תעלומה באי

מַגֵּפָה מִסְתּוֹרִית פָּקְדָה אֶת הָאִי הַקָּטָן. הַכְּפָר שֶׁנִּצַּב עָלָיו הָיָה מְיֻשָּׁן, וּצְרִיפֵי הַקַּשׁ שֶׁבּוֹ הֶעֱנִיקוּ לוֹ מַרְאֶה פַּשְׁטָנִי וּבִלְתִּי מִתְיַמֵּר. הַתּוֹשָׁבִים הָיוּ אַנְשֵׁי עָמָל שֶׁעָבְדוּ קָשֶׁה כְּדֵי לְהִתְקַיֵּם, וְעִם כָּל זאֹת לֹא הִתְלוֹנְנוּ עַל גּוֹרָלָם, וְהָיוּ שְמֵֹחִים וְטוֹבֵי לֵב. אֲוִירָה טוֹבָה שָרְֹרָה בָּאִי, עַד לְאוֹתוֹ הַזְּמַן שֶׁבּוֹ הֵחֵלּוּ הַסּוּסִים לִצְהלֹ וְלִקְפּץֹ בְּחסֶֹר שֶׁקֶט.
הָיָה בָּרוּר לְכֻלָּם שֶׁמְּדֻבָּר בְּמַגֵּפָה. יַאן הָיָה הָרִאשׁוֹן לִסְבּלֹ מִמֶּנָּה. הוּא יָצָא בַּבּקֶֹר לַעֲבוֹדָתוֹ, וְנִגַּשׁ לָאֻרְוָה כְּדֵי לְשַׁחְרֵר אֶת הַסּוּס וְלִרְכּבֹ עָלָיו. אֲבָל כְּבָר מֵרָחוֹק שָׁמַע אֶת צַהֲלוֹת הַסּוּס וְהֵבִין שֶׁמַּשֶּׁהוּ מוּזָר קָרָה. "מָה יֵשׁ, גּ'ורְֹגִ'י?" פָּנָה אֵלָיו בְּחִבָּה וְסֵרֵק אֶת שַׂעֲרוֹתָיו בַּמִּבְרֶשֶׁת הַקָּשָׁה. "אַתָּה רָעֵב?" שָׁאַל וְהִנִּיחַ לְפָנָיו עֲרֵמַת חָצִיר מְכֻבֶּדֶת. אֲבָל גּ'ורְֹגִ'י הַסּוּס לֹא נִרְאָה מְרֻצֶּה.
יַאן הִבִּיט בַּשֶּׁמֶשׁ וְרָאָה שֶׁהַשָּׁעָה מִתְאַחֶרֶת. לָכֵן הֶחְלִיט לַעֲלוֹת עַל סוּסוֹ וְלָצֵאת לַדֶּרֶךְ. אֶלָּא שֶׁכַּעֲברֹ דַּקָּה שֶׁל רְכִיבָה עַל גַּבּוֹ, הִתְחִיל הַסּוּס לִקְפּץֹ וּלְהִשְׁתּוֹלֵל, עַד שֶׁיַּאן נָפַל מִמֶּנּוּ וְהֻטַּח בָּאֲדָמָה. "גּ'ורְֹגִ'י! מֶה עָשִיֹתָ?!" נָזַף בּוֹ בְּעַצְבָּנוּת וְשִׁפְשֵׁף אֶת בִּרְכּוֹ הַכּוֹאֶבֶת מֵהַמַּכָּה. הַסּוּס עֲדַיִן לֹא נִרְגַּע, וְגַם אַחֲרֵי שֶׁיַּאן הֶחֱזִיר אוֹתוֹ לָאֻרְוָה – הוּא הִמְשִׁיךְ לָנוּעַ בְּאִי נוֹחוּת וּלהְַשְׁמִיעַ קוֹלוֹת מְשֻׁנּיִם.
