הזמר

סיפור צעיר

מִי שֶׁלֹּא שָׁמַע אֶת יוֹחַאי בֶּן אֱלִיעֶזֶר בֶּן הַשְּׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁר עַל הַבָּמָה, אוֹחֵז אֶת הַמִּיקְרוֹפוֹן בְּיָדָיו הַצְּעִירוֹת כְּמוֹ זַמָּר מֵהַשּׁוּרָה הָרִאשׁוֹנָה, וּמַמָּשׁ נִתָּן לִרְאוֹת אֶת צְלִילֵי הַמּוּזִיקָה בּוֹקְעִים מִגְּרוֹנוֹ וְנִכְנָסִים לָאָזְנַיִם בְּצוּרָה עֲדִינָה וּמַדְהִימָה, לֹא שָׁמַע יֶלֶד פֶּלֶא וְזַמָּר מֻכְשָׁר כָּל כָּךְ.
מֻכְשָׁר. כֵּן. כֻּלָּם אָמְרוּ לוֹ אֶת זֶה. הַמּוֹרִים, הַחֲבֵרִים, הַמִּשְׁפָּחָה, הַמַּכָּרִים, וַאֲפִלּוּ זַמַּר חֲתֻנּוֹת אֲמִתִּי שֶׁיּוֹחַאי פָּגַשׁ כְּשֶׁהָיָה בֶּן שֶׁבַע, כְּשֶׁשָּׁר בַּחֲתֻנָּה שֶׁל בַּת דּוֹדָתוֹ. הוּא זוֹכֵר הֵיטֵב אֶת הַמַּעֲמָד. הֵבִיאוּ לוֹ אֶת הַמִּיקְרוֹפוֹן הָאַלְחוּטִי וְהַכָּבֵד, וְהוּא הֶחֱזִיק אוֹתוֹ חָזָק וְשָׁר "הֲבֵן יַקִּיר לִי", וְכֻלָּם שָׁתְקוּ, הִבִּיטוּ בּוֹ, וְרַק אַחֲרֵי שֶׁהוּא סִיֵּם שָׁטַף אוֹתוֹ גַּל גָּדוֹל שֶׁל מְחִיאוֹת כַּפַּיִם, וּמִכָּאן הַדֶּרֶךְ לְהוֹפִיעַ בִּכְנָסִים שֶׁל בֵּית הַסֵּפֶר, בְּאֵרוּעִים, בַּחֲגִיגוֹת בַּר-מִצְוָה, וַאֲפִלּוּ בַּחֲתֻנּוֹת בְּתוֹר 'סוֹלָן אוֹרֵחַ', הָיְתָה קְצָרָה. הוּא גַּם קִבֵּל עַל זֶה כֶּסֶף. הוּא מַמָּשׁ הָיָה מְאֻשָּׁר.
עַד שֶׁהוּא פָּגַשׁ אֶת בֶּנִי. "אַתָּה שָׁר מַמָּשׁ יָפֶה, נַעֲרִי", הוּא אָמַר לְיוֹחַאי בְּשָׁעָה שֶׁהוּא לָגַם מַיִם לְאַחַר שֶׁשָּׁר וְרִגֵּשׁ אֶת הַקָּהָל בְּסִיּוּם אַחַד הַכְּנָסִים. "תּוֹדָה", יוֹחַאי עָנָה לוֹ כְּוָתִיק וְרָגִיל. "אֲנִי בֶּאֱמֶת מִתְכַּוֵּן לְזֶה. חָשַׁבְתָּ אוּלַי לַעֲלוֹת רָמָה?" הִמְשִׁיךְ הַזָּר. "סְלַח לִי, מִי אַתָּה?" יוֹחַאי לֹא הֵבִין מִיהוּ הָאִישׁ, מָה גַּם שֶׁאֶת הַדְּבָרִים שֶׁהוּא אָמַר לוֹ, אִישׁ מֵעוֹלָם לֹא אָמַר לוֹ קֹדֶם לָכֵן. "בֶּנִי", הֵשִׁיב הַזָּר, "אֲנִי מֵפִיק אֵרוּעִים וּמְלַוֶּה אָמָּנִים כָּמוֹךָ", הוּא הוֹשִׁיט לוֹ כַּרְטִיס בִּקּוּר, "אִם תִּרְצֶה, דַּבֵּר אִתִּי, אֲנִי אוּכַל לַעֲזֹר לְךָ לְהַצְלִיחַ בְּגָדוֹל", אָמַר וְנֶעֱלַם בֵּין אֲחוֹרֵי הַקְּלָעִים.
