כְּשֶׁהָיָה פֶלִיקְס צָעִיר, מַמָּשׁ יֶלֶד, חָלַם לִהְיוֹת צַיָּר. בַּהִזְדַּמְּנוּת הָרִאשׁוֹנָה שֶׁהִסְכִּימוּ הוֹרָיו הוּא נִרְשַׁם לְחוּג צִיּוּר, וְהִתְמִיד בּוֹ בְּשַׁקְּדָנוּת גְּדוֹלָה. בְּכָל פַּעַם הָיָה חוֹזֵר עִם יְצִירָה כָּזאֹת אוֹ אַחֶרֶת שֶׁצִּיֵּר, וְאָבִיו וְאִמּוֹ הָיוּ מִתְפַּעֲלִים מְאדֹ, מְשַׁבְּחִים אוֹתוֹ וּמְעוֹדְדִים אוֹתוֹ לְהַמְשִׁיךְ וּלְתַרְגֵּל ציִּוּרִים.
אֲבָל הָאֱמֶת הָיְתָה שֶׁהַצִּיּוּרִים שֶׁל פֶלִיקְס לֹא הָיוּ מַרְשִׁימִים כְּלָל וּכְלָל. הֵם נִרְאוּ כְּמוֹ שִׁרְבּוּטִים חַסְרֵי פֵּשֶׁר שֶׁל יֶלֶד קָטָן, וּכְדֵי לְהָבִין מָה בֶּאֱמֶת הוּא צִיֵּר, נִדְרְשׁוּ הֶסְבֵּרִים שׁוֹנִים וְגַם מְשֻׁנִּים. אֲבָל פֶלִיקְס, כְּמוֹ גַּם הַהוֹרִים, וּבְוַדַּאי הַמּוֹרֶה שֶׁל חוּג הַצִּיּוּר – הָיוּ כֻּלָּם שְמֵֹחִים וּמְאֻשָּׁרִים. וְכָךְ הוּא גָּדַל וְגָדַל, וּבְמֶשֶׁךְ הַזְּמַן הִתְחִיל לְצַיֵּר בְּכחֹוֹת עַצְמוֹ, וַעֲדַיִן לֹא הָיוּ אֵלֶּה יְצִירוֹת מֻצְלָחוֹת.
יוֹם אֶחָד, כְּשֶׁפֶלִיקְס הָיָה בֶּן תֵּשַׁע, הוּא עָבַר בִּרְחוֹבוֹת פָּארִיז, וְרָאָה מוֹדָעוֹת גְּדוֹלוֹת הַתְּלוּיוֹת בְּכָל קֶרֶן רְחוֹב. "אֲדוֹנֵנוּ הַמֶּלֶךְ מְעֻנְיָן לְעַטֵּר אֶת קִירוֹת הָאַרְמוֹן בְּצִיּוּרִים חֲדָשִׁים", נִכְתַּב בַּפִּרְסוּמִים, "וְכָל אֶזְרָחֵי צָרְפַת מֻזְמָנִים לְהַגִּישׁ אֶת יְצִירוֹתֵיהֶם אֶל אַרְמוֹן הַמְּלוּכָה. עֲשֶרֶֹת הַצִּיּוּרִים הַטּוֹבִים בְּיוֹתֵר שֶׁיִּבָּחֲרוּ, יִזְכּוּ לְהִתָּלוֹת בְּהֵיכַל הַמֶּלֶךְ!"
פֶלִיקְס יָדַע שֶׁכָּאן נִמְצָא הֶעָתִיד שֶׁלּוֹ. אִם יַצְלִיחַ לִמְצאֹ חֵן בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ – יָדַע בְּוַדָּאוּת – תִּהְיֶה זוֹ קְפִיצַת הַדֶּרֶךְ שֶׁלּוֹ לְעוֹלַם הָאָמָּנוּת. הַכּלֹ יַכִּירוּ אוֹתוֹ, יְדַבְּרוּ עָלָיו, יַעֲרִיכוּ אוֹתוֹ, וְכַמּוּבָן: יַזְמִינוּ מִמֶּנּוּ צִיּוּרִים לְבֵיתָם הַפְּרָטִי. פֶלִיקְס הַקָּטָן לֹא חָשַׁב עַל הַכֶּסֶף כְּמוֹ עַל מִמּוּשׁ הַיְכוֹלוֹת שֶׁהוּא הָיָה בָּטוּחַ שֶׁיֵּשׁ בּוֹ.