בָּעֶרֶב, כְּשֶׁסִּפֵּר יַאן לַחֲבֵרָיו אֶת מַה שֶּׁקָּרָה לוֹ עִם הַסּוּס, עָנָה אֶחָד מֵהֶם וְאָמַר: "גַּם לִי קָרָה דָּבָר דּוֹמֶה! הַסּוּס שֶׁלִּי, שֶׁתָּמִיד מִתְנַהֵג בַּאֲצִילוּת, הִתְחִיל הַבּקֶֹר לִצְהלֹ וְלִקְפּץֹ בְּחסֶֹר מְנוּחָה. הוּא נִרְאֶה לִי מַמָּשׁ חוֹלָנִי…" יַאן שָׁמַע אֶת הַדְּבָרִים וְהֶעֱלָה הַשְׁעָרָה: "אוּלַי מְדֻבָּר בְּמַגֵּפָה, חָלִילָה?" וְהַשְּׁאֵלָה שֶׁלּוֹ נוֹתְרָה בָּאֲוִיר בְּלִי תְּשׁוּבָה.
אַךְ בַּיָּמִים הַקְּרוֹבִים הִתְבָּרֵר לְכֻלָּם – יֵשׁ בָּאִי מַגֵּפָה שֶׁפּוֹגַעַת בַּסּוּסִים! בָּזֶה אַחַר זֶה נִשְׁמְעוּ סִפּוּרִים וּמִקְרִים נוֹסָפִים שֶׁבָּהֶם הַסּוּסִים הִשְׁתּוֹלְלוּ, יִלְּלוּ, הִפִּילוּ אֶת הָרוֹכְבִים מֵעֲלֵיהֶם אוֹ סְתָם קָפְצוּ בְּעַצְבָּנוּת. תּוֹשָׁבֵי הָאִי הָיוּ מֻדְאָגִים. סוּסִים הָיוּ חַיּוֹת הָרְכִיבָה הָעִקָּרִיּוֹת שֶׁלָּהֶם, וְהֵם הִשְׁתַּמְּשׁוּ בָּהֶם רַבּוֹת מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ. "מָה עוֹשִיֹם עַכְשָׁו?" עָלְתָה הַזְּעָקָה מִכָּל הַתּוֹשָׁבִים.
וֶטֶרִינָרִים וְרוֹפְאִים מֻמְחִים נִקְרְאוּ אֶל הָאִי, וְהַלָּלוּ הֵחֵלּוּ לְחַפֵּש אַחַר מְקוֹר הַמַּגֵּפָה, וְנִסּוּ לְהָבִיא מָזוֹר וּרְפוּאָה לַסּוּסִים הַמִּסְכֵּנִים. הַיָּמִים חָלְפוּ וְשׁוּם בְּשוֹרָֹה לֹא הָיְתָה בְּפִיהֶם. "דָּמָם שֶׁל הַסּוּסִים נָקִי, הֵם בְּרִיאִים וּשְׁלֵמִים, וְעִם כָּל זאֹת נִרְאִים סוֹבְלִים וְחוֹלִים כָּל כָּךְ", אִבְחֲנוּ בְּפָנִים חֲמוּרוֹת סֵבֶר. "נִרְאֶה שֶׁמְּדֻבָּר בְּמַחֲלָה שֶׁעֲדַיִן לֹא מֻכֶּרֶת לַמַּדָּע שֶׁלָּנוּ", סִכְּמוּ בְּשֶׁפֶל קוֹל וְהִסְתַּלְּקוּ מֵהָאִי בְּבשֶֹׁת פָּנִים.
בַּשָּׁלָב הַזֶּה הֶחְלִיט יַאן, שֶׁסּוּסוֹ עֲדַיִן לֹא נִרְגַּע, לְהָבִיא לַכְּפָר חָכָם זָקֵן אֶחָד שֶׁפָּגַשׁ פַּעַם בְּמַסָּעוֹ בָּעוֹלָם. אָז, לִפְנֵי כַּמָּה וְכַמָּה שָׁנִים, הִצִּיל יַאן אֶת חַיָּיו, וְהַזָּקֵן הִבְטִיחַ לַעֲמדֹ לְצִדּוֹ וְלַעֲזרֹ לוֹ בְּעֵצָה טוֹבָה בְּכָל עֵת שֶׁיִּדָּרֵשׁ. 'הִגִּיעַ הַזְּמַן לְמַמֵּשׁ אֶת הַהַבְטָחָה', הִרְהֵר יַאן וְיָצָא אֶל הַמַּסָּע. כַּעֲברֹ שְׁבוּעַיִם הוּא חָזַר וּבְסִירָתוֹ הֶחָכָם הַזָּקֵן, שֶׁהִסְפִּיק לְהִזְדַּקֵּן עוֹד יוֹתֵר בַּשָּׁנִים שֶׁחָלְפוּ.
