אֵהוּד הָיָה עִתּוֹנַאי נוֹדָע לְשֵׁם וְלִתְהִלָּה בְּפִי כּלֹ. כַּתָּבוֹתָיו הַמְצֻיָּנוֹת הִשְׁתַּבְּחוּ בְּכָךְ שֶׁהָיָה יוֹרֵד אֶל הַשֶּׁטַח וּמֵבִיא אֶת הַדִּוּוּחִים וְאֶת הַסִּקּוּרִים, כְּמוֹ גַּם אֶת הַפַּרְשָׁנוּיוֹת הָאִישִׁיּוֹת, מִתּוֹךְ יְדִיעָה וּמִתּוֹךְ הֶכֵּרוּת מַעֲמִיקָה עִם הַמִּתְרַחֵשׁ. בְּאוֹתוֹ חדֶֹשׁ קֵיצִי וְחָמִים, מָצָא אֵהוּד אֶת עַצְמוֹ אוֹרֵז אֶת חֲפָצָיו הָאִישִׁיִּים וְיוֹצֵא לְמַסָּע אָרךְֹ, לִכְפָר נִדָּח בְּאַפְרִיקָה, בּוֹ הִתְגּוֹרֵר שֵׁבֶט מְסַקְרֵן וְדֵי גָּדוֹל, אוֹתוֹ הִתְבַּקֵּשׁ אֵהוּד לסְקֵַּר. מְצֻיָּד בַּהֲמוֹן הִתְלַהֲבוּת כְּדַרְכּוֹ, הִגִּיעַ אֵהוּד לְבַסּוֹף אֶל הַכְּפָר הָאַפְרִיקָנִי. הַתּוֹשָׁבִים, לְבוּשִׁים בִּבְגָדִים מְשֻׁנִּים לְמַדַּי, קִבְּלוּ אוֹתוֹ בִּקְרִיאוֹת לֹא בְּרוּרוֹת, וְאֵהוּד לֹא יָדַע אִם הֵם שְׂמֵחִים בְּבוֹאוֹ אוֹ שֶׁמָּא לֹא. "תַּגִּיעַ לְשָׁם עִם סוּס אוֹ חֲמוֹר", יָעֲצוּ לוֹ מַדְרִיכֵי הַטִּיּוּלִים שֶׁעִמָּם הִתְיַעֵץ מֵראֹשׁ. "כָּל כְּלִי רֶכֶב אוֹ מַכְשִׁיר טֶכְנוֹלוֹגִי כָּזֶה אוֹ אַחֵר – יֵחָטְפוּ עַל יָדָם בְּאפֶֹן מִיָּדִי בְּלִי יְכלֶֹת הִתְנַגְּדוּת", כָּךְ הִסְבִּירוּ לוֹ. וְאֵהוּד אָכֵן הוֹפִיעַ רָכוּב עַל חֲמוֹר וְהִשְׁתַּדֵּל לְהַסְתִּיר אֶת הַמַּכְשִׁירִים הַטֶּכְנוֹלוֹגִיִּים שֶׁנָּשָׁא עִמּוֹ, כְּמוֹ פֶּלֶאפוֹן וּמַחְשֵׁב נַיָּד. בְּדֶרֶךְ לֹא דֶּרֶךְ הִצְלִיחַ אֵהוּד לְהַשִּׂיג לְעַצְמוֹ צְרִיף קָטָן לְהַנִּיחַ בּוֹ אֶת עַצְמוֹתָיו הַכּוֹאֲבוֹת מֵהָרְכִיבָה, אֵלֶיהָ לֹא הָיָה מֻרְגָּל. הוּא הִתְמַקֵּם בַּצְּרִיף, נָח מְעַט, וּמִיָּד יָצָא אֶל הַסִּמְטָאוֹת הַמְעַנְיְנוֹת שֶׁל הַכְּפָר. הוּא הִסְתּוֹבֵב בֵּין הַדּוּכָנִים