נשמה טובה

שְׁמִי אַבְרָהָם לֵוִי (שֵׁם בָּדוּי), אֲנִי בֶּן אַחַת עֶשְׂרֵה וּכְשֶׁהָיִיתִי בֶּן שְׁמוֹנֶה, נוֹלַד יָאִיר אָחִי הַקָּטָן. הוּא הָיָה תִּינוֹק מָתוֹק וִיפֵהפֶה וְשָׁבָה אֶת לֵב כֻּלָּם בְּאֹפֶן מְיֻחָד. כְּשֶׁהוּא הָיָה בֶּן חָדְשַׁיִם וָחֵצִי בְּעֵרֶךְ, אִמִּי הֵחֵלָּה לָשִׂים לֵב שֶׁהוּא לֹא יוֹצֵר קֶשֶׁר עַיִן וְחַי בְּמֵעֵין בּוּעָה מִשֶּׁלּוֹ. הִיא קְצָת דַּאֲגָהּ, אֲבָל כֻּלָּם הִרְגִּיעוּ אוֹתָהּ וְאָמְרוּ: "תְּנִי לוֹ לִגְדֹּל בַּקֶּצֶב שֶׁלּוֹ. הוּא פָּשׁוּט נְסִּיכוֹן קָטָן שֶׁאוֹהֵב לְהִתְפַּנֵּק" הוּא בֶּאֱמֶת אָהַב לְהִתְפַּנֵּק, אוֹ כָּךְ לְפָחוֹת זֶה הָיָה נִרְאֶה בְּאוֹתָהּ נְקֻדַּת זְמַן. כְּשֶׁהָיָה בְּגִיל חֲצִי שָׁנָה אִמִּי כְּבָר הָיְתָה מֻטְרֶדֶת יוֹתֵר. הוּא לֹא הִתְפַּתֵּחַ כַּצָּפוּי לִבְנֵי גִּילוֹ. לֹא חִיֵּךְ, לֹא הֵרִים אֶת הָרֹאשׁ, לֹא נִסָּה לָזוּז וּלְהִתְהַפֵּךְ. כְּלוּם. שָׁכַב בְּאוֹתָהּ תְּנוּחָה שֶׁבָּהּ הֵנִיחוּ אוֹתוֹ וּבָהָה בְּעֵינָיו הַתְּכֻלּוֹת.

בַּשָּׁלָב הַזֶּה גַּם הָאֲחָיוֹת בְּטִפַּת הֶחָלָב יִעֲצוּ לְאִמִּי לִפְנוֹת לְגוֹרֵם מִקְצוֹעִי יוֹתֵר. לֹא אַלְאֶה אֶתְכֶם בַּפְּרָטִים, אֲבָל לְאַחַר אֵינְסְפוֹר בְּדִיקוֹת וּמִבְחָנִים שֶׁעָרְכוּ לוֹ, הִתְבָּרֵר שֶׁיָּאִיר סוֹבֵל מֵאוֹטִיזְם. אוֹטִיזְם זֶה בְּעֶצֶם אוֹמֵר בְּעָיוֹת תִּקְשָׁרְתִּיּוֹת. יֵשׁ רֶצֶף שֶׁל בְּעָיוֹת תִּקְשֹׁרֶת חֲמוּרוֹת יוֹתֵר וּפָחוֹת, כְּמוֹ צִיר מְאֻנָּךְ, וְהַבְּעָיוֹת הַיּוֹתֵר חֲמוּרוֹת הֵן הָאוֹטִיזְם שֶׁכֻּלָּם מַכִּירִים. יֶלֶד שֶׁלֹּא מְתַקְשֵׁר עִם אֲחֵרִים וְחַי בְּתוֹךְ הַבּוּעָה שֶׁל עַצְמוֹ.

עֶרֶב אֶחָד, אֲנִי זוֹכֵר אֶת זֶה כְּאִלּוּ הָיָה אֶתְמוֹל, הַהוֹרִים שֶׁלִּי כִּנְּסוּ אֶת כֻּלָּנוּ בַּמִּטְבָּח, אִמָּא אֲפִלּוּ הוֹצִיאָה כִּבּוּד. וְאָז הֵם סִפְּרוּ לָנוּ עַל הַמַּתָּנָה הַגְּדוֹלָה שֶׂה' נָתַן לָנוּ וְיָאִיר שְׁמָהּ, וְעַל הַבְּעָיָה שֶׁהוּא לוֹקֶה בָּהּ. הֵם מַמָּשׁ הִסְבִּירוּ לָנוּ אֶת מָה שֶׁהִסְבַּרְתִּי לָכֶם עַכְשָׁו וּפֵרְטוּ אֶת הַהַשְׁלָכוֹת הַמַּעֲשִׂיּוֹת שֶׁל זֶה עַל הַבַּיִת שֶׁלָּנוּ.

