים של הרכב, הוא לא ידע להעריך את עוצמת הבעיה ובמקום להכניס את הרכב למוסך הוא ביקש מחברו צבי ש'מבין ברכבים' שיציץ על הרכב ויאבחן את הבעיה בברקסים. צבי עשה סיבוב עם הרכב, עשה בדיקה קצרה ואמר לו שיש צורך להוסיף שמן ברקסים, לכאורה פעולה פשוטה ולא מסובכת. אלא שכשאריה הביא לצבי את שמן הברקסים כדי שימלא אותו ברכב, צבי התבלבל ומילא בטעות את מיכל השמן של משאבת ההיגוי. אריה נסע כהרגלו ואחרי מספר חודשים ההגה החל לרעוד בצורה חזקה בכל נסיעה. הפעם הוא לקח את הרכב למוסך ושם התגלתה הטעות של צבי, ובגללה היה צורך להחליף את משאבת ההיגוי. אריה ניגש לצבי ותבע ממנו לשלם לו על משאבת היגוי חדשה. מה דעתכם? האם צבי צריך לשלם את הנזק שגרם?
תשובה בקצרה: צבי פטור מתשלום הנזק שנגרם לרכב של אריה.
תשובה בהרחבה: לפני שאנחנו מתחילים לדון בנושא, יש לראות האם צבי מוגדר קודם לכן כ'מזיק' שהרי ראינו בהלכה (שולחן ערוך 'חושן משפט' סימן שצ"ג סעיף ב') שאם אדם הניח סם המוות בפני בהמת חברו ואכלה ומתה, הוא פטור מתשלום על הבהמה כיוון שהיה לה שלא לאכול את הרעל. והסבירו ה'תוספות' (מסכת 'בבא קמא' דף מ"ז עמוד ב') שכל עוד מי שהניח את הרעל לא עשה פעולה ישירה שגרמה לה לנזק, אלא היא אכלה את הרעל בעצמה ומתה הוא פטור ב'דיני אדם' וחייב רק ב'דיני שמיים' אם התכוון להזיק במזיד לחברו. ולכן גם במקרה שלנו, ברגע שצבי שם בטעות שמן ברקסים במקום אחר, המשאבה ניזוקה לא ממילוי השמן אלא מעצם הנסיעה של אריה ברכב כשהשמן לא היה במקום המתאים, ולכן אריה גרם לעצמו את הנזק ומצד 'מזיק' צבי אינו מוגדר כ'מזיק' ופטור מתשלום.
מה הדין במקרה שאריה סמך על צבי כמומחה לכלי רכב?
הדין בהלכה לגבי 'מראה דינר לשולחני' (סימן ש"ו סעיף ו') שאם הניזק סמך לגמרי על המומחה, הוא חייב בתשלום הנזק. אבל במקרה שלנו, אריה גרם לעצמו את הנזק ולא צבי ובמיוחד כאן שמדובר בביצוע פעולה פשוטה של מילוי שמן שאת זה גם אריה יכל לעשות בעצמו, ולכן אריה לא יכול לטעון שהוא סמך רק על צבי, לאור העובדה שגם הוא עצמו ידע שצבי רק 'מבין' ברכבים ואינו מומחה שיכול לתת חוות דעת רצינית ואותנטית.