הַזָּקֵן לֹא בִּזְבֵּז רֶגַע. מִיָּד כְּשֶׁהִגִּיעוּ לָאִי הוּא נִגַּשׁ לַסּוּסִים וְהֵחֵל בּוֹדֵק אוֹתָם מִכַּף רֶגֶל וְעַד ראֹשׁ. "תִּרְאֶה", אָמַר לְבַסּוֹף לְיַאן. "אָמְנָם אֲנִי לֹא מֵבִין גָּדוֹל בַסּוּסִים, אֲבָל יֵשׁ לִי תְּחוּשָׁה שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ בַּמֶּה מְדֻבָּר. אֶשְׁהֶה בַּכְּפָר שֶׁלָּכֶם כַּמָּה יָמִים, וְאוּלַי אַצְלִיחַ לְהָבִין מָה מִתְרַחֵשׁ כָּאן". יַאן אֵרַח אֶת הַזָּקֵן בְּבֵיתוֹ, נֶהֱנֶה מֵהַשְּׁהוּת לְיַד חָכָם שֶׁכָּזֶה, שֶׁשָּׁפַע אִמְרֵי חָכְמָה. הַזָּקֵן הִתְהַלֵּךְ בֵּין שְׁבִילֵי הָאִי וְהִתְעָרָה בֵּין הַתּוֹשָׁבִים, שֶׁגַּם הֵם נֶהֱנוּ מֵחָכְמָתוֹ. הוּא סִפֵּר לָהֶם סִפּוּרִים מְעַנְיְנִים, וְהֵם מִצִּדָּם הֶחֱזִירוּ לוֹ בְּסִפּוּרִים מִשֶּׁלָּהֶם.
כָּךְ חָלְפוּ עוֹד כַּמָּה יָמִים, וְאָז נִגַּשׁ הֶחָכָם הַזָּקֵן אֶל יַאן וְאָמַר לוֹ: "בּוֹא! הוֹלְכִים לָאֻרְוָה!" יַאן מִהֵר לִצְעדֹ עִמּוֹ אֶל הָאֻרְוָה שֶׁבֶּחָצֵר הָאֲחוֹרִית, וּפָתַח אֶת דֶּלֶת הַמִּכְלָאָה שֶׁבָּהּ עָמַד גּ'ורְֹגִ'י הַסּוּס וְנָחַר בְּקוֹלָנִיּוּת. "כָּעֵת", פָּנָה הַזָּקֵן לְיַאן, "אֲבַקֵּשׁ מִמְּךָ לְהָסִיר אֶת פַּרְסוֹת הַבַּרְזֶל שֶׁעַל רַגְלֵי הַסּוּס". יַאן לֹא הִתְנַגֵּד וּמִהֵר לַעֲשוֹתֹ כִּדְבָרָיו. לְאַחַר שֶׁהֵסִיר אֶת פַּרְסוֹת הַסּוּס, בִּקֵּשׁ מִמֶּנּוּ הַזָּקֵן: "עַכְשָׁו תַּחֲזִיק אֶת רַגְלוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִבְעַט בִּי, וַאֲנִי אֶתְבּוֹנֵן בָּהּ מִקָּרוֹב".
