יום ראשון, כ' בתמוז הספר שחולל מהפכה
אחת הדוגמאות המובהקות לכוחה של הרוח להשפיע על המציאות, היא הספר "אוהל הדוד תום" שיצא לאור בשנת תרי"ב ) 1852 (. בספר זה תיארה הסופרת האמריקאית הארייט ביצ'ר סטואו את חייו ואת סבלו של עבד שחור במדינות הדרום של ארצות הברית. הספר הפך במהירות לרב מכר, השפיע על דעת הקהל וחיזק מאוד את מחנה המתנגדים לעבדות.
תשע שנים בלבד לאחר מכן, הוביל הוויכוח על העבדות בארה"ב למלחמת האזרחים בין מדינות הצפון ומדינות הדרום, שבעקבותיה נאסרה העבדות בארה"ב כולה. שינוי דרמטי זה לא היה מתרחש ללא הפעילות ההסברתית רבת השנים, ש"אוהל הדוד תום" היה המסמך הבולט ביותר בה. הארייט ביצ'ר סטואו מתה בכ' בתמוז תרנ"ו (1896).
יום שלישי, כ"ב בתמוז – טעות שאינה חוזרת
בשנת תשל"ב (1972) נרצחו במינכן שבגרמניה 11 ספורטאים ישראלים, על ידי מחבלים מארגון הטרור "ספטמבר השחור". בתגובה, הורתה ראש הממשלה דאז גולדה מאיר לאנשי "המוסד", למצוא את ראשי הארגון ולחסל אותם. ואכן, בחודשים הבאים חוסלו על אדמת אירופה כמה מחבלים בכירים.
בתמוז תשל"ג (1973) הגיעה חוליה של המוסד לעיירה לילהאמר בנורבגיה, שם סברו שנמצא ראש "ספטמבר השחור", עלי חסן סלאמה ימ"ש. אך בגלל רשלנות וטעות בזיהוי, הרגה החוליה אדם חף מפשע – מלצר ממוצא מרוקאי. אנשי החוליה נתפסו בידי המשטרה הנורבגית ונידונו למאסר, והפרשה גרמה מבוכה רבה למוסד ולמדינת ישראל כולה. סלאמה חוסל לבסוף רק שש שנים מאוחר יותר.
אנחנו איננו נוהגים בדרך כלל לירות בבני אדם. אולם פסוקים רבים בתנ"ך מדמים את לשונו של האדם לכלי נשק, שעלול לפגוע ולהכאיב לא פחות מנשק פיזי. וכמו שיש להיזהר מכל טעות בשימוש באקדח או רובה, כך יש להיזהר בשעת דיבור או כתיבה על אנשים, שלא לפגוע חלילה באיש בלי הכרח והיתר ברור. אמנם שלא כמו הכלים הללו, ללשון יש גם צד של ברכה וחיים, ודיבור מפרגן וחיובי יכול להחיות ולשמח בני אדם, ככתוב (משלי י"ח, כ"א): "מָוֶת וְחַיִּים בְּיַד לָשׁוֹן".
יום חמישי, כ"ד בתמוז – האחדות הגדולה ביקום
המלומד האנגלי סר אייזק ניוטון, היה מאנשי המדע החשובים בכל הזמנים. בכ"ד בתמוז תמ"ז (1687) יצא לאור ספרו המרכזי "עקרונות מתמטיים של פילוסופיית הטבע". בספר זה הוא ניסח לראשונה את חוקי התנועה הבסיסיים, ובהם "כוח ההתמדה" ו"כוח המשיכה", והראה כיצד החוקים הללו מתארים נכונה לא רק את תנועת הגופים בכדור הארץ, אלא גם את תנועת הכוכבים בשמיים. ההבנה שכל העצמים ביקום פועלים על פי אותם חוקים, מחזקת את האמונה שבורא העולם ומנהיגו הוא אחד. זאת בניגוד לדעת עובדי האלילים הקדומים, שהאמינו שלכל אחת מתופעות הטבע יש "אל" משלה שאחראי לה.
מעניין לציין, שניוטון עצמו היה אדם מאמין, ולמעשה הוא כתב על נושאי דת יותר מאשר על ענייני מדע. הוא כתב חיבורים על פרשנות התנ"ך, וניסה למצוא את המשמעות המסתתרת, לדעתו, במבנהו של בית המקדש. כתביו בנושאים אלו מצויים כיום בספריה הלאומית בירושלים.