אֲנִי וּנְתַנְאֵל, הַתְּאוֹם שֶׁלִּי, נִרְאִים בְּדִיּוּק אוֹתוֹ הַדָּבָר. נְמָשִׁים עַל הָאַף, שֵׂעָר חוּם נוֹטֶה לְאָדֹם, עֵינַיִם יְרֻקּוֹת גְּדוֹלוֹת וְגֹבַהּ מֶטֶר חֲמִשִּׁים וְתֵשַׁע. אֲבָל לַמְרוֹת זֹאת אֲנַחְנוּ מַמָּשׁ לֹא חֲבֵרִים טוֹבִים.
מֵאָז שֶׁהָיִינוּ קְטַנִּים אֲנַחְנוּ רָבִים, עַל כֹּל דָּבָר. אִם הוּא יַגִּיד שָׁחֹר, אֲנִי אַגִּיד לָבָן. אִם אֲנִי אוֹמֵר יָשָׁר, הוּא יֹאמַר עָקֹם. אִם אֶחָד מֵאִתָּנוּ יִרְצֶה לְקַבֵּל דַּוְקָא שְׁלוּק סָגֹל, וְנִשְׁאַר רַק אֶחָד, הַשֵּׁנִי יִרְצֶה פִּתְאוֹם גַּם אֶת אוֹתוֹ שְׁלוּק בְּדִיּוּק.
כָּכָה. כַּמָּה שֶׁזֶּה נִשְׁמָע טִפְּשִׁי וְעָלוּב, כָּכָה בְּדִיּוּק נִרְאִים הַחַיִּים הַמְּשֻׁתָּפִים שֶׁלָּנוּ.
יֵשׁ לָנוּ עוֹד שְׁתֵּי אֲחָיוֹת בַּבַּיִת וְאָח קָטָן, עִם כֻּלָּם שְׁנֵינוּ מִסְתַּדְּרִים מְצֻיָּן, אֲבָל אֶחָד עִם הַשֵּׁנִי, מַמָּשׁ לֹא.
אֲפִלּוּ בְּבֵית הַסֵּפֶר מוּדָעִים לַבְּעָיָה הַזֹּאת. וְלַמְרוֹת הַכֹּל, תִּתְפַּלְּאוּ לִשְׁמֹעַ, אֲנַחְנוּ חוֹלְקִים חֶדֶר מְשֻׁתָּף. כֹּל לַיְלָה, לִפְנֵי שֶׁאֲנַחְנוּ קוֹרְאִים קְרִיאַת שְׁמַע, יֵשׁ טֶקֶס שָׁלֵם שֶׁנִּקְרָא 'קְרִיאַת שְׁמַע לִפְנֵי הַשֵּׁנָה', זֶה טֶקֶס לֹא נָעִים בִּכְלָל, שֶׁבּוֹ תָּמִיד אֲנַחְנוּ מוֹצְאִים בְּמָה לְהַאֲשִׁים אֶחָד אֶת הַשֵּׁנִי. כָּל לַיְלָה עַל מַשֶּׁהוּ אַחֵר.
בְּכָל אֹפֶן, הַמַּצָּב הָיָה עָלוּל לְהִמָּשֵׁךְ כָּךְ לְאֹרֶךְ יָמִים וְשָׁנִים (תְּדַמְיְנוּ אוֹתָנוּ סָבִים בְּמִפְגָּשִׁים מִשְׁפַּחְתִּיִּים מְרִימִים אֶחָד עַל הַשֵּׁנִי אֶת הַמַּקֵּל), אִלּוּלֵא הָיָה עוֹד מַשֶּׁהוּ קָטָן אֶחָד אַךְ דֵּי מַשְׁמָעוּתִי בִּמְרִיבוֹת שֶׁלָּנוּ, מַשֶּׁהוּ שֶׁנּוֹגֵעַ אֵלַי וְהוּא, אֲנִי מִתְבַּיֵּשׁ לוֹמַר – קְלָלוֹת. לְמָשָׁל אִם הָיִיתִי יוֹדֵעַ שֶׁהוּא נוֹרָא רוֹצֶה לְהַצְלִיחַ בְּאֵיזֶה שֶׁהוּא מִבְחָן, אִם הָיִיתִי רַב אִתּוֹ לִפְנֵי הַמִּבְחָן הָיִיתִי 'מְאַחֵל' לוֹ: "הַלְּוַאי שֶׁתִּכָּשֵׁל בְּמִבְחָן". אֲנִי בֶּאֱמֶת מִתְבַּיֵּשׁ לוֹמַר אֶת זֶה, אַךְ זֶה נָחוּץ כְּדֵי שֶׁתִּלְמְדוּ מִמֶּנִּי מָה לֹא לַעֲשׂוֹת. לְעוֹלָם.