הוּא עָבַר רֶגֶל אַחַר רֶגֶל, בּוֹדֵק אֶת פַּרְסוֹתָיו הַטִּבְעִיּוֹת שֶׁל הַסּוּס, עַד שֶׁלְּבַסּוֹף קָרָא: "מָצָאתִי!" יַאן מִהֵר לְהִתְכּוֹפֵף וְלִבְדּקֹ מָה מָצָא הַזָּקֵן. "הִנֵּה, תִּרְאֶה בְּעַצְמְךָ". הוּא מִקֵּד אֶת רְאִיָּתוֹ בְּתַחְתִּית פַּרְסָתוֹ שֶׁל הַסּוּס, וְגִלָּה לְחֶרְדָתוֹ כִּי נָעוּץ בָּהּ מַסְמֵר דַּק. "מַסְמֵר?! בְּתוֹךְ הָרֶגֶל שֶׁל הַסּוּס שֶׁלִּי?! אֵיךְ זֶה יִתָּכֵן? הֲרֵי יֵשׁ עָלָיו תָּמִיד אֶת פַּרְסַת הַבַּרְזֶל שֶׁמְּגִנָּה עָלָיו!" הַזָּקֵן לֹא הֵשִׁיב עַל הַשְּׁאֵלָה, אֶלָּא הוֹרָה לוֹ: "לֵךְ מַהֵר וּתְבַקֵּשׁ מִכָּל חֲבֵרֶיךָ שֶׁהַסּוּסִים שֶׁלָּהֶם נִפְגְּעוּ, שֶׁיִּבְדְּקוּ אֶת הַפְּרָסוֹת שֶׁלָּהֶם".
יַאן שָׁלַף אֶת הַמַּסְמֵר הָאָרךְֹ מִפַּרְסָתוֹ שֶׁל גּ'ורְֹגִ'י הַסּוּס, וְיָצָא עִמּוֹ לִרְכִיבָה בֵּין שְׁבִילֵי הַכְּפָר. כַּעֲברֹ שָׁעָה הוּא חָזַר וְאָמַר לַזָּקֵן: "צָדַקְתָּ! לְכָל הַסּוּסִים הַבְּעָיָתִיִּים תָּקַע מִישֶׁהוּ מַסְמֵר בָּרֶגֶל… אֵיךְ יָדַעְתָּ שֶׁזֶּה מַה שֶּׁגָּרַם לָהֶם לְהִשְׁתּוֹלֵל?"
הֵשִׁיב הַזָּקֵן: "פָּשׁוּט מְאדֹ – כְּשֶׁהִסְתּוֹבַבְתִּי בַּכְּפָר, שָׁמַעְתִּי שֶׁהָיָה כָּאן לַאַחֲרוֹנָה סַנְדְּלָר שֶׁגּרַֹשׁ מֵהָאִי, אַחֲרֵי שֶׁתִּקֵּן אֶת נַעֲלֵיהֶם שֶׁל הַתּוֹשָׁבִים בְּמַסְמֵרִים חֲלוּדִים, וּבְכָךְ גָּרַם לָהֶם לְהִשָּׁבֵר שׁוּב וָשׁוּב, וְזאֹת כְּדֵי לְהַרְוִיחַ שׁוּב וָשׁוּב עַל הַתִּקּוּן שֶׁל הַנַּעֲלַיִם. מִיָּד הֵבַנְתִּי שֶׁיֵּשׁ קֶשֶׁר לַסּוּסִים, שֶׁאֵין לָהֶם שׁוּם בְּעָיָה רְפוּאִית, אֶלָּא מְדֻבָּר כָּאן בִּנְקָמָה אִישִׁית שֶׁל אוֹתוֹ סַנְדְּלָר מֻשְׁחָת. מִכָּאן הָיְתָה הַדֶּרֶךְ קְצָרָה לִבְדּקֹ אֶת הַנַּעֲלַיִם שֶׁל הַסּוּסִים, כְּלוֹמַר אֶת פַּרְסוֹת הַמַּתֶּכֶת שֶׁלָּהֶם, וְכָךְ הִתְגַּלָּה הַסּוֹד…"

אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים שֶׁיֵּשׁ קֶשֶׁר שֶׁל סִבָּה וְתוֹצָאָה בֵּין מִקְרִים. זֶהוּ קֶשֶׁר חוֹבֵק עוֹלָם, וּמַעֲשֶהֹ שֶׁמִּישֶׁהוּ עוֹשֶהֹ בְּקָצֶה אֶחָד שֶׁל כַּדּוּר הָאָרֶץ יָכוֹל לְהַשְׁפִּיעַ עַל מִישֶׁהוּ שֶׁנִּמְצָא בַּקָּצֶה הַשֵּׁנִי. מִי שֶׁחָכָם – רוֹאֶה אֶת הַקֶּשֶׁר הַזֶּה וְגַם פּוֹעֵל לְפִי הַהֲבָנָה הַזּאֹת.