הִבַּטְנוּ בָּהֶם הֲמוּמִים. "מָה?" שָׁאַלְתִּי כַּעֲבֹר רִגְעֵי דְּמָמָה אֲרֻכִּים, "יָאִיר הוּא בְּעֶצֶם יֶלֶד לֹא נוֹרְמָלִי?" אֲחוֹתִי הַגְּדוֹלָה שָׂרָהּ הִתְחִילָה לִבְכּוֹת. "אֵיזֶה בּוּשׁוֹת שֶׁיֵּשׁ לִי אָח מְיֻחָד, אֲנִי לֹא אֶעֱמֹד בָּזֶה…" הַהוֹרִים הִבִּיטוּ זֶה בָּזֶה וְאִמָּא אָמְרָה בְּרֹךְ: "אֲנִי יוֹדַעַת שֶׁזֶּה נִשְׁמָע נוֹרָא, יְלָדִים. אֲבָל יָאִיר הוּא אוֹתוֹ יָאִיר שֶׁכֻּלָּנוּ מַכִּירִים, אוֹתוֹ תִּינוֹק מָתוֹק שֶׁכֻּלָּנוּ אוֹהֲבִים. עַכְשָׁו אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים אֵיךְ נִתָּן לְהָקֵל עָלָיו וְלַעֲזֹר לוֹ לְהִתְפַּתֵּחַ טוֹב יוֹתֵר. זוֹ לֹא בּוּשָׁה. לְהֵפֶךְ!" הִיא הֶעֱבִירָה אֶת מַבָּטָהּ עַל פְּנֵי כֻּלָּנוּ, "אֲנַחְנוּ מִשְׁפָּחָה גִּבּוֹרָה שֶׁיְּכוֹלָה לְהִתְמוֹדֵד!"

שָׂרָהּ אֲחוֹתִי בָּרְחָה לְחַדְרָהּ כְּשֶׁהִיא מִתְיַפַּחַת, אֲנִי פּוֹרַרְתִּי אֶת הָעוּגָה הַכּוּשִׁית שֶׁבַּצַּלַּחַת, רוֹנִי אָחִי הִבִּיט בְּאַבָּא וּבְאִמָּא חֲלִיפוֹת וְיָאִיר הִתְחִיל לִבְכּוֹת.

כְּשֶׁיָּאִיר הָיָה בֶּן שָׁלוֹשׁ, הוּא עוֹד לֹא יָדַע לָלֶכֶת. רִיר נָזַל מִפִּיו תָּדִיר וְכָל הַזְּמַן הָיוּ לוֹ טִפּוּלִים מִטִּפּוּלִים שׁוֹנִים. פִיזְיוֹתֵרַפְּיָה, קְלִינָאִית תִּקְשֹׁרֶת, כָּל מִינֵי דְּבָרִים. אִמָּא הִפְסִיקָה לַעֲבֹד כְּדֵי לְטַפֵּל בּוֹ וְלָלֶכֶת אִתּוֹ לְכָל הַטִּפּוּלִים הָאֵלֶּה, וַאֲנַחְנוּ… הִתְבַּיַּשְׁנוּ.

הֶעֱדַפְנוּ כַּמָּה שֶׁפָּחוֹת לִהְיוֹת קְרוֹבִים אֵלָיו כְּשֶׁהוֹלְכִים יַחַד בָּרְחוֹב. הֶעֱדַפְנוּ לֹא לְהוֹרִיד אוֹתוֹ לְהַסָּעָה בַּבֹּקֶר, וְלֹא לְהַעֲלוֹת אוֹתוֹ בַּצָּהֳרַיִם. גַּם כְּשֶׁהָלַכְנוּ לְאֵרוּעִים וּלְטִיּוּלִים מִשְׁפַּחְתִּיִּים, הַכֵּיף שֶׁל הַשְּׁהִיָּה בְּצַוְתָּא הָיָה מְלֻוֶּה תָּדִיר בְּבוּשָׁה.

הַהוֹרִים שֶׁלָּנוּ רָאוּ אֶת זֶה, וְכָאֲבוּ בְּשֶׁקֶט. הֵם נִסּוּ שׁוּב וָשׁוּב לְהַסְבִּיר לָנוּ שֶׁאֵין כָּאן בּוּשָׁה כְּלָל.

