במילים אחרות

סיפור צעיר

אֲנִי אֶלְעָזָר כֹּהֵן, הַתְּאוֹם שֶׁל עִלַּאי. חִיצוֹנִית אֲנַחְנוּ נִרְאִים אוֹתוֹ דָּבָר: לִשְׁנֵינוּ יֵשׁ אוֹתָן עֵינַיִם כְּחֻלּוֹת גְּדוֹלוֹת, אוֹתוֹ אַף קְצָת אָרֹךְ, אוֹתוֹ שֵׂעָר חֲלוּדָה, אֲבָל כְּשֶׁהָיִינוּ בְּנֵי חֲצִי שָׁנָה אִמָּא הִבְחִינָה שֶׁיֵּשׁ בֵּינֵינוּ כַּמָּה הֶבְדֵּלִים מַהוּתִיִּים: בְּעוֹד אֲנִי מְחַיֵּךְ לְכָל מִי שֶׁמְּשַׁגֵּר אֵלַי חִיּוּךְ – הָיָה עִלַּאי מְכֻנָּס בְּתוֹךְ עַצְמוֹ וְלֹא מְתַקְשֵׁר כַּצָּפוּי. לֹא אַלְאֶה אֶתְכֶם בַּפְּרָטִים, כְּשֶׁהָיָה עִלַּאי בֶּן שְׁנָתַיִם כְּבָר קָבְעוּ לְלֹא סָפֵק כִּי הוּא סוֹבֵל מִבְּעָיַת תִּקְשֹׁרֶת (אוֹטִיזְם). וְלַמְרוֹת זֹאת – הָיִינוּ חֲבֵרִים בַּלֵּב וּבַנֶּפֶשׁ.
דָּאַגְתִּי לְעִלַּאי כְּפִי שֶׁלֹּא דָּאַגְתִּי לְאַף אֶחָד בָּעוֹלָם, אָהַבְתִּי אוֹתוֹ כְּפִי שֶׁלֹּא אָהַבְתִּי אַף אֶחָד בָּעוֹלָם, אֲבָל בְּמִסְתְּרֵי הַלֵּב גַּם כָּעַסְתִּי עָלָיו כְּפִי שֶׁלֹּא כָּעַסְתִּי עַל אַף אֶחָד בָּעוֹלָם. הָיָה לִי קָשֶׁה מְאֹד שֶׁכַּמָּה שֶׁאֲנִי מַעֲנִיק לוֹ וּמַרְעִיף עָלָיו אַהֲבָה – הוּא לֹא הֶחְזִיר לִי אַהֲבָה מֵעוֹלָם. בְּכָל אֹפֶן, לֹא הִצְלַחְתִּי לִרְאוֹת אֶת זֶה.
בְּלֵיל הַסֵּדֶר הַזֶּה, תשפ"ד, הֶחְלַטְתִּי נְחוּשׁוֹת שֶׁהַשָּׁנָה אֲנִי 'גּוֹנֵב' אֶת הָאֲפִיקוֹמָן. אֲנִי אָמְנָם בֶּן אַרְבַּע עֶשְׂרֵה וּקְצָת, אֲבָל יֵשׁ מַשֶּׁהוּ שֶׁמְּאֹד רָצִיתִי לְבַקֵּשׁ. שִׁתַּפְתִּי אֶת עִלַּאי וְהוּא כַּמּוּבָן לֹא הֵגִיב לִדְבָרַי, רַק הִמְשִׁיךְ לִצְבֹּעַ אֶת אוֹתוֹ כַּדּוּר שֶׁצָּבַע לִפְנֵי שָׁעָה בְּמוֹנוֹטוֹנִיּוּת מַרְגִּיזָה.
בְּלֵיל הַסֵּדֶר, שָׁעָה שֶׁכֻּלָּם יוֹשְׁבִים וְנֶהֱנִים, הָיִיתִי אֲנִי מָתוּחַ וְדָרוּךְ מָתַי אוּכַל לִגְנֹב אֶת הָאֲפִיקוֹמָן. לֹא גָּרַעְתִּי מִמֶּנּוּ עַיִן, אַךְ בְּשָׁלָב כָּלְשֶׁהוּ הֵבַנְתִּי שֶׁפִסְפַסְתִּי אֶת זֶה. אַבָּא הִצְלִיחַ שׁוּב לְהַעֲרִים עָלֵינוּ. וְהָאֲפִיקוֹמָן כְּבָר הָיָה בְּמָקוֹם אַחֵר בַּבַּיִת.