הוּא הִתְחִיל לְצַיֵּר בְּמֶרֶץ. תְּחִלָּה שִׁרְבֵּט כַּמָּה סְקִיצוֹת רִאשׁוֹנִיּוֹת, עַד שֶׁהֶחְלִיט עַל הַכִּוּוּן שֶׁבּוֹ הוּא בּוֹחֵר. 'אֲצַיֵּר אֶת הַמֶּלֶךְ בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ!' עָלָה בְּמחֹוֹ רַעְיוֹן, וְהוּא מִהֵר לְצַיֵּר אֶת תַּלְתַּלָּיו שֶׁל הַמֶּלֶךְ הַגּוֹלְשִׁים מֵעַל פָּנָיו וּמַטָּה. פַּעַם אַחַת בְּחַיָּיו רָאָה פֶלִיקְס אֶת הַמֶּלֶךְ לוּאִי, בִּזְמַן שֶׁהֻכְתַּר כְּמַלְכָּהּ שֶׁל צָרְפַת. זֶה הָיָה אָמְנָם לִפְנֵי כַּמָּה שָׁנִים, אֲבָל פֶלִיקְס הָיָה בָּטוּחַ שֶׁהוּא זוֹכֵר כֵּיצַד הוּא נִרְאֶה.
בַּד הַצִּיּוּר שֶׁלְּפָנָיו הִתְחִיל לְהִתְמַלֵּא מִיּוֹם לְיוֹם בְּקַוִּים כָּאֵלֶּה וַאֲחֵרִים, אֶלָּא שֶׁהֵם לֹא הִזְכִּירוּ כְּהוּא זֶה אֶת מַרְאֵה פָּנָיו שֶׁל הַמֶּלֶךְ לוּאִי. חָבֵר שֶׁבָּא לְבַקֵּר אֶת פֶלִיקְס, רָאָה אֶת הַצִּיּוּר, וְשָׁמַע מִמֶּנּוּ עַל כַּוָּנָתוֹ לִשְׁלֹחַ אוֹתוֹ לְאַרְמוֹן הַמְלוּכָה, כְּדֵי שֶׁיִּבָּחֵר עַל יְדֵי הַמֶּלֶךְ. הֶחָבֵר צָחַק צְחוֹק גָּדוֹל וְלִגְלֵג: "לֹא רַק שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְזַהוֹת כָּאן אֶת אֲדוֹנֵנוּ הַמֶּלֶךְ, אֶלָּא שֶׁבִּכְלָל אֵין רוֹאִים כָּאן בֶּן אָדָם! אֵין סִכּוּי שֶׁהַמֶּלֶךְ יִסְתַּכֵּל עַל הַצִּיּוּר שֶׁלְּךָ, פֶלִיקְס…"
אֲבָל פֶלִיקְס לֹא הֻשְׁפַּע מִדִּבְרֵי הֶחָבֵר וְלֹא אִבֵּד תִּקְוָה. הוֹרָיו, שֶׁרָאוּ אֶת מַאֲמַצָּיו לְצַיֵּר, סָתְמוּ אֶת פִּיהֶם. גַּם הֵם הֵבִינוּ שֶׁאֵין לִבְנָם סִכּוּי, מִשּׁוּם שֶׁהַצִּיּוּר שֶׁלּוֹ הָיָה נִרְאֶה חֲסַר צוּרָה. אֶת הַתַּלְתַּלִּים הַנָּאִים שֶׁל הַמֶּלֶךְ אִיֵּר פֶלִיקְס בְּחסֶֹר חֵן, וְהַפַּרְצוּף עַצְמוֹ הָיָה נְטוּל כָּל קֶשֶׁר לְפָנִים שֶׁל אָדָם מִן הַשּׁוּרָה. בְּקִצּוּר, הַכִּשָּׁלוֹן הָיָה צָפוּי מֵראֹשׁ.
בְּהַגִּיעַ הַיּוֹם הַמְיעָֹד לְהַגִּישׁ אֶת הַצִּיּוּרִים אֶל בֵּית הַמֶּלֶךְ, נִגַּשׁ פֶלִיקְס בְּהִתְרַגְּשׁוּת עֲצוּמָה, וְנֶעֱמַד בַּתּוֹר עִם עוֹד מֵאוֹת אֲנָשִׁים. הָיוּ שֶׁהִבִּיטוּ בַּצִּיּוּר שֶׁלּוֹ וְגִחֲכוּ בֵּינָם לְבֵין עַצְמָם. אֲחֵרִים אֲפִלּוּ אָמְרוּ לוֹ כַּמָּה מִלִּים מַעֲלִיבוֹת. אֲבָל פֶלִיקְס – כְּמוֹ שֶׁהָיָה מֵאָז וּמֵעוֹלָם – הֶאֱמִין בַּצִּיּוּר שֶׁלּוֹ, וְהָיָה כִּמְעַט בָּטוּחַ שֶׁהַמֶּלֶךְ יָרוּם הוֹדוֹ יִבְחַר בּוֹ.
הַתּוֹר הִתְנַהֵל בַּעֲצַלְתַּיִם. כָּל אֶחָד מִן הַצַּיָּרִים שֶׁהִגִּיעַ לָאַרְמוֹן נִכְנַס לְבַדּוֹ אֶל הֵיכַל הַמֶּלֶךְ, וְהֶרְאָה לוֹ אֶת הַצִּיּוּר שֶׁצִּיֵּר. הַמֶּלֶךְ הִבִּיט בַּצִּיּוּר וְרָשַׁם לְפָנָיו אֶת הִתְרַשְׁמוּתוֹ. "בַּסּוֹף אֶבְחַר עֶשֶרֹ יְצִירוֹת מִבֵּין הַטּוֹבוֹת בְּיוֹתֵר", הִסְבִּיר.
