שיחת הטלפון המפתיעה שקיבל ברונו בצהרי היום, הייתה רק ההתחלה של הפתעה ממשית עבורו. המטלפן מאחורי הקו ביקש להיפגש עמו בדחיפות, ברונו לא התנגד והשניים נפגשו בבית קפה מקומי, שם למעשה הזר שענה לשם רוג'ר חשף בפניו מסמכים שאביו היה נשוי בעבר לאישה אחרת בארצות הברית, התגרש ממנה ואז נישא לאמו של ברונו – מה שאומר שלמעשה הוא 'אח למחצה' של האיש שיושב לפניו. רוג'ר הציג בפני ברונו ההמום מסמכים ותמונות וביקש לעמוד אתו בקשר רציף. ברונו שהיה בטוח בכל השנים שהוא בן יחיד, החליט לשוחח על כך עם אביו ותכנן בהזדמנות הראשונה כי יגיע לביתו של אביו וישוחח איתו על כך באופן הגלוי ביותר.
אלא שהפגישה הזאת לא יצאה לפועל מעולם. כשהגיע לבית אביו הודיעה לו המטפל הסיעודי שאביו אושפז בבית החולים בשל שטף דם במוח, כך שמלבד העובדה שזיכרונותיו נמחקו, גם תפקודו היה אפסי. ברונו הגיע למיטתו של אביו החזיק את ידו ובליבו התרוצצו מחשבות סותרות. הוא זכר כיצד דאג לו אביו במסירות, אבל מאידך לא יכל שלא לחשוב על הסתרת הסוד בדבר האח הנוסף מהנישואין הראשונים.
ימים ארוכים חלפו וברונו התייסר עם המחשבות הללו עד היום שבו אביו נפטר. הלוויה של אביו הייתה מכובדת ורשמית, כיוון שבחייו שימש במגוון תפקידים כלכליים משמעותיים במשק, מלבד חבריו הרבים גם ראשי המדינה הגיעו לחלוק לו כבוד אחרון. ולאחר הלוויה הבין ברונו שאת הירושה הענקית הכוללת מיליוני דולרים, בתים בשכונות יוקרה ומגרשים – עליו לחלוק עם אח נוסף, עם רוג'ר. ברונו היה אדם ישר והגון ואמר לעצמו אמר שאם נחסכה מרוג'ר אהבת אב במשך כל כך הרבה שנים, לפחות שייהנה מהעיזבון שנותר. הוא הזמין את רוג'ר אליו הביתה וסיפר לו אודות הירושה, בהתחלה רוג'ר סירב לקבל כסף מהירושה אבל ברונו התעקש ואמר שאביו בוודאי היה רוצה שבנו הנוסף ייהנה מן הרכוש הרב שבחלקו.
ברונו ורוג'ר סיכמו שהירושה כולה תחולק באופן שווה, בין אם אלו המזומנים הרבים בחשבונות הבנקים והן בבתים ובמגרשים שהותיר האב, הם קבעו להיפגש אצל עורך הדין של האב אצלו הייתה מונחת הצוואה. ברונו שב והבטיח לרוג'ר כי גם אם – כפי שמסתבר – הוא לא מוזכר כלל בצוואה, הרי שהוא, מתעקש כי החלוקה תהיה ביניהם שווה בשווה.
השנים הגיעו למשרדו של עורך הדין, הצוואה נפתחה והוקראה וכצפוי היורש היחידי שהוזכר בה היה ברונו. לאחר שסיים עורך הדין להקריא את הצוואה הוא ביקש מהשנים להמתין עוד מעט, שכן האב ביקש להוסיף מסמך קצר לצוואה שבועיים קודם לכן. כלומר, שבוע לפני שטף הדם שפגע במוחו הפקיד האב מסמך נוסף בידו של עורך הדין. שני האחים ישבו מסוקרנים וחיכו לשמוע את דבריו. עורך הדין את המכתב וקרא בקול: "אני מבקש להודות לרופאי היקר ד"ר קולר, שטיפל בי במסירות רבה, הראויה לציון מיוחד ובעיקר יוצאת דופן". אל המסמך צורפה תמונה, ועורך הדין הדהים את השנים כאשר התמונה של הרופא, ד"ר קולר הייתה למעשה תמונתו של האח – רוג'ר.
"מה קורה פה?" שאל ברונו את רוג'ר שהתברר פתאום כד"ר קולר ואז הבין את הכול: ד"ר קולר הלא הוא רוג'ר המסתורי, ידע שהאב עומד לקבל שטף דם במוח, הוא ידע שבתוך מספר ימים ישכח האיש את כל זיכרונותיו ולא יוכל לתפקד יותר. את המידע הזה הוא שמר לעצמו, במקביל בנה לעצמו זהות חדשה כ'אחיו' של ברונו מתוך הבנה כי בבא יומו של האב המיליונר, מחצית מן הרכוש ייפול לידיו. הוא תיאר לעצמו כי ברונו לא יחשוד בו ואף הציג את עצמו בתחילה כאילו הוא אינו חפץ ברכוש. אבל האב שהיה חכם יותר חשד בו וחשש שהרופא שגילה מעורבות רבה ומוזרה בטיפולו, מתנכל לו ולרכושו בדרך כל שהיא. ליתר ביטחון נפגש מיד עם שחרורו מבית החולים עם עורך הדין, שם הוסיף מסמך שמוודא כי ד"ר קולר אינו אלא רופאו ולא כל אדם אחר. ד"ר קולר החוויר ונמלט מהמקום, אלא שבעקבות תלונה שהגיש ברונו נעצר הרופא הנוכל והגיע למקומו הראוי לו מאחורי הסורגים…
בפרשת השבוע אנו לומדים על מערכת הצדק והמשפט היהודית, כיצד השופטים נדרשים לבדוק כל אירוע המגיע לפתחם ולבחון ולאתר את הניסיונות להטעות את הדיינים. כל הבדיקות והחקירות ובנוסף נהלי התורה המחמירים בעניין, נועדו כדי להראות את האמת בפני הדיינים ולתת תמונה מלאה של המתרחש כדי שיוכלו להגיע ולפסוק את הדין הנכון.
