כלה בלי חתן

סיפור צעיר

הַשֵּׁם שֶׁלִּי אוּרִיאֵל. אֲנִי בֶּן עֶשְֹרִים וְאַחַת, וְלוֹמֵד בִּישִׁיבָה גְּדוֹלָה, אֶת הַסִּפּוּר הַזֶּה עַל אֲחוֹתִי אֲנִי רוֹצֶה לְסַפֵּר לָכֶם כִּי אֲנִי בֶּאֱמֶת חוֹשֵׁב שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מוּסַר הַשְֹכֵּל מְיֻחָד בְּמִינוֹ.

הַצַּלַּחַת הוּטְחָה אֶל הָרִצְפָּה בְּקוֹל חֲבָטָה מְהַדְהֵד, וּרְסִיסִים הִתְפַּזְּרוּ לְכָל עֵבֶר. הָעֵינַיִם עָקְבוּ אַחֲרֶיהָ בְּמֶתַח, וְהַשֶּׁקֶט שֶׁהִשְׂתָּרֵר הוּפַר בְּאַחַת בִּמְחִיאוֹת כַּפַּיִם נִרְגָּשׁוֹת וּבִקְרִיאוֹת: "מַזָּל טוֹב!!!" אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁזֹּאת הָיְתָה הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה שֶשָּׂמַחְתִּי כָּל כָּךְ לִרְאוֹת צַלַּחַת נִשְׁבֶּרֶת.

מִי שֶׁשָּׁבַר אֶת הַצַּלַּחַת הָיוּ אִמָּא שֶׁלִּי וְ… הַמַּדְרִיכָה שֶׁל אֲחוֹתִי. כָּל בָּאֵי הָאֵרוּסִין הָיוּ מְאֻשָּׁרִים עַד כְּדֵי כָּךְ, שֶׁהַחִיּוּךְ שֶׁנִּמְתַּח עַל פְּנֵיהֶם נִרְאָה כְּחֵלֶק מִמַּסֵּכַת פְּלַסְטִיק מִקְצוֹעִית. אֵרוּסִין זוֹ חֲגִיגָה מְרַגֶּשֶׁת בְּדֶרֶךְ כְּלָל, אֲבָל הַחֲגִיגָה שֶׁלָּנוּ הָיְתָה הַרְבֵּה יוֹתֵר מִמְרַגֶּשֶׁת. לָמָּה? כִּי אֲחוֹתִי, אִם שְׁאַלְתֶּם, הִיא כְּבָר בַּת עֶשְֹרִים וְשֶׁבַע. הִיא מִתְאָרֶסֶת עַכְשָׁו, לְאַחַר שֶׁכָּל כָּךְ חִכְּתָה וְצִפְּתָה לָרֶגַע הַזֶּה, אַף עַל פִּי שֶׁאַף אֶחָד מֵאִתָּנוּ לֹא חָשַׁב שֶׁיִּתָּכֵן שֶׁהַחֲלוֹם שֶׁלָּהּ יִתְמַמֵּשׁ אֵי פַּעַם.

הַשִּׂמְחָה נֶעֶרְכָה בְּאֶחָד מֵאוּלַמֵּי הַיֻּקְרָה שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם, צַלָּם מֵהַטּוֹבִים שֶׁבַּשּׁוּק. הַתִּזְמֹרֶת בְּהֶרְכֵּב הֲכִי מְבֻקָּשׁ שֶׁקַּיָּם בְּאוּלַמּוֹת הַחֲתוּנוֹת. וּבְכָל זֹאת, לַאֲחוֹתִי הַכַּלָּה לֹא הָיָה חָתָן.

