אוצר בהפתעה

בשבועיים האחרונים עסק אריק בדבר אחד – למצוא מיקום חדש ומוצלח עבור החנות שלו, שעם הזמן הפכה לעסק פורה וכבר לא הצליחה להכיל את כמויות הסחורה שנמכרו בה.

תחילתו של המעשה לפני כמה שנים, כשאריק פתח חנות כלבו קטנה ליד מקום מגוריו. החנות שגשגה וגדלה, עד שאריק החליט שהגיע הזמן לעבור למקום חדש, גדול ומרכזי יותר. אחרי שבועות של חיפושים ארוכים וביקורים חוזרים ונשנים בעשרות מתחמי קניות, מצא אריק את המיקום המושלם עבור החנות שלו. חנות מרווחת וגדולה שפנתה לרחוב ראשי הומה אדם, וכבר בביקור הראשון בחנות במקום ידע אריק שהחיפושים הארוכים הגיעו לקיצם.

אחרי הכנות רבות, פתח אריק את החנות במקומה החדש. עד מהרה הוא מצא יתרון נוסף במיקום החדש: בסמיכות לחנות הכלבו שלו שכנה חנות הירקות של מושיקו. מושיקו ואריק מצאו ביניהם הרבה מן המשותף והפכו עד מהרה לחברים קרובים.

"מה נשמע מושיקו?" יצא אריק מחנות הכלבו שלו ופנה לחברו שחיכה על הספסל שבין שתי החנויות. "מה אני אגיד לך אריק, שגרה משמימה. כל יום דומה לשני". אריק הבחין בנימה של עצבות בקולו של מושיקו והחליט לשעשע אותו קצת. "רואה את האיש שנמצא שם בקצה הרחוב? בוא נמתח אותו קצת…" הציע אריק. הוא לא חיכה לתגובתו של מושיקו וניגש אל ההלך כשהוא מבקש את עזרתו בחיפוש אחר הטווס שהלך לו לאיבוד. "הוא גדול כזה, ויפה. בפעם אחרונה ראיתי אותו בבוקר ומאז הוא נעלם!" הסביר אריק. "אולי אתה יכול לעזור לי לקרוא לו? בבקשה". ההלך ההמום לא ידע מה לעשות. "מצאתי את הטווס שלך!" התערב פתאום מושיקו בשיחה כשהוא מגיח מאחורי גבו של אריק. ההלך קפץ על ההזדמנות והתרחק במהירות מזוג החברים.

"ראית את הפרצוף שלו?" פרץ אריק בצחוק. "דבר כזה עוד לא עשינו אף פעם… הנה בבקשה, עכשיו היום שלך מעניין יותר!"

אריק, שהתלהב מהבדיחה החדשה שלו, המשיך גם בימים הקרובים לשטות בעוברים ושבים. לעומתו, מושיקו כלל לא אהב את המשחק החדש של חברו. "אתה חייב להפסיק עם זה, אריק!" הוא אמר כשאריק חזר לספסל שלהם אחרי שהסביר לזוג תיירים תמימים על המלחין החירש שגר בבניין הסמוך. "מה יש לך מושיקו?!" היתמם אריק. "מה אני בסך הכול עושה?! קצת דיבורים, קצת סיפורים. יאללה תשתחרר קצת, חבר!" עם הזמן הלכו הבדיחות של אריק והחמירו. בכל פעם הוא העלה את רף הנועזות של סיפורי הבדיות שלו, כשהוא מנסה אותן על הלקוחות התמימים שפקדו את החנויות.