שֶׁהוּקְמוּ בְּכָל מָקוֹם אֶפְשָׁרִי, סָפַג אֶת הָרֵיחוֹת, אֶת הַקּוֹלוֹת, אֶת הַמַּרְאוֹת, וְהִשְׁתַּדֵּל לִשְׁכּחַֹ מֵהָעֻבְדָּה שֶׁהוּא הַיָּחִיד בְּכָל הַסְּבִיבָה שֶׁאֵינֶנּוּ כֵּהֶה עוֹר. בָּעֶרֶב הִתְיַשֵּׁב בִּצְרִיפוֹ לְהַעֲלוֹת עַל סיפור צעיר חקֹ הָאֲסִירִים הַמּוּזָר שמחה פשיטיק הַכְּתָב אֶת הַסִּקּוּר הָעִתּוֹנָאִי מִיּוֹמוֹ הָרִאשׁוֹן בַּמָּקוֹם. בָּחוּר מֻכְשָׁר הָיָה אֵהוּד, וְכִשְׁמוֹ כֵּן הָיָה – הָיְתָה לוֹ יְכלֶֹת לִהְיוֹת אָהוּד עַל הַסּוֹבְבִים אוֹתוֹ, וְלֹא מְשַׁנֶּה מִיהֵם הָיוּ. כָּךְ הִצְלִיחַ גַּם לְהִתְחַבֵּב אַט אַט עַל יוֹשְׁבֵי הַכְּפָר, לְהַכִּיר אֶת מִנְהֲגֵיהֶם, וַאֲפִלּוּ לִלְמדֹ כַּמָּה וְכַמָּה מִלִּים בִּשְׂפָתָם הַזָּרָה וְהַמּוּזָרָה. כַּעֲברֹ שָׁבוּעַ וָחֵצִי שֶׁל שְׁהוּת בַּכְּפָר, הִרְגִּישׁ אֵהוּד שֶׁהוּא מִצָּה אֶת הַנּוֹשֵׂא וְכִי הִצְלִיחַ לְהַקִּיף בַּכַּתָּבָה אֶת הַיֶּדַע הַמְעַנְיֵן וְהַמְרַתֵּק בְּיוֹתֵר אוֹדוֹת חַיֵּיהֶם שֶׁל הַתּוֹשָׁבִים בְּנֵי הַשּׁבֵטֶ. אֶלָּא שֶׁאָז הִתְרַחֵשׁ אֵרוּעַ שֶׁגָּרַם לוֹ לְהִשָּׁאֵר שָׁם עוֹד כַּמָּה יָמִים. הָיָה זֶה בְּעֵת שֶׁהִסְתּוֹבֵב אֵהוּד בְּשׁוּק הַפֵּרוֹת וְהַיְרָקוֹת שֶׁבַּכְּפָר, הַמָּקוֹם הָאַחֲרוֹן בּוֹ עֲדַיִן לֹא בִּקֵּר. לְפֶתַע הִתְפָּרְצוּ לַשּׁוּק כְּעֶשְׂרִים אִישׁ וּבָזְזוּ מִכָּל הַבָּא לַיָּד. אֵהוּד נִבְהַל. אֲבָל כְּשֶׁהִתְבּוֹנֵן בִּפְנֵיהֶם שֶׁל בַּעֲלֵי הַדּוּכָנִים, רָאָה שֶׁהֵם רְגוּעִים לְהַפְלִיא. אמֶֹץ רַב הָיָה לוֹ, לְאֵהוּד, וְלָכֵן הוּא נִגַּשׁ לְאַחַד הַמִּתְפָּרְעִים וְנִסָּה לִשְׁאלֹ אוֹתוֹ לְמַעֲשָׂיו. הָאִישׁ לֹא הִתְיַחֵס כְּלָל לְאֵהוּד, כִּי אִם הִמְשִׁיךְ לַחֲטףֹ פֵּרוֹת וִירָקוֹת מֵהַדּוּכָנִים