קְרָאתֶם נָכוֹן. הִיא הָיְתָה כַּלַּת הָאֵרוּעַ בְּאֵרוּעַ שֶׁלָּהּ, וְהָאֵרוּסִין שֶׁלָּהּ הָיָה לְלֹא חָתָן. אֵיךְ זֶה יִתָּכֵן, אַתֶּם שׁוֹאֲלִים? גַּם אֲנִי שָׁאַלְתִּי אֶת הַשְּׁאֵלָה הַזֹּאת, וְיוֹתֵר מִפַּעַם אַחַת. אֲבָל הַיְחִידָה שֶׁלֹּא שָׁאֲלָה דָּבָר הָיְתָה כַּלַּת הָאֵרוּעַ. כֵּיוָן שֶׁאֲחוֹתִי חַנָּה אֵינָהּ בַּחוּרָה רְגִילָה וּסְטַנְדַרְטִית, הִיא בַּחוּרָה עִם תִּסְמֹנֶת דַּאוּן.

חַנָּה לָמְדָה בְּכִתָּה רְגִילָה בְּבֵית סֵפֶר רָגִיל עַד גִּיל מְאֻחָר מְאֹד, כְּשֶׁחַבְרוֹתֶיהָ הֵחֵלּוּ לְהִתְאָרֵס וּלְהִתְחַתֵּן בָּזוֹ אַחַר זוֹ, גִּלְּתָה חַנָּה עֶרֶב אֶחָד לְאִמָּא אֶת חֲלוֹמוֹתֶיהָ הַכְּמוּסִים: גַּם הִיא רוֹצָה לְהִתְחַתֵּן. כְּשֶׁאִמָּא שֶׁלִּי שָׁאֲלָה אוֹתָהּ: "לָמָּה אַתְּ כָּל כָּךְ רוֹצָה לְהִתְחַתֵּן?" הִיא עָנְתָה: "גַּם אֲנִי רוֹצָה לִהְיוֹת בְּשִֹמְלָה פּוֹרַחַת, גַּם אֲנִי רוֹצָה לְקַבֵּל סֵט תַּכְשִׁיטִים מִזָּהָב, גַּם אֲנִי רוֹצָה שֶׁכֻּלָּם יַגִּידוּ לִי מַזָּל-טוֹב, וִיצַלְּמוּ אוֹתִי, וְיִרְקְדוּ בְּמַעֲגָלִים, וַאֲנִי אֶרְקֹד בָּאֶמְצַע בֵּין כֻּלָּם!" אִמָּא חִיְּכָה חִיּוּךְ עָצוּב וְאָמְרָה לָהּ: "אַל תִּדְאֲגִי, בְּעֶזְרַת ה' כֻּלָּנוּ נִשְֹמַח בְּשִׂמְחָתֵךְ!" אֲבָל הִיא לֹא בֶּאֱמֶת הִתְכַּוְּנָה לְכָךְ. הוֹצָאוֹת שֶׁל אוּלָם, תִּזְמֹרֶת, סֵט זָהָב וְכָל מַה שֶּׁכּוֹלֵל בְּחֻבּוֹ הַחֲלוֹם הַגָּדוֹל שֶׁל חַנָּה הָיָה יָקָר מִדַּי. וּלְהוֹרַי לֹא הָיְתָה אֶפְשָׁרוּת כַּלְכָּלִית לְהַגְשִׁים לָהּ אוֹתוֹ.