מֵאוֹתוֹ הָרֶגַע נִכְנְסָה בִּי רוּחַ תְּזָזִית, חַשְׁתִּי שֶׁאֲנִי מֻכְרָח לְפַצֵּחַ אֶת הַתַּעֲלוּמָה הַזּוֹ. זֶה כְּבָר לֹא הָיָה בְּגֶדֶר 'קֶטַע נֶחְמָד' זֶה הָיָה בְּגֶדֶר אוֹבְּסֶסְיָה. פִּתְאוֹם אַבָּא צָעַק: "הָאֲפִיקוֹמָן! מִי גָּנַב לִי אוֹתוֹ? פַּעַם רִאשׁוֹנָה בַּהִיסְטוֹרְיָה שֶׁמִּישֶׁהוּ מַצְלִיחַ לִגְנֹב מִמֶּנִּי אֶת הָאֲפִיקוֹמָן לִפְנֵי שֶׁהֶחְבֵּאתִי אוֹתוֹ!" בְּאֹפֶן אוֹטוֹמָטִי הָעֵינַיִם הֻפְנוּ אֵלַי. כֻּלָּם הִבְחִינוּ בְּחֹסֶר הַמְּנוּחָה שֶׁאָפַף אוֹתִי. הֵרַמְתִּי כְּתֵפַיִם. רוּתִי אֲחוֹתִי אָמְרָה: "נוּ, אֶלְעָזָר, אֵיפֹה הָאֲפִיקוֹמָן שֶׁלָּנוּ? רָאִיתִי שֶׁלֹּא עָזַבְתָּ אוֹתוֹ הַשָּׁנָה!" אֲבָל רַק בְּקֹשִׁי הִצְלַחְתִּי לוֹמַר: "לֹא אֲנִי גָּנַבְתִּי אוֹתוֹ. חָשַׁבְתִּי שֶׁאַבָּא שׁוּב הִצְלִיחַ לְהַעֲלִים אוֹתוֹ…"
כַּמָּה מִשְׁפָּטִים הִתְעוֹפְפוּ עַל הַשֻּׁלְחָן עַד שֶׁהֵם הֵבִינוּ שֶׁאָכֵן, לֹא יָדִי בַּמַּעַל. אַחַר כָּךְ גָּדְלָה הַתַּעֲלוּמָה. אַף אֶחָד לֹא הוֹדָה בַּגְּנֵבָה, אַף אֶחָד לֹא לָקַח חָסוּת עַל הַמַּהֲלָךְ הַמַּבְרִיק. מָה קוֹרֶה כָּאן?
מַשֶּׁהוּ עָמוּם הֵחֵל לְטַרְטֵר בְּרֹאשִׁי, הֵעַפְתִּי מַבָּט בְּעִלַּאי, הוּא יָשַׁב זָקוּף, הִבִּיט בְּאַבָּא, סִנָּרוֹ תָּחוּב סְבִיב צַוָּארוֹ. שָׁלֵו מִדַּי. כְּשֶׁיֵּשׁ תַּעֲלוּמוֹת כָּאֵלֶּה – עִלַּאי הוּא הָרִאשׁוֹן לְהִשְׁתַּגֵּעַ מִכָּךְ שֶׁמַּשֶּׁהוּ הִשְׁתַּבֵּשׁ. הָרֹגַע הַזֶּה… וּבְכֵן, הוּא גָּנַב אֶת הָאֲפִיקוֹמָן.