לִפְעָמִים הָיוּ הַדְּבָרִים מַגְשִׁימִים אֶת עַצְמָם. מִדֵּי פַּעַם הָיוּ מְנַסִּים לְדַבֵּר אִתִּי וּלְהַסְבִּיר לִי עַד כַּמָּה זֶה נוֹרָא לְקַלֵּל, וְשֶׁהַקְּלָלָה פּוֹגַעַת קֹדֶם כֹּל בִּמְקַלֵּל בְּעַצְמוֹ, אֲבָל זֶה לֹא כָּל כָּךְ עָזַר. כִּי בִּשְׁעַת מְרִיבָה שָׁכַחְתִּי מִכָּל הָאַזְהָרוֹת וְהַשִּׁדּוּלִים.
יוֹם אֶחָד, בִּשְׁעַת מְרִיבָה חֲרִיפָה בִּמְיֻחָד (אֲנִי לֹא מְצַטֵּט כָּאן אֶת מַהֲלָכָהּ מִסִּבּוֹת בְּרוּרוֹת), שָׁעָה שֶׁנְּתַנְאֵל כִּמְעַט יָצָא מֵהַבַּיִת, צָעַקְתִּי עָלָיו בַּחֲמַת זַעַם: "לֵךְ וְאֶל תַּחֲזֹר!"
אֲחוֹתִי צָעֲקָה "חָס וְחָלִילָה כַּנֵּס לַחֶדֶר שֶׁלְּךָ וְתַפְסִיק לְדַבֵּר שְׁטוּיוֹת!" אָחִי הִבִּיט בִּי בְּמַבָּט חִוֵּר, שָׁתַק וְיָצָא מֵהַבַּיִת, כְּשֶׁהוּא טוֹרֵק אַחֲרָיו אֶת הַדֶּלֶת.
נִהְיָה שֶׁקֶט בַּבַּיִת. שֶׁקֶט מַפְחִיד כָּזֶה. נִכְנַסְתִּי לַחֶדֶר וְהֵכַנְתִּי שִׁעוּרֵי בַּיִת בְּחֶשְׁבּוֹן, וְאַחֲרֵי כַּמָּה שָׁעוֹת טוֹבוֹת, שַׂמְתִּי לֵב שֶׁנְּתַנְאֵל עוֹד לֹא חָזַר. אָמַרְתִּי לְעַצְמִי שֶׁזֶּה שׁוּם דָּבָר וְהוּא בֶּטַח מִתְעַכֵּב עִם חֲבֵרִים. אֲבָל אַחֲרֵי עוֹד כַּמָּה שָׁעוֹת, כְּשֶׁבַּחוּץ שָׁלְטָה הַחֲשֵׁכָה, כְּבָר לֹא הָיָה לִי מָה לוֹמַר. הוֹרַי הִסְתּוֹבְבוּ בַּבַּיִת דּוֹאֲגִים, הִתְקַשְּׁרוּ לַחֲבֵרִים שֶׁלּוֹ, נִסּוּ לְבָרֵר הֵיכָן הוּא מִתְעַכֵּב וְאֵיפֹה הוּא יָכוֹל לְהִמָּצֵא כָּעֵת, אֲבָל דָּבָר לֹא הוֹעִיל. הוּא לֹא הָיָה בְּאַף מָקוֹם.
אַף אֶחָד לֹא הִזְכִּיר אֶת מָה שֶׁקָּרָה לִפְנֵי שֶׁעָזַב אֶת הַבַּיִת. לֹא הָיָה צֹרֶךְ בְּכָךְ, כֻּלָּם זָכְרוּ זֹאת מְצֻיָּן. הִרְגַּשְׁתִּי כְּאִלּוּ… מַשֶּׁהוּ כָּבֵד מְאוֹד יוֹשֵׁב לִי עַל הַלֵּב, כְּמוֹ סֶלַע. מִן מוּעָקָה נוֹרָאָה כָּזוֹ. יָשַׁבְתִּי בַּחֶדֶר, הִבַּטְתִּי מֵהַחַלּוֹן עַל הָרְחוֹב הֶחָשׁוּךְ וְהִתְחַנַּנְתִּי בְּלִבִּי לֶאֱלֹקִים שֶׁיַּחֲזִיר אוֹתוֹ.
