גוזל של נשר נפל ללול תרנגולים. הוא גדל יחד עם כל האפרוחים, וראה את עצמו תרנגול לכל דבר ועניין. הוא אכל יחד איתם זירעונים ותולעים, ומעולם לא ניסה לפרוש את כנפיו הגדולות והיפות.
באחד הימים הוא הבחין בנשר גדול המרחף הרחק בשמיים ממעל. התלהב הנשר הצעיר מאוד וקרא לחבריו התרנגולים: "היי, הביטו, יש שם מישהו שעף גבוה, גם אני רוצה!" הוא אפילו פרש את כנפיו וניסה לחקות את תעופתו של הנשר. אולם חבריו התרנגולים מיהרו למשוך אותו חזרה לקרקע המציאות: "אנחנו תרנגולים" הם אמרו, "וגם אתה תרנגול, ותרנגולים לא עפים!"
קיפל הנשר הצעיר את כנפיו, הביט בצער וקנאה בנשר שריחף גבוה קרוב אל העננים, חזר לנקר זירעונים וגנז את חלומו…
*
כמה עצוב לראות פוטנציאל לא ממומש…
תחשבו כמה כואב יכול להיות לבן אדם לדעת רגע לפני מותו שכל החיים שלו היו יכולים להיות אחרת אילו הוא היה בגיל שבע עשרה מקבל החלטה אחת קטנה אחרת…
תנסו לדמיין את עומק הצער של אדם שבילדותו הורחק מאביו, ובגיל מבוגר מאוד הוא מגלה שבכל השנים הללו אביו התגורר ברחוב הסמוך, והוא לא ידע…
מה גדול התסכול של אדם שמגלה בשנות החמישים לחייו, שההקלטה ששלח בגיל עשרים לחברת התקליטים התקבלה בהערצה רבה, אלא שהמכתב לא הגיע ליעדו, ובמקום להיות זמר מפורסם הוא נותר פקיד ממורמר בחברת ביטוח קטנה…
*
או – כמה טיפש יכול להיות בן אדם שלוקח מחשב נייד משוכלל ויקר במיוחד שמסוגל לבצע דברים מטורפים במהירות שיא, והופך אותו לסתם קרש חיתוך…
כמה בזבוז פוטנציאל יש כשמישהו לוקח מכונית מרוץ משוכללת שעולה מיליונים ומשתמש בה כמחסן לנעליים משומשות…
כמה טמטום צריך כדי לקחת את היהלום הגדול והיפה ביותר בעולם ולהפוך אותו לאבן שמחזיקה את הדלת שלא תיסגר ברוח…
*
אפשר עוד להמשיך כיד הדמיון הטובה על כל אחד ואחד.
אבל, אם אתה הקורא צעיר עדיין לימים, ועוד לא הגעת לגיל תשעים ותשע פלוס, אתה מוזמן לגשת למראה הקרובה ביותר, ולהסתכל לעצמך עמוק עמוק בתוך העיניים, ולשאול בכנות את השאלות הכי חשובות שתוכל לשאול את עצמך בחיים הללו:
"מה הפוטנציאל האמיתי שלי?! לאן אני באמת מסוגל להגיע?!"
ו"האם אני במסלול הנכון לשם?! האם אני מספיק רציני לגבי זה?!"
רק תשאל את השאלות הללו, ותמשיך לשאול אותם בוקר וערב. כדי שלא תגלה שהעברת את החיים שלך בלול תרנגולים צר ומצומצם, כשיכולת לחיות כמו נשר קל כנפיים…
*
חשוב שנזכור: הגוף שלנו אמנם בשר ודם, מנגנון פשוט של חומר שרוצה לפעמים לחיות פשוט כמו תרנגול, ולא להסתבך בתעופה למרחקים גבוהים. אבל הנשמה שלנו, זה כבר עניין אחר לגמרי…
הנשמה שלנו באה ממקום גבוה, מה"אין סוף", בלי סוף זה אומר – בלי גבולות ומגבלות ובלי תבניות. והנשמה רוצה לקחת אותנו למקומות מופלאים במסע הזה, לגבהים אין סופיים של תענוגות של נצח. ולגלות לנו עולמות שאף תרנגול עוד לא פגש….