אֲבָל כַּאֲשֶׁר בִּקֵּשׁ פֶלִיקְס לְהִכָּנֵס אֶל הַמֶּלֶךְ, לֹא נָתַן לוֹ הַפָּקִיד הַמְמֻנֶּה לַעֲשוֹתֹ זאֹת. "אַתָּה קָטָן מִדַּי מִכְּדֵי לַעֲמדֹ לִפְנֵי אֲדוֹנֵנוּ הַמֶּלֶךְ יָרוּם הוֹדוֹ", אָמַר לוֹ בְּנֻקְשׁוּת. פֶלִיקְס הִתְחַנֵּן עַל נַפְשׁוֹ: "זוֹ יְצִירָה שֶׁעָבַדְתִּי עָלֶיהָ יָמִים וְלֵילוֹת! אַתָּה לֹא יָכוֹל לִשְׁלֹחַ אוֹתִי כָּךְ הַבַּיְתָה בְּלִי לְהַרְאוֹת אוֹתָהּ לַמֶּלֶךְ". הַפָּקִיד הִתְרַכֵּךְ וְהִסְכִּים: "טוֹב, נַעֲשֶהֹ דָּבָר כָּזֶה – אֲנִי אֶכָּנֵס אֶל הַמֶּלֶךְ עִם הַצִּיּוּר שֶׁלְּךָ וְאַרְאֶה לוֹ אוֹתוֹ, וַאֲצַיֵּן בְּפָנָיו מִי צִיֵּר אוֹתוֹ".
פֶלִיקְס הִסְכִּים בְּלֵית לוֹ בְּרֵרָה אַחֶרֶת. הַפָּקִיד נָטַל אֶת הַצִּיּוּר וְנִכְנַס אֶל הַטְּרַקְלִין שֶׁבּוֹ יָשַׁב הַמֶּלֶךְ לוּאִי. אֶלָּא שֶׁכַּאֲשֶׁר הוּא הֶרְאָה אוֹתוֹ לַמֶּלֶךְ, אָחַז הַפָּקִיד אֶת הַצִּיּוּר הָפוּךְ… הוּא לֹא הִסְפִּיק לוֹמַר לַמֶּלֶךְ מָה מְצֻיָּר בַּיְצִירָה וּמִי צִיֵּר אוֹתָהּ, כְּשֶׁהַמֶּלֶךְ הִפְרִיחַ קְרִיאַת הִתְפַּעֲלוּת: "ווּאַוּ! מִי צִיֵּר אֶת הָאַיִל הַמַּדְהִים הַזֶּה? תִּרְאֶה אֶת הַקַּרְנַיִם הַמְסֻלְסָלוֹת שֶׁעוֹלוֹת כְּלַפֵּי מַעְלָה בְּחֵן, וְאֶת הָראֹשׁ שֶׁל הָאַיִל שֶׁמְּאֻיָּר כָּאן בְּקַוִּים לֹא מְאדֹ בְּרוּרִים, מַה שֶּׁנּוֹתֵן הַשְׁרָאָה וּמָקוֹם לְדִמְיוֹן! נִרְאֶה שֶׁזֶּהוּ אַחַד הַצַּיָּרִים הַמֻּכְשָׁרִים בְּיוֹתֵר בְּצָרְפַת! אֲנִי כְּבָר יָכוֹל עַכְשָׁו לוֹמַר לְךָ שֶׁהַיְצִירָה הַזּאֹת תִּהְיֶה אַחַת מֵעֶשֶרֹ הַיְצִירוֹת שֶׁאֶבְחַר הַיּוֹם!"
וּכְשֶׁפֶלִיקְס שָׁמַע אֶת הַבְּשׂוֹרָה – הוּא יָדַע שֶׁהַמַּאֲמָץ הָיָה שָׁוֶה, לַמְרוֹת הַכּלֹ.
כְּשֶׁאֲנַחְנוּ מִתְאַמְּצִים, בְּדֶרֶךְ כְּלָל נִרְאֶה תּוֹצָאוֹת חִיּוּבִיּוֹת. אֲבָל בְּעִנְיְנֵי הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת, כָּל מַאֲמָץ מֵבִיא תּוֹצָאָה חִיּוּבִית. גַּם אִם אֵין לָנוּ לְמָשָׁל הַיְכלֶֹת לִלְמדֹ בַּהֲבָנָה מַעֲמִיקָה, אֲבָל כַּאֲשֶׁר נַעֲשֶהֹ אֶת שֶׁלָּנוּ – הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִסְתַּכֵּל עַל מַעֲשֵׂינוּ כְּמוֹ עַל הַיְצִירָה הַמַּדְהִימָה בּיְוֹתֵר