בַּבַּיִת הִבִּיט יוֹחַאי בְּכַרְטִיס בִּקּוּר, שֶׁזּוּלַת הַשֵּׁם 'בֶּנִי' וּמִסְפַּר טֵלֵפוֹן לֹא הָיָה בּוֹ דָּבָר נוֹסָף. הוּא הֶחְלִיט לְהִתְקַשֵּׁר לְזַמָּר מְפֻרְסָם שֶׁאִתּוֹ שָׁמַר עַל קֶשֶׁר.
"בֶּנִי הִצִּיעַ לְךָ לַעֲבֹד אִתּוֹ?" הַזַּמָּר שָׁאַל כִּמְעַט בִּצְעָקָה, "כֵּן", יוֹחַאי הֵשִׁיב מִבְּלִי לָדַעַת עַל מָה הַהַפְתָּעָה. "אַתָּה חַיָּב לָלֶכֶת עַל זֶה בַּהִזְדַּמְּנוּת הָרִאשׁוֹנָה!" חָתַם הַזַּמָּר אֶת הַשִּׂיחָה בְּהִתְרַגְּשׁוּת.
וְהוּא הָלַךְ עַל זֶה. וּבֶנִי מָסַר לוֹ שִׁעוּרִים מְיֻחָדִים בְּפִתּוּחַ קוֹל וּבְנִסָּיוֹן בְּהוֹפָעוֹת. יוֹחַאי מִהֵר לְאַמֵּץ אוֹתָם וְאָכֵן נָחַל הַצְלָחָה. אֲבָל הוּא כְּלָל לֹא הִתְכּוֹנֵן לַהַפְתָּעָה שֶׁבֶּנִי הִנְחִית עָלָיו. "הִגִּיעַ הַזְּמַן שֶׁתַּתְחִיל לְהַלְחִין שִׁירִים שֶׁהֵם פְּרִי יְצִירָתְךָ, לֹא רַק לָשִׁיר שִׁירִים שֶׁל זַמָּרִים אֲחֵרִים".
"מָה? אֲבָל אֲנִי מַמָּשׁ טוֹב בָּזֶה! אֲנָשִׁים אוֹהֲבִים אוֹתִי! לָמָּה לִי לְהִסְתַּבֵּךְ?" נִבְהַל יוֹחַאי וְנִסָּה לָסֶגֶת מִכָּךְ. "לֹא, הַבְּעָיָה שֶׁלְּךָ הִיא שֶׁאַתָּה מְכַוֵּן נָמוּךְ וּמַצְלִיחַ, אַתָּה צָרִיךְ לְכַוֵּן גָּבוֹהַּ וּלְהִכָּשֵׁל", בֶּנִי אָמַר לוֹ כְּאֶחָד שֶׁיֵּשׁ לוֹ נִסָּיוֹן. "לְהִכָּשֵׁל?!" כָּאן הוּא כְּבָר קָם מֵהַכִּסֵּא וְהִבִּיט עָלָיו כְּעַל מְשֻׁגָּע, "לָמָּה לִי לְסַכֵּן אֶת הַמּוֹנִיטִין שֶׁלִּי וּלְהִכָּשֵׁל?"
"כִּי רַק כָּךְ תּוּכַל לִפְרֹץ יוֹתֵר קָדִימָה וּלְהַצְלִיחַ בְּגָדוֹל, כְּפִי שֶׁהִבְטַחְתִּי לְךָ", בֶּנִי הֵשִׁיב בְּנִנּוֹחוּת.
