"איש חי רב פעלים" היה הרב מאיר יהודה גץ זצ"ל, הידוע בעיקר כ"רב הכותל". כאשר מתבוננים בקורות חייו, במעשיו ובצדדי אישיותו, קשה להאמין שכולם שייכים לאדם אחד בלבד.
הרב גץ (במקור: גז) נולד בתוניסיה בשנת תרפ"ד (1924), ומצד אמו היה נצר ל"אור החיים" הקדוש. מאיר יהודה למד גמרא ופוסקים מפי רבני תוניס, וכבר בגיל 18 הוסמך לרבנות. מלבד זאת למד משפטים בהתכתבות, והוסמך כעורך דין מטעם אוניברסיטת הסורבון בפריז. במשך חייו למד הרב גץ לא פחות מ 11- שפות, ובהן גם לטינית ו…יידיש.
בתקופת הכיבוש הגרמני של תוניס בימי השואה, נלקח מאיר יהודה הצעיר למחנה עבודת כפייה, אך הצליח להימלט ממנו. לאחר השחרור נשא לאשה את הרבנית אסתר. בני הזוג עסקו רבות בחסד ובצדקה, ומלבד 11 הילדים שנולדו להם, הם גידלו גם ילדי אומנה.
בגיל 22 התמנה הרב גץ לתפקיד רב, חזן, שוחט ומוהל בקהילה קטנה בתוניסיה. הוא נקט דרכים לא שגרתיות כדי לקרב את הנוער לתורה ולמצוות, ועודד את בני עדתו לעלות לארץ ישראל. לאחר קום המדינה יצא הרב גץ לצרפת וניהל מוסד של בני נוער שהתכוננו לעלייה. הוא עצמו עלה ארצה בשנת תש"ט (1949), ולאחר תקופה קצרה במעברה, התמנה כרב המושב כרם בן זמרה בגליל העליון. הרב הנהיג בחכמה את המושב, שהיה מורכב מעולים מעדות שונות, ואף הקים וניהל במקום בית ספר תורני. במקביל לכל תפקידיו התורניים והחינוכיים, שירת הרב גץ בצה"ל, עבר קורס קצינים, וכיהן כקצין הביטחון האזורי.
שבת, כ"ג באלול הרב שחיבר שמים וארץ מסע אל העבר במלחמת ששת הימים שכל הרב גץ את אחד מבניו, שנפל בקרבות לשחרור ירושלים. לאחר המלחמה עלתה המשפחה לירושלים, והרב השקיע רבות בלימוד קבלה מפי הרב מרדכי שרעבי והרב עובדיה הדאיה, זכר צדיקים לברכה. הרב נהג בכל מנהגי הקבלה, חי בפרישות, ומדי לילה היה קם ל"תיקון חצות" ולומד ומלמד תורה עד אור הבוקר.
בשנת תשכ"ט (1969) התמנה הרב גץ כרב הכותל המערבי, וכיהן בתפקיד זה עד יום מותו. הוא ניהל את כל ענייני הכותל, וכתב יומן מפורט שבו תיאר את כל האירועים בכותל ובסביבתו.
בשנת תשל"ג (1973) הקים הרב מחדש את ישיבת המקובלים "בית א-ל" בעיר העתיקה ועמד בראשה. חנוכת המבנה המחודש של הישיבה הייתה שלושה ימים לפני פטירתו. הרב גץ הלך לעולמו בכ"ג באלול תשנ"ה (1995).
יום ראשון, כ"ד באלול – תיקון התוכנה הפנימית
בשנת תש"ז (1947) נבנה באוניברסיטת הרווארד המחשב "מארק 2", שהיה מהמחשבים הראשונים בעולם. בכ"ד באלול של אותה שנה אירעה לפתע תקלה במחשב. בדיקה העלתה שחרק קטן נכנס למנגנון המחשב וגרם לקצר.
לפי סיפור נפוץ, אירוע זה הוא המקור למונח "באג" (באנגלית: חרק) לציון פגם או תקלה במחשב או בתוכנה. אולם ככל הנראה, השימוש במילה זו החל עוד קודם לכן. בכל תוכנה הנכתבת היום מבצעים "די-באג", כלומר תהליך לגילוי ותיקון שגיאות.
בימי התשובה והסליחות שאנו מצויים בתוכם, עושים גם אנו "די-באג" לעצמנו, ומשתדלים למצוא ולתקן את השגיאות בהתנהגותנו במשך השנה שחלפה, להתחרט עליהן ולבקש סליחה. אולם חיפוש הפגמים הוא רק חלק קטן מהעבודה הרוחנית, ועיקר העבודה הוא להתמקד דווקא במקרים שבהם התנהגנו כראוי ובחרנו בחירות חיוביות. השמחה בתכונות ובמעשים הטובים שלנו גורמת לנו לרצות לעשות עוד ועוד מהם, וזו הדרך להתקדמות רוחנית אמיתית.