אֲבָל הָיָה אֶחָד שֶׁהִבִּיט מִן הַצַּד וְכָאַב לוֹ – זֶה הָיָה אֲנִי, שֶׁהָיִיתִי בֶּן הַזְּקוּנִים שֶׁל הַמִּשְׁפָּחָה. חָשַׁבְתִּי הֲמוֹן כֵּיצַד יָכוֹל אֲנִי לַעֲזֹר לָהּ. וְהִגַּעְתִּי לְמַסְקָנָה שֶׁאִם אֲנִי אֶדְאַג לְמִמּוּן הַהֲפָקָה הַזֹּאת, הוֹרַי בְּוַדַּאי לֹא יִתְנַגְּדוּ, וְכָךְ תּוּכַל אֲחוֹתִי חַנָּה לַעֲמֹד בְּמֶרְכַּז הַמַּעְגָּל, וְכֻלָּן תִּרְקֹדְנָה לָהּ, וְתִהְיֶה לָהּ כְּעֵין חֲתֻנָּה מַמָּשׁ כְּפִי שֶׁחָלְמָה שֶׁתִּהְיֶה לָהּ. אֲבָל אַתֶּם יְכוֹלִים לְנַחֵשׁ עַד כַּמָּה קָשֶׁה לְהַשִּׂיג מִמּוּן לְדָבָר כָּזֶה, אֲבָל בְּכָל זֹאת הֶחְלַטְתִּי לְנַסּוֹת. קֹדֶם כֹּל הִתְפַּלַּלְתִּי. אָמַרְתִּי לְבוֹרֵא עוֹלָם: "חַנָּה הִיא הַיַּלְדָּה שֶׁלְּךָ יוֹתֵר מִשֶּׁהִיא אֲחוֹתִי, אֲנִי רַק רוֹצֶה לְשַֹמֵּחַ אוֹתָהּ, תַּעֲזֹר לִי בְּבַקָּשָׁה!" וּלְאַחַר מִכֵּן עָרַכְתִּי שִׁעוּרֵי בַּיִת, לָקַחְתִּי מַחְבֶּרֶת רֵיקָה וְרָשַׁמְתִּי כָּל מַה שֶּׁאֵרוּעַ כָּזֶה צָרִיךְ לִכְלֹל: זַמָּר, תִּזְמֹרֶת, אוּלָם, קֵיטֶרִינְג, פְּרָחִים, תַּכְשִׁיטִים, בִּגּוּד, צַלָּם, מֻזְמָנִים וְכוּ'. סִמַּנְתִּי בְּכוֹכָבִיּוֹת אֶת הַדְּבָרִים הַקְּרִיטִיִּים בְּיוֹתֵר כְּמוֹ אוּלָם וְקֵיטֶרִינְג. בַּשָּׁלָב הַבָּא עֵרַבְתִּי כַּמָּה חֲבֵרִים טוֹבִים בַּתָּכְנִית שֶׁלִּי, וְחִפַּשְׂנוּ נְדִיבִים שֶׁיִּתְמְכוּ בַּמֵּיזַם שֶׁלָּנוּ, זֶה לֹא הָיָה פָּשׁוּט, וְכִמְעַט נִשְׁבַּרְנוּ.

עַד שֶׁחֲבֵרִי הַטּוֹב דָּוִד הֶעֱלָה רַעְיוֹן, הוּא אָמַר: בִּמְקוֹם לְהַתְרִים נְדִיבִים שֶׁיְּמַמְּנוּ אֶת זֶה, פָּשׁוּט נְחַפֵּשֹ אֶת בַּעֲלֵי הַמִּקְצוֹעַ שֶׁאֲנַחְנוּ צְרִיכִים, וּנְדַבֵּר עַל לִבָּם שֶׁיַּעֲשֹוּ חֶסֶד, וְיַגִּיעוּ בְּהִתְנַדְּבוּת. זוֹ כְּבָר הָיְתָה הַבְרָקָה, הִגַּעְנוּ לְבַעֲלֵי אוּלַמּוֹת, פָּרַשְׂנוּ בִּפְנֵיהֶם חֲלוֹם שֶׁל יַלְדָּה מְיֻחֶדֶת. הָרִאשׁוֹן פִקְפֵּק קְצָת, הַשֵּׁנִי מָחָה דְּמָעוֹת וְאָמַר לָנוּ שֶׁגַּם לוֹ יֵשׁ בֵּן כָּזֶה, וְהוּא מוּכָן לִדְאֹג לְאוּלָם וּלְקֵיטֶרִינְג עַל חֶשְׁבּוֹנוֹ, וְהוּא מוּכָן גַּם לַעֲזֹר לָנוּ לְהַשִּׂיג עוֹד הַתְרָמוֹת בְּאֶמְצָעוּת הַקְּשָׁרִים שֶׁיֵּשׁ לוֹ. בְּתוֹךְ חֹדֶשׁ וָחֵצִי הָיָה לָנוּ כִּמְעַט הַכֹּל. הִגַּעְתִּי לְהוֹרַי נִרְגָּשׁ יוֹתֵר מֵאֵי פַּעַם, וּפָרַשְׂתִּי בִּפְנֵיהֶם אֶת הַתָּכְנִית. אֶת כָּל מַה שֶּׁהִצְלַחְנוּ לְהַשִּׂיג. הֵם לֹא הֶאֱמִינוּ לְמִשְׁמַע אָזְנֵיהֶם. הֵם הִתְרַגְּשׁוּ מְאֹד, וְלֹא יָכְלוּ לַעֲמֹד בְּאָשְׁרָהּ שֶׁל חַנָּה שֶׁרִחֲפָה בַּבַּיִת כְּאִלּוּ הָיְתָה מְלֵאָה בְּהֶלְיוּם…