"אַתָּה בָּטוּחַ?" שָׁאַל יוֹחַאי וְיָדַע שֶׁהַתְּשׁוּבָה הִיא 'כֵּן'. "בְּמֵאָה אָחוּז. אַתָּה תְּנַסֶּה, אוּלַי תִּכָּשֵׁל, אֲבָל זֶה רַק יְחַשֵּׁל אוֹתְךָ וְיִתֵּן לְךָ יוֹתֵר נִסָּיוֹן, וּבַסּוֹף אַתָּה תַּצְלִיחַ".
וְהוּא צָדַק. בְּמֶשֶׁךְ חֹדֶשׁ יָמִים נִסָּה יוֹחַאי לְהַלְחִין מַנְגִּינָה. זֶה מַמָּשׁ לֹא הָיָה קַל. מָה גַּם שֶׁהוּא עֲדַיִן לָמַד בְּבֵית הַסֵּפֶר, הוֹפִיעַ בָּעֲרָבִים וְעָבַד קָשֶׁה, אַךְ לְבַסּוֹף הָיָה לוֹ שִׁיר מוּכָן. הוא הָלַך לְאֻלְפַּן הַקְלָטוֹת וְהִקְלִיט אֶת הַשִּׁיר הֶחָדָשׁ. כְּשֶׁפִּרְסַם אוֹתוֹ הוּא הָיָה מַמָּשׁ בְּהִתְרַגְּשׁוּת, אַךְ… נִרְאֶה הָיָה שֶׁהוּא לֹא עִנְיֵן אַף אֶחָד, וְהַשִּׁיר הָיָה כִּשָּׁלוֹן מְהַדְהֵד.
"מְעֻלֶּה", בֶּנִי אָמַר לוֹ בְּסִפּוּק, "גַּם הַזַּמָּרִים הַמְּפֻרְסָמִים בְּיוֹתֵר הִתְחִילוּ כָּכָה", הוּא אָמַר וְיוֹחַאי נִסָּה לְהֵאָחֵז בָּאֱמֶת שֶׁלּוֹ, "כָּעֵת תְּנַסֶּה לְהַלְחִין שִׁיר חָדָשׁ, וְתָפִיק לְקָחִים מֵהַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה, אֲנִי בָּטוּחַ שֶׁתַּצְלִיחַ".
וְאָכֵן, כָּךְ עָשָׂה יוֹחַאי. הוּא הִלְחִין מַנְגִּינָה חֲדָשָׁה, הִקְלִיט אוֹתָהּ, וְהָאֱמֶת? כְּבָר לֹא הָיָה אִכְפַּת לוֹ לְהִכָּשֵׁל, הֲרֵי נִכְשַׁל פַּעַם אַחַת, אֲבָל הַפַּעַם זֶה הָיָה קַל יוֹתֵר. הוא שָׁר יוֹתֵר בְּבִטָּחוֹן, פִּרְסֵם יוֹתֵר אֶת הַשִּׁיר, וְהַשִּׁיר הָיָה מֵהַלְּהִיטִים בָּאָרֶץ. לִפְעָמִים צָרִיךְ לִשְׁאֹף קְצָת יוֹתֵר גָּבוֹהַּ. אֲבָל יוֹחַאי לָמַד מִכָּךְ שְׁנֵי דְּבָרִים: אִם לֹא תִּשְׁאַף קָדִימָה בְּכָל הַכֹּחַ, לֹא תַּצְלִיחַ לְהִתְקַדֵּם לְעוֹלָם. אַל תִּבָּהֵל מִכִּשְׁלוֹנוֹת, הֵם רַק מְקַדְּמִים אוֹתְךָ לַהַצְלָחוֹת שֶׁיָּבוֹאוּ אַחֲרֵיהֶם.

מעונין להצטרף להפצת עלון 'שלום לעם'?

אולי יעניין אותך גם

סיפור צעיר

הנצחון האמיתי

סיפור צעיר

מתנת אמת

סיפור צעיר

גנב בחדר אחר

סיפור צעיר

רק נקודה

סיפור צעיר

נאמנות

להנצחה או הקדשה בעלון 'שלום לעם'