הייאוש שכן בעיניו של שלומי מאז שאיבד את המעטפה שבה היה הכסף שחסך עבור בר המצווה של בנו ובה סכום של עשרת אלפים שקלים. החברים ששמעו על דבר האבדה, התגייסו כולם לעזור והחליטו לעשות לו הפתעה. הם אספו כולם ביחד את הסכום ושמו אותו בתוך מעטפה בדיוק כמו זאת שהייתה וגרמו לו לחשוב שהמעטפה נמצאה. באותו זמן שמע גדעון על האבדה וביצע חיפושים משלו, עד שמצא את המעטפה שבה היה סכום הכסף של שלומי. כעת הסתפק גדעון האם עליו להחזיר את הכסף, שהרי במקרה שהבעלים התייאשו הכסף שייך למוצא. או שבכלל עליו להחזיר את הכסף לחברים שאספו עבורו את הכסף. מה דעתכם?
מעיינים בספרים ולומדים לפסוק הלכה או משפט: שולחן ערוך 'חושן משפט' סימן ת"ו בדין 'ייאוש בטעות' וב'קצות החושן' סעיף קטן ב'.
תשובה לשאלה "סגולת הניקיון" (שאלה מס' 709)
תקציר השאלה השבועית: ישראל עבד כמנקה של בית הכנסת תמורת שלוש מאות שקלים לפעם. באחד הימים הגיע אליו דוד ידידו וסיפר לו ששמע שיש סגולה גדולה לישועה בלנקות בית כנסת, והוא רוצה לבוא ולעזור לו בחינם, וככה הניקיון היה מסתיים לאחר שלוש שעות בלבד. הגבאי ששמע על העניין, בא אליו ואמר: "אני מוריד לך את התשלום משלוש מאות למאתיים שקלים, מכיוון שאתה עובד הרבה פחות!" וישראל טען: "מה אכפת לך שיש מישהו שעוזר לי? אתה הרי מקבל בסוף בית כנסת נקי!" אבל הגבאי השיב: "העוזר שלך, הגיע בשביל לעזור לבית הכנסת ולכן אני מוריד לך מהתשלום, כדי שהרווח יישאר בבית הכנסת!" מה דעתכם, האם הגבאי יכול להוריד לישראל מהסכום לתשלום?
תשובה בקצרה: במקרה שדוד ניקה לבד את בית הכנסת, הוא יקבל על העזרה שלו שכר 'פועל בטל' ובתנאי שהוא הגיע מעצמו. אבל בכל מקרה ישראל יקבל את השכר שנקבע לו מראש, וניתן לנכות מהשכר הזה את הכסף שמגיע לדוד על העזרה בניקיון.
תשובה בהרחבה: ראינו בהלכה שמי ששכר פועל להשקות את שדהו וירד גשם, הפועל אינו מקבל את שכרו. אבל אם עלה הנהר על גדותיו, יקבל את שכרו המלא. (שולחן ערוך 'חושן משפט' סימן של"ד סעיף ב') וכבר ביארנו בעבר את החילוק בדברי הסמ"ע שאם אף אחד לא ידע שאמור לרדת גשם, אז הפועל מפסיד את שכרו. אבל אם בעל השדה ידע שיתכן והנהר יעלה על גדותיו, היה לו להתנות מראש שבמקרה כזה הפועל לא יקבל את שכרו. ולכן הפועל לא צריך להפסיד ברגע שבעל הבית לא התנה זאת מראש, וגם במקרה שלנו כיוון שאף אחד לא העלה בדעתו שפתאום יבוא מתנדב ויצטרף לישראל בשטיפת בית הכנסת, זה מקרה ששניהם גם הפועל וגם בעל הבית לא העלו בדעתם, שבמקרה כזה הכלל בהלכה הוא שהפועל מפסיד את שכרו.
האם יש הבדל בין המקרים?
נראה שבכל זאת יש לחלק בין המקרים, ששם במקרה המובא בהלכה המלאכה כבר נעשתה מאליה ובעל השדה כבר לא צריך את הפועל שישקה את השדה, אבל כאן הגבאי עדיין צריך שישטפו את בית הכנסת ובא מישהו והחליט לעשות גם כן חלק מהמלאכה בחינם ולכן נראה שבמקרה שלנו ישראל לא צריך להפסיד בגלל זה, ואם דוד כבר שטף את כל בית הכנסת בחינם במקרה כזה הגבאי יכול לשלם לדוד כשכר 'פועל בטל' (השכר שמקבל אדם על מנת לשבת בבית ולא לעבוד כלל) ולישראל ישלמו כפי שסיכמו איתו מראש, כיוון שכבר שכרו אותו והתחייבו בתשלום. ואם ישראל ודוד שטפו ביחד את בית הכנסת, למרות שמגיע לישראל את השכר שנקבע לו מראש, בכל מקרה יכולים לנכות לו את השכר של 'פועל בטל' שמגיע לדוד, כיוון שהמלאכה נעשתה קלה יותר כאשר דוד עזר לו בניקיון בית הכנסת.