כַּעַס הֵצִיף אוֹתִי, כַּעַס אָיֹם וְנוֹרָא. אָמַרְתִּי לוֹ שֶׁאֲנִי רוֹצֶה לִגְנֹב אֶת הָאֲפִיקוֹמָן הַשָּׁנָה, הִסְבַּרְתִּי לוֹ לָמָּה. אֵיךְ הוּא יָכוֹל הָיָה לַעֲשׂוֹת לִי אֶת זֶה? לָמָּה? אֵיךְ הוּא לֹא מִתְבַּיֵּשׁ? לֹא מַסְפִּיק אֲנִי מַקְרִיב אֶת חַיַּי לְמַעֲנוֹ מִבְּלִי שֶׁהוּא יוֹדֶה לִי עַל כָּךְ, הוּא עוֹד פּוֹעֵל מֵאֲחוֹרֵי גַּבִּי לְהָרַע לִי? אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁזֶּה נִשְׁמָע מֻקְצָן, אֲבָל הִגַּעְתִּי לִנְקֻדַּת שֶׁבֶר.
לְמַרְבֵּה הַבּוּשָׁה הִגַּעְתִּי אֵלָיו, וְצָעַקְתִּי מוּל פָּנָיו: "אֵיפֹה הָאֲפִיקוֹמָן? אַתָּה לֹא שׁוֹמֵעַ שֶׁכֻּלָּם מְחַפְּשִׂים אוֹתוֹ? אֵיפֹה הוּא??" הוּא הִתְבַּלְבֵּל וְהֵחֵל לִבְכּוֹת, בֶּכִי שֶׁל עֶלְבּוֹן. אִמָּא וְאַבָּא רָאוּ בְּחֻמְרָה רַבָּה אֶת הָאֹפֶן שֶׁבּוֹ הִתְיַחַסְתִּי אֵלָיו, עִלַּאי קָם מֵהַשֻּׁלְחָן, הָלַךְ לַחֶדֶר וְטָרַק אַחֲרָיו אֶת הַדֶּלֶת. אַבָּא הָלַךְ אַחֲרָיו וְהִסְפִּיק לִנְעֹץ אֶת רַגְלוֹ בֵּין הַדֶּלֶת לַמַּשְׁקוֹף לִפְנֵי שֶׁעִלַּאי יִנְעַל אוֹתָהּ.
"בֶּאֱמֶת אַתָּה הָאַלּוּף שֶׁהִצְלִיחַ לָקַחַת אֶת הָאֲפִיקוֹמָן?" שָׁאַל בְּהִשְׁתָּאוּת, "לָמָּה? מָה רָצִיתָ לְבַקֵּשׁ?" כֻּלָּנוּ רָצִינוּ לָדַעַת אֶת הַתְּשׁוּבָה עַל הַשְּׁאֵלָה הַזּוֹ. בַּשֶּׁקֶט שֶׁנּוֹצַר נִשְׁמַע קוֹלוֹ שֶׁל עִלַּאי: "רָצִיתִי לְבַקֵּשׁ שֶׁ… אֶלְעָזָר יְקַבֵּל אֶת מָה שֶׁהוּא רוֹצֶה כְּאִלּוּ הוּא מָצָא אֶת הָאֲפִיקוֹמָן".
פָּנַי הוּצְפוּ בְּאַחַת. חַשְׁתִּי בּוּשָׁה אֲיֻמָּה חוֹרֶכֶת אֶת לְחָיַי, אַךְ יַחַד אִתָּהּ הָיְתָה תְּחוּשָׁה נוֹסֶפֶת – מִין הֲקַלָּה כָּזוֹ. עִלַּאי בֶּאֱמֶת אוֹהֵב אוֹתִי! הַפַּעַם הִצְלַחְתִּי לִשְׁמֹעַ אֶת זֶה גַּם בְּמִלִּים אֲחֵרוֹת…

מעונין להצטרף להפצת עלון 'שלום לעם'?

אולי יעניין אותך גם

סיפור צעיר

הנצחון האמיתי

סיפור צעיר

מתנת אמת

סיפור צעיר

גנב בחדר אחר

סיפור צעיר

רק נקודה

סיפור צעיר

נאמנות

להנצחה או הקדשה בעלון 'שלום לעם'