שְׁבוּעַיִם לִפְנֵי הָאֵרוּעַ הַגָּדוֹל, הִתְקַשֵּׁר בַּעַל הָאוּלָם וְשָׁאַל הַאִם הוּא יוּכַל לְצָרֵף אֶת בְּנוֹ לָאֵרוּסִין מִצַּד הַגְּבָרִים… כַּמּוּבָן, הִסְכַּמְנוּ, וְהַשִּׂמְחָה אֵצֶל הַגְּבָרִים הִתְנַהֲלָה בְּדִיּוּק כְּמוֹ אֵצֶל הַנָּשִׁים. זֶה פָּשׁוּט הָיָה אֵרוּעַ מֻשְׁלָם, אֲבָל עִם כַּלָּה בְּלִי חָתָן – וְחָתָן בְּלִי כַּלָּה.

יוֹמַיִם אַחֲרֵי הָאֵרוּסִין קִבַּלְתִּי טֶלֶפוֹן מֵרֹאשׁ הַיְשִׁיבָה שֶׁלִּי שֶׁבִּקֵּשׁ לְהִפָּגֵשׁ אִתִּי לְשִֹיחָה. הוּא סִפֵּר לִי שֶׁבַּעַל הָאוּלָם רוֹצֶה שֶׁאֲנִי אֶפָּגֵשׁ עִם הַבַּת שֶׁלּוֹ, וְשֶׁהוּא הִתְרַגֵּשׁ מֵהַמְּסִירוּת שֶׁלִּי לְמַעַן אֲחוֹתִי. הִסְכַּמְתִּי, עָרַכְנוּ מִסְפַּר פְּגִישׁוֹת, וּבֶאֱמֶת רָאִיתִי שֶׁהִיא הִתְאִימָה לִי מְאֹד. וְאָכֵן מַמָּשׁ לִפְנֵי שְׁבוּעַיִם נֶעֶרְכוּ הָאֵרוּסִין שֶׁלָּנוּ… כַּמּוּבָן בָּאוּלָם שֶׁל חָמִי, שֶׁבּוֹ נֶעֶרְכוּ הָאֵרוּסִין שֶׁל אֲחוֹתִי, וְהַשִּׂמְחָה הָיְתָה מֻשְׁלֶמֶת…

אֲנִי רַק רוֹצֶה לוֹמַר לָכֶם: אֲנִי עָשִֹיתִי מַאֲמָץ בִּשְׁבִיל אֲחוֹתִי, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָשָׂה אֶת הַמַּאֲמָץ בִּשְׁבִילִי וְהֶחֱזִיר לִי בְּכֵפֶל כִּפְלַיִם. זָכִיתִי בְּאִשָּׁה טוֹבָה וּמְיֻחֶדֶת, מִשְׁפָּחָה מַקְסִימָה, וְהַכֹּל בִּזְכוּת הָרָצוֹן הַגָּדוֹל שֶׁלִּי לַעֲזֹר לַאֲחוֹתִי וּלְשַֹמֵּחַ אוֹתָהּ…

מעונין להצטרף להפצת עלון 'שלום לעם'?

אולי יעניין אותך גם

סיפור צעיר

הנצחון האמיתי

סיפור צעיר

מתנת אמת

סיפור צעיר

גנב בחדר אחר

סיפור צעיר

רק נקודה

סיפור צעיר

נאמנות

להנצחה או הקדשה בעלון 'שלום לעם'