אלן סטיוארט חלם כבר מגיל צעיר להיות כתב תחקירים מוערך ומצליח. בילדותו הוא גילה סקרנות מפותחת והיה מתעניין בכל דבר חשוד שהתרחש בשכונה שבה התגורר, כל תעלומה או תופעה מוזרה ריתקו אותו וגרמו לו לשאול ולחקור. וכשמשהו באמת הטריד את אלן הוא היה עושה כל מה שצריך כדי להגיע לפיצוח, גם אם זה אומר להישאר ער לילות שלמים ולהשקיף דרך החלון שבחדרו או לפספס הפסקות עם חברים בבית הספר כדי להפנות שאלות לאחד המורים שהיה נראה לו חשוד. הוריו של אלן חיכו שהוא יגדל והחוש החוקר שלו קצת יירגע, אבל לאלן היו תוכניות אחרות.
עם סיום הלימודים בבית הספר נרשם אלן ללימודי משפטים ותקשורת באוניברסיטה המובילה באזור. ואחרי ארבע שנים מפרכות של השקעה והתמדה הגיע אלן לטקס הסיום מלווה בבני משפחתו, באשתו ובבנו התינוק. אלן זכה להערכה רבה על ההשקעה שלו בלימודים ומבין מאות הסטודנטים הוא נבחר לקבל תעודת הוקרה מיוחדת כמצטיין השנתון. אמנם למרות הצטיינותו בלימודים, דרכו המקצועית של אלן התחילה עם הרבה מאוד קשיים ותהליך מציאת העבודה היה ארוך ומייגע עבורו, עד שלבסוף נאלץ אלן לוותר על החלום להתקבל לאחד מערוצי התקשורת הגדולים, והחל לפרסם כתבות תחקיר קטנות במקומון השכונתי. אלא שהשכונה בה התגוררו אלן ומשפחתו הייתה שקטה ורגועה מאוד, כמעט בלי אירועים חריגים שאלן היה יכול לחקור אותם. אחרי סדרת כתבות שפרסם על אספקת החלב למכולת, ומאמר נוקב על הטיפול הלקוי באספקת החשמל, היה נראה שאין עוד על מה לפרסם תחקירים בשכונה. אלן הבין שאם הוא רוצה להתקדם בעבודתו העיתונאית הוא יהיה חייב לפצח משהו אמיתי ומעניין במיוחד.
כשהודיע אלן לעורך של המקומון בו עבד שהוא רוצה לחקור את פרשת 'התכשיטים הנעלמים' העורך כמעט נפל מצחוק. "זה בזבוז זמן של ממש, אין מצב שאנחנו משלמים לך בשביל זה! החקירות על החלב היו מעולות, תמשיך פשוט בזה". פרשת 'התכשיטים הנעלמים' הייתה הכינוי להיעלמותם תכשיטים יקרים מבתי התושבים של השכונות באזור. כבר יותר מעשר שנים שבכל כמה חודשים עשרות תושבים מגלים בבת אחת שבלילה אחד נעלמו התכשיטים שלהם כלא היו. במשך כל הזמן שחלף המשטרה והתושבים עשו את הכל כדי לשים סוף לגניבות האלה, אבל שום דבר לא הועיל. לאף אחד לא היה מושג מי אחראי להיעלמותם של התכשיטים היקרים ששוויים הסתכם במאות מיליונים. עם השנים התרגלו התושבים לבעיה ופשוט קיוו שהם לא יהיו הבאים בתור שייפלו בפח של הכנופיה המתוחכמת.
האמת שאלן לא ציפה לתגובה אחרת מעורך העיתון שלו, אבל הוא לא נתן לתגובה הזאת להוריד אותו מהרעיון. הוא היה נחוש להצליח לפצח את התעלומה, והבין שהוא פשוט יצטרך לבצע את החקירה החדשה שלו על חשבון זמנו הפרטי. את כל מרצו הקדיש אלן לחקירה המיוחדת הזאת, אבל למרות כל המאמצים שהשקיע הוא לא נחל הצלחה. כמו כל קודמיו גם הוא הגיע לבסוף אל מבוי סתום.
לקראת יום הולדתו של אלן וכדי לרומם במקצת את מצב רוחו, החליטה אשתו לקחת אותו להצגה חדשה שבדיוק עלתה בתיאטרון. בלי חשק הסכים אלן לפנות ערב אחד של חקירות והגיע עם אשתו לתיאטרון שבעיר הסמוכה. ההצגה הייתה מצוינת – השחקנים, התפאורה, התלבושות – ולשמחתה הרבה של אשתו, אלן חזר מההצגה במצב רוח מרומם. אלא שמצב הרוח של אלן התחלף במהירות, כאשר שמע בבוקר למחרת על הידיעה הקבועה – גניבת תכשיטים נוספת שהתרחשה בלילה האחרון. אלן התלבט אם להגיע למקום בו התרחשה הגניבה, אבל רק מתוך סקרנות נכנס אלן לרכבו ונסע אל אחת הכתובות מהן נעלמו תכשיטים לפני שעות בודדות.
כשהגיע למקום ראה אלן את השוטרים מתקפלים ונכנסים לניידת, הוא הבין שגם הפעם לא נשאר אף רמז בזירה שיוכל לקדם אותו לתפיסת הגנבים. כל הנסיעה חזור הציקה לאלן מחשבה טורדנית, אבל הוא לא הצליח להבין מה מפריע לו. ואז – ברגע אחד נפל אצלו האסימון. הכתובת שבה ביקר לפני רגע הוזכרה במלואה בהצגה שבה צפה אתמול יחד עם אשתו. אלן הנרגש עצר בצד הדרך ובדק את יתר הכתובות שנפרצו בלילה האחרון. התוצאה אליה הגיעה הייתה לא פחות ממדהימה – אותם הרחובות שהזכירו השחקנים אתמול על הבמה היו בדיוק המקומות בהם התרחשה גניבת התכשיטים באותו הלילה.
אלן שהתמלא מחדש במרץ החל לבדוק את העניין וגילה שבכל ערב בו התרחשו גניבות תכשיטים בשנים האחרונות הועלתה גם הצגה חדשה בתיאטרון. מסתבר שמישהו בתיאטרון דאג להיות בקשר עם הכנופיה, והעביר לה את המידע הרגיש במסווה של הצגות. ככה הכתובות שסומנו מראש כיעד לפריצה הצליחו להישמר בסוד מכולם. בעוד שהקהל נהנה מסתם הצגה תרבותית ומושקעת, היה מי שישב באולם וידע לקלוט את המסרים שנשתלו שם בשבילו.
כעבור כמה חודשים, מייד כשפורסמה הצגה חדשה נוספת בתיאטרון, נפרשו ניידות משטרה וצוותים סמויים בכל הנקודות החשודות. ואכן, כעבור כמה שעות, המידע שסיפק אלן למשטרה לא אכזב, כל חברי הכנופיה המתוחכמת נתפסו ונעצרו. ואילו מאמר התחקיר שפרסם אלן על הפיצוח של פרשת 'התכשיטים הנעלמים' היה יריית הפתיחה לקריירה המצליחה שלו ככתב התחקירים שתמיד חלם להיות…
*
כשאדם נחוש להגיע למטרה, שום קושי לא יוכל להסיט אותו ממנה. נחישות, עקביות והשקעה בדרך למטרה יגרמו לנו להגיע אליה למרות כל הקשיים שבדרך…
