אביחי הביט במאות הנוסעים שחלפו על פניו בדרך לאולם קבלת הפנים. הוא גייס את חושיו כדי לאתר בין ההמון את אותם 'מבולבלים' שמנסים להעלות איתם ארצה גם דברים אסורים.
אביחי הכיר את כל הסימנים המחשידים לניסיון הברחה, סימנים שהוכיחו את עצמם פעם אחר פעם. היו נוסעים שהביטו בזהירות לכל עבר, היו שנעצו את מבטם ברצפה, חלקם התאמצו לשוחח ביניהם בטבעיות, והיו כאלה שהפחד מלהיתפס הקפיא אותם על מקומם.
אצל דוקטור מיכאל ליסט לא היה אף רמז קל לכבודה המפתיעה שהביא עימו. הוא היה איש ממושקף, בשנות החמישים לחייו, מגלגל בעצלתיים מזוודה קטנה. אלמלא תחושת בטן מוזרה, לא הייתה לאביחי כל סיבה לעכב את דוקטור ליסט לבדיקה.
"שלום אדוני…" פנה אביחי לדוקטור ליסט. הדוקטור הנהן בראשו בחביבות, מבלי להראות כל התרגשות. "מאין אתה חוזר?" שאל אביחי. "מהאמזונס", הגיעה התשובה המפתיעה. "בוא איתי בבקשה", הורה אביחי וליווה את הדוקטור אל אחת מעמדות הבדיקה. הדוקטור פתח את המזוודה ושלף משם שקית הרמטית. לעיניו ההמומות של אביחי, הוא שלף מהשקית נחש צפע ארסי שכמובן עוּקר מהארס. אביחי שמח על תחושת הבטן שלא אכזבה אותו, אלא שהדוקטור הגיש לאביחי פיסת נייר. "זה אישור ממשלתי להעברה של הנחש", אמר בביטחון מלא. אביחי מעולם לא נתקל באישור כזה. אבל התבוננות קצרה באישור הבהירה לו שעליו לשחרר אותו לדרכו.
המקרה החריג סירב לעזוב את ראשו של אביחי. באותו הערב הוא ערך חיפוש במחשב, מנסה להבין מי הוא אותו דוקטור ליסט שפגש בו. 'דוקטור מיכאל ליסט. בעל אזרחות בריטית, אוסטרלית וישראלית. בעשרים השנים האחרונות שימש כמנהל בית החולים סנט תומאס וליווה עשרות מחקרים פורצי דרך. לאחר שעלה לישראל, הוא משמש בשנתיים האחרונות כרופאו האישי של ראש הממשלה'. נורות אזהרה נדלקו במוחו של אביחי בקצב מסחרר. 'מי עוזב תפקיד ניהול בבית חולים מצליח כשהוא בשיא הקריירה שלו?' 'מה הוא מתכוון לעשות עם הנחש הזה?' 'איך רק לפני שנתיים הוא עלה וכבר הפך להיות הרופא של ראש הממשלה?'
אביחי ניסה לחבר בין כל הפרטים, וחשש כבד עלה בראשו. 'הדוקטור נשלח לארץ כדי לפגוע בראש הממשלה. הוא משתמש באזרחויות הזרות כדי לצאת למדינות עוינות, שם הוא מקבל הנחיות לפעולה. כנראה הוא גילה ששימוש בארס מבעלי חיים מאפשר לפגוע מבלי להשאיר עקבות שיפלילו אותו…'
אביחי העלה את חששותיו בפני איש הקשר בסוכנות הביון. הלה הבטיח לערב מייד את כל הגורמים הרלוונטיים. אלא שביום בהיר הוא קיבל הודעה שהבדיקה נסגרה ללא ממצאים נוספים. במקום להירגע, הפך אביחי לנסער הרבה יותר. 'אני פשוט חייב להבין מה קורה פה'.
בוקר אחד קיבל אביחי שיחה ממספר שלא הכיר. "שלום אביחי, מדבר מיכאל ליסט", ליבו של אביחי החסיר פעימה. "הבנתי שגרמתי לך לבלגן גדול… אני רוצה להזמין אותך אליי הביתה כדי לתת לך תשובות". סקרנותו של אביחי גברה על חששותיו, והוא מצא את עצמו בסלון של דוקטור ליסט. "זה אולי יישמע קצת מוזר", פתח הדוקטור בהסבר, "אבל המחקרים האחרונים שערכתי מראים בבירור שאפשר להשתמש בארס בעלי חיים כדי לפתח תרופות יעילות מאוד. לראש הממשלה יש רגישות לאחת מהתרופות שהוא זקוק להן, לכן קיבלתי את המשימה למצוא עבורו תחליף". נדרשו לאביחי עוד הסברים, הוכחות ועשרות מחקרים שהציג לו הדוקטור, עד שלבסוף השתכנע והבין את ההיגיון המפתיע.
בפרשתנו מופיעה העדות שאנחנו חוזרים עליה פעמיים בכל יום – "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד". לעתיד לבוא נזכה להבין ולראות בצורה ברורה את ייחודו יתברך בעולם. אז נגלה שהרע, הצרות הייסורים והקשיים – שנראים לנו כיום מנוגדים והפוכים לתכלית הטוב – גם הם בעצם פועלים תחת שליטתו של הקב"ה, ומשמשים להוביל את העולם אל תכליתו.