הָאֱמֶת, שֶׁמִּצַּד הַחֶבְרָה בֶּאֱמֶת לֹא הָיוּ בּוּשׁוֹת רְצִינִיּוֹת. הֵם הֵגִיבוּ יָפֶה מְאוֹד וְהִשְׁתַּדְּלוּ לֹא לְהַקְשׁוֹת. הַבְּעָיָה הָיְתָה הַהִיסְטֶרְיָה שֶׁל שָׂרָהּ שֶׁלֹּא הִצְלִיחָה בְּשׁוּם אֹפֶן לְעַכֵּל אֶת הַמַּצָּב, הִיא פָּשׁוּט הִכְנִיסָה לָנוּ לְרֹאשׁ כָּל הַיּוֹם: "בּוּשׁוֹת, בּוּשׁוֹת…"

יוֹם אֶחָד, שׁוּב כִּנְּסוּ הַהוֹרִים אֶת כֻּלָּנוּ. אֶת יָאִיר הֵם שָׁלְחוּ לְסַבָּא וְסַבְתָּא. הַשֻּׁלְחָן הָיָה עָרוּךְ בְּמַמְתַּקִּים וְשָׂרָהּ שָׁאֲלָה: "מָה קָרָה? גִּלּוּ לְעוֹד מִישֶׁהוּ אוֹטִיזְם?"

אַבָּא הִבִּיט בָּהּ בְּצַעַר וּפִתְאוֹם קָלַטְתִּי אֵיזֶה קֹשִׁי הֵם עוֹבְרִים. הִתְמוֹדְדוּת עִם יֶלֶד אוֹטִיסְט, וְהִתְמוֹדְדוּת עִם הָאַחִים הַנּוֹרְמָלִיִּים שֶׁלּוֹ שֶׁמִּתְעַקְּשִׁים לַהֲפֹךְ כָּל דָּבָר לַחֲוָיָה שְׁלִילִית.

"מַסְפִּיק כְּבָר, שָׂרָהּ!" צָעַקְתִּי וְדָפַקְתִּי עַל הַשֻּׁלְחָן. "אִם אַתְּ מְעֻנְיֶנֶת לִרְאוֹת כָּל דָּבָר בְּאוֹר שְׁלִילִי כָּל כָּךְ, תְּאַמְלְלִי אֶת עַצְמְךָ. אַל תַּהַרְסִי לְכֻלָּנוּ! מֵרֶגַע זֶה אֲנִי לֹא מוּכָן לִשְׁמֹעַ יוֹתֵר שׁוּם דָּבָר בַּסִּגְנוֹן הַזֶּה!" שֶׁקֶט עָמֹק הִשְׂתָּרֵר. אַבָּא הִבִּיט בִּי בְּהַפְתָּעָה מְהוּלָה בְּגַאֲוָה, שָׂרָהּ שָׁמְטָה אֶת הַכּוֹס שֶׁאָחֲזָה וּמִיץ הַמַּנְגּוֹ שֶׁהָיָה בָּהּ הִשְׁפְּרִיץ לְכֹל עֵבֶר. "יָאִיר הוּא מַתָּנָה גְּדוֹלָה מְאוֹד. נְשָׁמָה קְדֹשָּׁה שֶׁיָּרְדָה לָעוֹלָם וְלֹא חָטְאָה! אַתְּ יוֹדַעַת מָה זֶה? אֲנַחְנוּ נִבְחַרְנוּ לִהְיוֹת הַמִּשְׁפָּחָה שֶׁתַּעֲזֹר לוֹ. זוֹ גַּאֲוָה לְקַבֵּל אָח כָּזֶה! זֶה כְּמוֹ מֵדַלְיָה שֶׁאוֹמֶרֶת: "הַמִּשְׁפָּחָה שֶׁלָּנוּ רְאוּיָה לְגַדֵּל נְשָׁמָה טְהוֹרָה". זָכִינוּ בְּהוֹרִים גִּבּוֹרִים שֶׁמִּשְׁתַּדְּלִים, לַמְרוֹת כָּל הַקֹּשִׁי מִסָּבִיב, לָתֵת לָנוּ הַכֹּל, וְאַתְּ מִתְעַקֶּשֶׁת כָּל הַזְּמַן לַחֲזֹר עַל הַ'בּוּשׁוֹת'. מָה בּוּשׁוֹת? אַתְּ עָשִׂיתָ פֹּה מַשֶּׁהוּ? אַתְּ גָּרַמְתְּ לְמַשֶּׁהוּ? בּוּשָׁה לְטַפֵּל כָּכָה בְּיֶלֶד בַּעַל צְרָכִים מְיֻחָדִים?"

בְּסַךְ הַכֹּל חָזַרְתִּי עַל מָה שֶׁאָמְרוּ לָנוּ. אֲבָל פִּתְאוֹם הֶאֱמַנְתִּי בַּדְּבָרִים, וְגַם אַחִים שֶׁלִּי. שָׂרָהּ יָשְׁבָה שׁוֹתֶקֶת, אִמָּא נִגְּבָה דְּמָעוֹת וְאַבָּא טָפַח עַל שִׁכְמִי בְּגַאֲוָה. לִפְעָמִים, כְּשֶׁהָיְתָה מִתְגַּנֶּבֶת לְלִבִּי בּוּשָׁה, שִׁנַּנְתִּי לְעַצְמִי אֵיזוֹ נְשָׁמָה טְהוֹרָה מֻפְקֶדֶת בַּבַּיִת שֶׁלִּי וְנִרְגַּעְתִּי.