שֶׁבַּשּׁוּק, כְּשֶׁבַּעֲלֵי הַדּוּכָנִים מִתְבּוֹנְנִים בּוֹ וְלֹא אוֹמְרִים מִלָּה. כַּעֲברֹ חָמֵשׁ דַּקּוֹת בִּלְבַד נֶעֶלְמוּ הַבּוֹזְזִים כִּלְעֻמַּת שֶׁבָּאוּ, וְהַשּׁוּק חָזַר לְקַדְמוּתוֹ, כִּבְיָכוֹל לֹא הִתְרַחֵשׁ בּוֹ עַכְשָׁו מַעֲשֵׂה שׁדֹ. אֵהוּד הָיָה הָמוּם, מֻפְתָּע וּקְצָת מְפֻחָד. הוּא הֶחְלִיט לַחֲקרֹ מַה מִּתְרַחֵשׁ בַּכְּפָר הַמּוּזָר, שֶׁלְּפֶתַע הִתְגַּלָּה בּוֹ סוֹד מִסְתּוֹרִי וְלֹא מוּבָן. הוּא הִתְחִיל לִשְׁאלֹ תּוֹשָׁבִים לְפֵשֶׁר הַדָּבָר, אֲבָל קשִֹׁי הַשָּׂפָה עָמַד לְרָעָתוֹ. אִישׁ לֹא הֵבִין אֶת שְׂפָתוֹ, וְהוּא לֹא הֵבִין גַּם אֶת שְׂפַת הַמָּקוֹם. עִם מְעַט הַמִּלִּים שֶׁהָיוּ בְּאוֹצַר מִלּוֹתָיו, נִסָּה לְגַשֵּׁשׁ וְלִמְצאֹ מִישֶׁהוּ דּוֹבֵר אַנְגְּלִית, וְרַק אַחֲרֵי מַאֲמַצִּים רַבִּים וְשִׁיטוּטִים מְרֻבִּים, וּלְאַחַר שֶׁשִּׁלֵּם מִמֵּיטַב כַּסְפּוֹ עֲבוּר הַשֵּׁרוּת – הִשִּׂיג אֶת מְבֻקָּשׁוֹ. הַכַּפְרִי הָיָה נִרְאֶה מְלֻמָּד יוֹתֵר, וְאָכֵן הִתְגַּלָּה כְּדוֹבֵר אַנְגְּלִית דֵּי טוֹבָה. "מָה הַסִּפּוּר עִם הַשּׁוֹדְדִים שֶׁהִתְפָּרְצוּ לַשּׁוּק וּבָזְזוּ מַה שֶּׁרָצוּ? וְלָמָּה בַּעֲלֵי הַדּוּכָנִים לֹא הָיוּ נִרְאִים מֻפְתָּעִים? וְאֵיךְ הַשּׁדֹ הַזֶּה נִגְמַר בְּלִי הִתְעָרְבוּת שֶׁל אַף שׁוֹטֵר?" הֵצִיף אוֹתוֹ אֵהוּד בִּשְׁאֵלוֹת שֶׁנִּקְּרוּ בְּמוֹחוֹ כְּתַרְנְגלֶֹת. בֶּן הַשֵּׁבֶט חָשַׂף שִׁנַּיִם צְהֻבּוֹת כְּשֶׁהֵשִׁיב: "זֶה הַחקֹ אֶצְלֵנוּ בַּכְּפָר. בְּבֵית הַסּהַֹר שֶׁנִּמְצָא בִּקְצֵה הַשּׁוּק, יוֹשֵׁב כָּל מִי שֶׁנִּגְזַר דִּינוֹ לְמַאֲסָר קָצָר אוֹ אָרךְֹ, וְאֶת הָאֲרוּחוֹת שֶׁלָּהֶם צְרִיכִים הָאֲסִירִים לְהַשִּׂיג בְּעַצְמָם. לָכֵן הֵם מְקַבְּלִים בְּכָל חדֶֹשׁ זְמַן