במהלך השיעור שבו דיבר הרב רחמים על עשיית תשובה לקראת ימי הסליחות, סיפר אוראל שבאחד הימים הוא יצא עם חברים לגן סאקר ושם הוא הבחין בארנק שמציץ מאחד התיקים שבפארק, הוא 'סחב' את הארנק שהיה בתוכו חמש מאות שקלים. לאחר מספר חודשים, הוא התחרט על מעשיו ופנה אל הרב בשאלה כיצד הוא יוכל לתקן את הגניבה, בגלל שאין לו מושג ממי הוא גנב את הכסף. הרב השיב לו שלפי ההלכה עליו לתת את הסכום עבור 'צרכי רבים' שיש סיכוי שגם הנגנב ייהנה מהם. אוראל עשה כדברי הרב, אלא שאורן שהסריט את השיעור והעלה לרשתות החברתיות, קיבל פניה מאדם שאמר לו שהוא הנגנב וביקש ממנו את המספר של אוראל. כשהתקשר לאוראל הוא נתן לו סימנים שהוכיחו שהארנק שנגנב היה שלו ודרש ממנו בחזרה את הכסף. אבל אוראל טען שהוא כבר נתן את הכסף עבור 'צרכי רבים' ואינו חייב להחזיר את הכסף. הלה תבע אותו לדין תורה ושניהם הלכו לרב שיפסוק האם אוראל צריך להחזיר את הכסף. מה לדעתכם פסק להם הרב?
מעיינים בספרים ולומדים לפסוק הלכה או משפט: תלמוד בבלי מסכת 'בבא קמא' דף צ"ד עמוד ב' במילים: 'ואם אין מכירין יעשו צרכי רבים'. שולחן ערוך 'חושן משפט' סימן שס"ו סעיפים א' – ב'.
תשובה לשאלה "סירת מנוע בכינרת" (שאלה מס' 707)
תקציר השאלה השבועית: משפחת כהן שכרה סירת מנוע גדולה בכינרת, הם היו אמורים להחזיר את הסירה לאחר שעתיים. אבל אדון כהן התרחק מאד מהחוף ולאחר שעתיים הסתבך במציאת החוף המתאים להחזרת הסירה. רק אחרי קרוב לשעה של חיפושים, הוא מצא את החוף שבו שכרו את הסירה והחזיר אותה למעגן. בעל הסירה פנה אליו ואמר: "הפסדתי בגללך עוד לקוח שעמד כאן והמתין ולבסוף הלך, עכשיו תשלם לי על שעה נוספת של שכירת הסירה!" ואילו אדון כהן טוען: "למה אני צריך לשלם לך על שעה נוספת כשבשעה הזאת רק חיפשתי את החוף ללא הפסקה?" מה דעתכם? האם אדון כהן צריך לשלם על שעה נוספת?
תשובה בקצרה: אדון כהן חייב לשלם על שעה נוספת של שכירת הסירה.
תשובה בהרחבה: נפסק להלכה שאם אדם שכר בהמה ובא להחזיר אותה לבעלים ואז החל הנהר לעלות על גדותיו והוא לא הצליח להחזיר את הבהמה בזמן ובעל הבהמה דורש תוספת שכירות בגלל האיחור בהחזרת הבהמה, הדבר תלוי בנוסח השכירות של הבהמה. אם הם סיכמו מראש שהתשלום הוא לפי ימים, אז זה לא משנה האם קרה 'אונס' תוך כדי החזרת הבהמה כי לכל יום יש חיוב נפרד. אבל אם שכר ממנו את הבהמה לפי נסיעה למקום מסוים שלוקח בממוצע יומיים של רכיבה ושילם לו מראש עבור היומיים, הוא פטור מתשלום כיוון שהוא לא שכר לפי תקופת זמן אלא לפי נסיעה למקום פלוני וחזרה ממנו, וברגע שקרה אונס והוא לא יכל לחזור זאת בעיה של בעל הבהמה שקרה אונס בדרך ובגלל זה הוא איחר בהחזרת הבהמה. (שולחן ערוך 'חושן משפט' סימן ש"י סעיף ג')
מה הדין אם הוא ידע שהנהר עולה על גדותיו?
במקרה כזה, הוא יהיה חייב לשלם על האיחור מכיוון שהוא נקרא 'פושע' כי היה לו להמתין, אבל אם בעל הבית גם ידע שהנהר עולה על גדותיו ובכל זאת השכיר לו את הבמה כדי לנסוע למקום מסוים, אין לו שום טענה עליו והוא לא יכול לדרוש תוספת תשלום, והוא הדין כמובן אם בעל הבית ידע מכך והמשכיר לא ידע שהנהר עולה על גדותיו, שהוא פטור מתשלום.
מה הדין במקרה שלנו?
במקרה שלנו יש לדון כיצד להגדיר את אדון כהן, כיוון שהוא לא שכר את הסירה על מנת להגיע למקום מסוים אלא השכירות התבצעה לפי זמן שנקבע מראש. ומטרתו של אדון כהן, היא הנאה מעצם השייט בכנרת והוא לא מחפש להגיע למקום מסוים עם הסירה. ולכן יש להגדיר אותו כשוכר בהמה לימים שהזמן הוא העיקר ועליו לשלם על האיחור בהחזרת הסירה. ויכול בעל הסירה לומר לו שהוא נהנה גם בזמן שחיפש את החוף המתאים להחזרת הסירה. וסברא נוספת לחייב אותו, היא שלא ברור שקרה לו 'אונס' מכיוון שבדרך כלל משכירי הסירות קובעים תחומי שייט מוגדרים מראש והוא התרחק מעבר לתחום השייט המקובל והיה עליו לחשב נכון את המסלול כדי לחזור בזמן.