השקיות שהיו בידיו של אדון כהן המבוגר היו כבדות במיוחד והוא עשה את דרכו באיטיות. אלא שבדיוק הוא הבחין בעגלה של הסופר השכונתי שעמדה באמצע הרחוב, אדון כהן לא חשב פעמיים ומיהר להעמיס את השקיות על העגלה וללכת הביתה. כשהגיע לבניין, השאיר את העגלה בחדר המדרגות מתוך רצון להחזיר אותה מאוחר יותר כשיצא מהבית. אלא שכשיצא למנחה בשעות אחר הצהריים גילה שהעגלה נעלמה, הוא ניגש לרב בית הכנסת כדי לברר האם הוא חייב בתשלום על העגלה שנעלמה או שיתכן שכבר אחד השכנים הבחין בה והחזיר אותה לסופר. מה לדעתכם השיב לו הרב?
מעיינים בספרים ולומדים לפסוק הלכה או משפט: שולחן ערוך 'חושן משפט' סימן שס"ג סעיף ה' והאם הוא נקרא 'שואל שלא מדעת'. סימן שס"ו סעיף ג' והאם הוא חייב להחזיר לבעלים. ובסימן ע"ה סעיף י' בדין: 'שמא ושמא'.
תשובה לשאלה "חבילת התמרים" (שאלה מס' 611)
תקציר השאלה השבועית: במהלך התפילות של יום הכיפורים, חש שמשי ברע הוא נכנס למטבח, פתח את המקרר והבחין בחבילת תמרים שמישהו תרם לצאת הצום. בכל עשר דקות בממוצע הוא אכל תמר אחד ושתה מעט מים כפי שמתירה ההלכה במקרה כזה, עד שהרגיש טוב יותר. אלא שהוא גמר את כל חבילת התמרים. מוטי, שתרם את החבילה התמרים, אמר לשמשי: "תרמתי את החבילה בשביל כולם, לא רק בשבילך! עכשיו תביא חבילה חדשה לבית הכנסת!" ושמשי טוען: שאליו העביר את הכסף. אלא שאיציק בעל משרד הנסיעות לקח את הכסף ולא נתן לראובן לנסוע, בטענה שהוא עדיין חייב לו כסף על הכרטיס משנה שעברה, ואם ראובן רוצה לנסוע לאומן, שידאג לכסף לכרטיס נוסף. האם איציק יכול להשתמש בכסף ששמעון נתן לראובן עבור הנסיעה השנה?
תשובה בקצרה: איציק לא יכול להשתמש בכסף ששמעון העביר לו עבור הכרטיס של ראובן, כדי לגבות את החוב הקודם.
תשובה בהרחבה: ישנו מושג המופיע בגמרא הנקרא 'שעבודא דרבי נתן' – כלומר, שאם יהודה היה חייב כסף לגדי ולא שילם לו ולגדי היה אדם שחייב לו כסף בשם יוסף, יכול יהודה לפנות ישירות ליוסף ולקחת ממנו את הכסף שגדי חייב לו, אף על פי שיוסף לא לווה ממנו אלא מגדי את הכסף. זאת משמעות המושג 'שעבודא דרבי נתן' שהכסף של יוסף, שועבד ליהודה בעבור פירעון החוב של גדי.
האם שייך 'שעבודא דרבי נתן' במצוות צדקה? במקרה שלנו מדובר שהסוכן קיבל את הכסף עבור הכרטיס של ראובן משמעון, שתרם את הכסף לראובן בגלל מצבו הכלכלי הקשה כדי לקיים מצוות צדקה. ומבואר בהלכה (שולחן ערוך 'חושן משפט' סימן פ"ו, בדברי הש"ך סעיף קטן ג') שבצדקה לא עושים 'שעבודא דרבי נתן' כיוון שדעת התורם לקיים מצוות צדקה, ככדי שייחשב לו הדבר לזכות ומצווה ולא לפירעון חובותיו של האחר. בנוסף, דעת ה'שולחן ערוך' שעושים 'שעבודא דרבי נתן' רק במקרה ואין לחייב נכסים נוספים, אבל אם יש לו נכסים נוספים מעבר לכסף שמישהו חייב לו, במקרה כזה מתחילים לגבות מהנכסים ולא מהכספים שחייבים לו אחרים. ולכן במקרה שלנו, אם יש לראובן נכסים נוספים צריך איציק לגבות משם את הכסף המגיע לו עבור תשלום הכרטיס ולא לקחת ישירות את הכסף של שמעון לכיסוי החוב הקודם. ואם שמעון נתן לראובן את הכסף ביד עבור הכרטיס, בוודאי שאיציק לא יכול לשעבד את הכסף עבור החוב, כיוון שהוא כבר זכה בו ואי אפשר לשעבד ממנו את הכסף בחזרה. ('נתיבות המשפט' סעיף קטן ב' על המקום)