הַשָּׁעָה כְּבָר אַחַת בַּלַּיְלָה. הַמִּשְׁטָרָה כְּבָר הָיְתָה מְעֹרֶבֶת בָּעִנְיָן. אֲנִי יָשַׁבְתִּי כֻּלִּי קָפוּא מִלַּחַץ. יוֹדֵעַ שֶׁאִם יִקְרֶה לוֹ מַשֶּׁהוּ לְעוֹלָם לֹא אֶסְלַח לְעַצְמִי. לְעוֹלָם. כָּל הַדְּאָגָה, וְהַכְּאֵב שֶׁל הַהוֹרִים הַכֹּל בִּגְלָלִי. "אֱלֹקִים" לָחַשְׁתִּי. "לֹא הִתְכַּוַּנְתִּי בִּרְצִינוּת לָמָּה שֶׁאָמַרְתִּי. בְּתוֹךְ הַלֵּב אֲנִי בֶּאֱמֶת… כֵּן אוֹהֵב אוֹתוֹ וְלֹא רוֹצֶה שֶׁיִּהְיֶה לוֹ רַע. אָנָּא. שְׁמֹר עָלָיו. תַּחֲזִיר אוֹתוֹ. אֲנִי…" דְּמָעוֹת שֶׁל לַחַץ הֵחֵלּוּ לְבַצְבֵּץ בְּעֵינַי בְּזוֹ אַחַר זוֹ. "אֲנִי מַבְטִיחַ. אֵין יוֹתֵר קְלָלוֹת. אֵין מְרִיבוֹת. אָנָּא- – -"
עָבְרוּ כְּבָר שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁעוֹת מֵאָז נֶעְדַּר. אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁעוֹת. אַבָּא אָמַר לִי בְּיֹבֶשׁ שֶׁכְּדַאי שֶׁאֵלֵךְ לִישֹׁן. הִרְגַּשְׁתִּי שֶׁהוּא מִתְכַּוֵּן לוֹמַר: "אַתָּה רָצִיתָ בְּזֶה, נָכוֹן? אָז מָה אַתָּה מִצְטַעֵר עַכְשָׁו? אַתָּה יָכוֹל לִישֹׁן, לֵךְ לִישֹׁן בְּנַחַת"
"דַּי, נוּ. נְתַנְאֵל, תַּחֲזֹר כְּבָררר!" צָעַקְתִּי לְתוֹךְ הַכָּרִית וּבָכִיתִי בְּכִי נוֹרָא. הַצְּעָקָה שֶׁלִּי נִשְׁמְעָה בְּכָל הַבַּיִת. גַּם הַהִתְיַפְּחוּת הַבִּלְתִּי נִשְׁלֶטֶת.
חֲצִי שָׁעָה אַחַר כָּךְ נְתַנְאֵל חָזַר. מֵעַצְמוֹ.
"נְתַנְאֵל!!!", חִבַּקְתִּי אוֹתוֹ, הִתְיַפַּחְתִּי עַל כְּתֵפוֹ עַד שֶׁחֻלְצָתוֹ נֶעֶשְׂתָה רְטֻבָּה מְעַט. לֹא אָמַרְתִּי עוֹד דָּבָר. לֹא הָיָה בְּכָךְ צֹרֶךְ.
נְתַנְאֵל חִיֵּךְ אֵלַי חִיּוּךְ עָיֵף. "אֲבִינָדָב, גַּם אֲנִי הִתְגַּעְגַּעְתִּי אֵלֶיךָ בֵּינְתַיִם. שָׁמַעְתִּי שֶׁמַּמָּשׁ דָּאַגְתָּ לִי…"
מָה הִתְבָּרֵר? הַהִתְנַהֲגוּת שֶׁלִּי, שֶׁהָיְתָה לְגַמְרֵי, אֲבָל לְגַמְרֵי מִתַּחַת לְכָל בִּקֹּרֶת, נִמְאֲסָה עַל כֻּלָּם. נְתַנְאֵל הֶחֱלִיט עַל דַּעַת עַצְמוֹ שֶׁהוּא פָּשׁוּט הוֹלֵךְ עַד שֶׁאָבִין כַּמָּה מְסֻכָּן לְהוֹצִיא מִלִּים כָּאֵלֶּה מֵהַפֶּה. הוּא הִתְקַשֵּׁר לְאָבִי בְּשֶׁקֶט וְעִדְכֵּן אוֹתוֹ בְּרַעְיוֹן, הוּא הִסְכִּים אַחֲרֵי כַּמָּה שִׁכְנוּעִים מִצִּדּוֹ. בָּרוּךְ ה' הֵבַנְתִּי אֶת זֶה. וּבֶאֱמֶת הִשְׁתַּנֵּיתִי. רָאִיתִי עַד כַּמָּה בֶּאֱמֶת לֹא שָׁוֶה לִי שֶׁהַקְּלָלוֹת שֶׁלִּי הִתְקַיְּמוּ. לֹא שָׁוֶה לְכֻלָּם, וּבְעִקָּר לֹא שָׁוֶה לִי.
