חזון ותקווה – א'

קצת אחרי תשעה באב, נצא למסע קצר שיעזור לנו אולי לקבל תמונה על מה שקרה לנו ומה שקורה לנו, ומה שעוד יקרה לנו כאן.
לפני כאלפיים שנה חרב בית המקדש והשלטון הרוחני של בני ישראל בארץ הסתיים. החורבן מסמל בצורה חזקה את סיומה של תקופה משמעותית שבה עם ישראל מאוחד ומחובר לפחות סביב דבר אחד מרכזי – המקדש בירושלים.
מאז, התפרקנו, התפזרנו, והגענו לכל קצוות העולם. כשאנחנו סובלים משתי בעיות מרכזיות:
האחת – בעיות וקשיים הישרדותיים. חיים קשים בגולת, ללא מלכות וללא ממשלה, כשאנחנו נתונים לחסדים ולקפריזות של כל מיני שליטים ומלכים. במשך אלפיים השנים הללו, בכל מקום שבו חיו יהודים סבלנו מהצקות, פרעות, גירושים, הריגות וכל מיני גזירות שונות ומשונות.
והבעיה השניה היא האתגר הרוחני שאנחנו מתמודדים איתו. עם ישראל לא יכול להיות כמו כל העמים, יש לו תפקיד ומטרה ברורה, הוא נדרש להיות "אור לגויים", וללמד את העולם כולו צורת חיים נכונה. חיים של אחדות, אהבה, שמחה, הרמוניה, שלום ואמת.
למרבה הצער, הגלות הארוכה שחווינו ואובדן המקדש והקדושה שהייתה לנו, הרחיקו אותנו מהפיסגה שלנו, והקושי הרוחני שלנו הוא גדול מאוד. אנחנו עוד לא מאירים מספיק לעצמנו, ובוודאי שעדיין לא מאירים לעולם כולו.
אולם, למרבה הזכות, מעולם לא איבדנו את התקווה שהנביאים נטעו בנו. התקווה הזו מבוססת על הבנה שמדובר בתהליך. עם ישראל צריך לעבור דרך ארוכה של התפתחות שכרוכה גם בהמון סבל וקושי, כדי שבסופו של דבר הוא יוכל באמת להגיע לפוטנציאל הגדול שלו, ולהוציא לפועל את כל התקוות הגדולות שנתלו בו.
הנביאים מבטיחים לנו שיהיה טוב בשני מישורים עיקריים, שמקבילים לשתי הבעיות המרכזיות שלנו, הגלות הטכנית והגלות הרוחנית.
במישור הטכני והקיומי, כבר התרחשו לנו ניסים ונפלאות שהם בגדר ה"בלתי אפשרי". והנבואות שעם ישראל חיכה להם אלפיים שנה התגשמו באופן מדהים.
הנה הצצה רק לכמה מהם:
* בספר דברים נכתב: "וְשָׁב ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ, וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכׇּל הָעַמִּים אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ שָׁמָּה"
אחרי שהתפזרנו בכל כך הרבה מקומות, מיליוני יהודים ממעל מאה מדינות חזרו באופן מופלא לארץ.
* הארץ שהייתה שוממה, עם חקלאות כושלת ובלתי מתקדמת, כפי שמתארים מטיילים ותיירים עד לפני כמאה וחמישים שנה. חוזרת לפרוח, ומגשימה את נבואת יחזקאל על הארץ שמכינה את עצמה לבנים השבים ממרחקים:
"וְאַתֶּם הָרֵי יִשְׂרָאֵל עַנְפְּכֶם תִּתֵּנוּ, וּפֶרְיְכֶם תִּשְׂאוּ, לְעַמִּי יִשְׂרָאֵל כִּי קֵרְבוּ לָבוֹא"
* עם ישראל בדרכים מופלאות ובלתי הגיוניות מצליח לכבוש מחדש את הארץ ולהכניע אויבים קשים. ובכך מגשים גם את נבואת ירמיהו: "וְהָיוּ שֹׁאסַיִךְ לִמְשִׁסָּה וְכׇל בֹּזְזַיִךְ אֶתֵּן לָבַז".
* ערים חרבות נבנות בפאר והדר, עם ישראל חוזר למלא את רחובות הערים המתפתחות בקצב מסחרר. פלא עצום בהתחשב בכך שבמשך שנים ארוכות היו הערים שוממים מיהודים. וכנבואת יחזקאל: "וְהִרְבֵּיתִי עֲלֵיכֶם אָדָם, כׇּל בֵּית יִשְׂרָאֵל כֻּלֹּה וְנֹשְׁבוּ הֶעָרִים וְהֶחֳרָבוֹת תִּבָּנֶינָה".
* גם אזורים ושטחים שהיה נדמה כבלתי אפשרי שיתגוררו בהם יהודים, הפכו לשטחי חקלאות פוריים ומקור לתנובה משובחת של פירות ויין איכותי. וכנבואת ירמיהו:
"עוֹד תִּטְּעִי כְרָמִים בְּהָרֵי שֹׁמְרוֹן…".
מעניין לציין, כי קבוצות של גויים מגיעות מחו"ל כדי לטעת כרמים בשומרון ולהשתתף בהגשמת הנבואה הזו.
זהו רק מדגם קטן של נבואות פלא שהתגשמו וממשיכות להתגשם מול עינינו, בצד הטכני של הגלות.
והתקווה היא כי במהרה נראה גם בהגשמתם של הנבואות העוסקות באחדות, שלום, אמת, צדק, בארץ ישראל ובעולם כולו. וכלשון הנביא ישעיה:
"וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית ה' בְּרֹאשׁ הֶהָרִים וְנִשָּׂא מִגְּבָעוֹת, וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל הַגּוֹיִם.. וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר ה', אֶל בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב וְיֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו, וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו, כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר ה' מִירוּשָׁלִָם…"