קָצוּב, שֶׁאָז הֵם מִשְׁתַּחְרְרִים מִבֵּית הַכֶּלֶא וְזַכָּאִים לָקַחַת מֵהַשּׁוּק הַמְּקוֹמִי אֶת הַמָּזוֹן שֶׁלָּהֶם לַחדֶֹשׁ הַקָּרוֹב. חָמֵשׁ דַּקּוֹת בִּלְבַד יֵשׁ לָהֶם כְּדֵי לַעֲשׂוֹת זאֹת, עַד שֶׁיִּשָּׁמַע קוֹלוֹ שֶׁל הַגּוֹנְג. אִם מִישֶׁהוּ מֵהֶם מְאַחֵר, אוֹ חוֹשֵׁב לְהִתְחַכֵּם וְלִבְרחַֹ – הוּא יִגְמרֹ אֶת חַיָּיו עַל עַמּוּד הַתְּלִיָּה". אֵהוּד הַמְרֻתָּק פָּעַר פִּיו בְּתַדְהֵמָה. "כָּךְ הַמַּצָּב בְּמֶשֶׁךְ שָׁנִים רַבּוֹת", סִיֵּם הַכַּפְרִי אֶת הֶסְבֵּרוֹ, "לָמָּה אַתָּה נִרְאֶה מֻפְתָּע כָּל כָּךְ? יֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁבָּהֶם מִתְנַהֲלִים אַחֶרֶת?" בִּמְקוֹם לַעֲנוֹת, פָּרַץ אֵהוּד בִּצְחוֹק גָּדוֹל. לְאַחַר שֶׁהִסְבִּיר לַכַּפְרִי אֶת פֵּשֶׁר צְחוֹקוֹ, בִּקֵּשׁ אֶת סְלִיחָתוֹ וְרָץ אֶל הַמַּחְשֵׁב, לִכְתּבֹ אֶת הַיְדִיעָה הַמַּסְעִירָה הַזּאֹת, שֶׁעִמָּהּ יַחְתּםֹ אֶת הַכַּתָּבָה שֶׁלּוֹ.
הַכְּפָר הָאַפְרִיקָאִי הַזֶּה הוּא הָעוֹלָם שֶׁלָּנוּ. אֲנַחְנוּ בָּאִים לָעוֹלָם וִיכוֹלִים לַחֲטףֹ מִכָּל הַבָּא לַיָּד, מָזוֹן שֶׁיְּכַלְכֵּל אוֹתָנוּ בָּעוֹלָם הַבָּא. אִם לְמָשָׁל יַחְזְרוּ הַמֵּתִים לִתְחִיָּה לְמֶשֶׁךְ חָמֵשׁ דַּקּוֹת, מַה נִּרְאֶה לָכֶם שֶׁהֵם יַעֲשׂוּ? הֵם יָרוּצוּ לְבֵית הַכְּנֶסֶת כְּדֵי לִלְמדֹ כְּכלֹ שֶׁיַּסְפִּיקוּ, כְּדֵי לְהִתְפַּלֵּל, כְּדֵי לְקַיֵּם עוֹד קְצָת מִצְווֹת שֶׁיַּחֲזִיקוּ אוֹתָם בָּעוֹלָם הָעֶלְיוֹן. לֹא יִהְיֶה לָהֶם זְמַן אֲפִלּוּ לִפְגּשֹׁ אֶת הַמִּשְׁפָּחָה הַקְּרוֹבָה שֶׁלָּהֶם. אָז כָּל עוֹד אֲנַחְנוּ כָּאן, בּוֹאוּ נַחֲטףֹ לְעַצְמֵנוּ מִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, מָזוֹן רוּחָנִי לָעוֹלָם הַבּאָ.