"יאללה אריק!" פנה מושיקו לחברו עם סיומו של עוד יום עבודה ארוך, "סיימנו להיום? מתקפלים?" אריק הנהן בראשו. אבל שני החברים לא הספיקו להתרחק הרבה בדרכם חזרה הביתה, עד שנתקלו במחסום משטרתי. "מה קורה פה?" תמה אריק. "תראה כמה ניידות נמצאות כאן!" מושיקו ניגש אל אחד השוטרים, והוא הסביר שהם קיבלו דיווח על ילד שנעדר משעות הצהריים. "הפעם האחרונה שראו אותו הייתה בחנות הכלבו הקרובה". אריק החוויר ברגע. "בן כמה הוא היה בערך?" שאל אריק את השוטר. "בערך בן שש. הוא הגיע עם אימו לקניות, ומאז אבדו עקבותיו".

אריק התחיל ללכת במהירות לעבר אתר הבנייה הסמוך. "בוא איתי…" הוא אמר לשוטר. "אני חושב שאני יודע איפה הילד!" אריק, מושיקו וכמה מהשוטרים שהצטרפו אליהם הגיעו לאתר הבנייה. הם סרקו את האתר בדקדקנות, עד שלפתע הבחינו בילד הנעדר שקרא לעברם, מפוחד, כאשר הוא נתקע על אחד הפיגומים באתר הבנייה. "אל תזוז חמוד, אנחנו נוריד אותך!" קראו לעברו השוטרים.

אחרי שהיה בטוח שהילד נמצא בידי השוטרים ועד מהרה יוחזר להוריו, פנה מושיקו לאריק והביט לעברו במבט מוכיח: "אריק, איך ידעת איפה למצוא את הילד?" אריק כבש את פניו בקרקע והסביר: "מוקדם יותר היום הוא הגיע עם אימו לקנות אצלי בחנות. הרעש מאתר הבנייה היה מחריד והילד שאל למה הם חופרים שם כל כך עמוק… בלי לחשוב יותר מדי אמרתי לו שהם מחפשים את האוצר שחבוי שם עמוק באדמה. לא תיארתי לעצמי שהוא יאמין לי עד כדי כך וילך לחפש את האוצר בעצמו", סיכם אריק. בדיוק אז הוא הרגיש יד כבדה שמונחת על כתפו. "אתה תתלווה אלינו לתחנה, חבר", אמר לו השוטר והתחיל להוביל אותו לניידת הסמוכה. "מה? אבל מה עשיתי? בסך הכול דיברתי קצת שטויות…" הצטדק אריק. "בכל מקרה, אנחנו צריכים לתעד את הגרסה שלך לאירוע ותצטרך לעבור חקירה", הודיע לו השוטר בנימה שאינה משתמעת לשני פנים. אלא שאז צעק הילד שהיה ליד השוטר השני: "שוטר, אל תיקח אותו! אני מצאתי את האוצר!"

"על איזה אוצר אתה מדבר?" נדרכו שני השוטרים והתקרבו לעבר הילד. "בתוך אתר הבנייה היה שק גדול מלא בשטרות של כסף – אבל אז על עליתי על הברזלים ונתקעתי למעלה!"

השוטרים מיהרו בחזרה לאתר הבנייה ולהפתעתם מצאו שם סכום כסף גדול שהוחבא שם. אריק הנבוך היה מופתע שהשטות שאמר התבררה כנכונה. "הפעם היה לך מזל גדול!" אמר לו השוטר. "אבל אני מציע לך לשמור על הפה שלך ולא לדבר שטויות, כי בפעם הבאה זה יכול להיות מסוכן מאוד עבור האנשים שאתה מטעה אותם. שמור על עצמך!"

אריק הנהן בראשו. הוא ידע שניצל ממעצר ואפילו מתביעה כספית ולמד את הלקח על בשרו בצורה שעליה הוא לא חלם מעולם.

כוח הדיבור הוא אחד הכוחות המיוחדים והחשובים שבאדם, ומכאן גם האחריות והזהירות שצריך לנקוט כדי לדעת להשתמש בו בצורה נכונה. פרשת השבוע שלנו פותחת בעניין הנדרים ומזכירה לנו ש"ככל היוצא מפיו יעשה" – וגם לדיבור קטן יש השפעה ומשמעות גדולה וחשוב לשמור עליו ולנצל אותו כראוי.