רק נקודה

"עֲזֹב אוֹתְךָ", הֵנַדְתִּי יָד בְּבִטּוּל. שָׁלוֹם, מַדְרִיךְ נֶהֱדָר שֶׁהָפַךְ לְיָדִיד קָרוֹב, נִסָּה לְהָסֵב אֶת תְּשׂוּמַת לִבִּי לְכָל מִינֵי הֲלָכוֹת שֶׁאֲנִי 'שׁוֹכֵחַ', וַאֲנִי רַק מִתְחַמֵּק אוֹ מְבַטֵּל וּמַסְבִּיר לוֹ שֶׁ'זוֹ רַק נְקֻדָּה, נְקֻדָּה קְטַנָּה, כַּמָּה כְּבָר הַשְׁפָּעָה יֵשׁ לָהּ עַל הַמִּכְלוֹל הַשָּׁלֵם? הָעִקָּר הַכַּוָּנָה, לֹא?" הָעִקָּר הַלֵּב שֶׁלִּי, וְאֵלּוּ בְּסַךְ הַכֹּל דְּבָרִים קְטַנִּים וְאֵין בֶּאֱמֶת עִנְיָן לִשְׁמֹר אוֹתָם.
בַּהַתְחָלָה הוּא חָרַק שִׁנַּיִם וְהִזְהִיר אוֹתִי שֶׁאֲנִי נִשְׁמָע כּוֹפֵר. גַּם אֶת זֶה בִּטַּלְתִּי בִּמְחִי יָד, מָה חֲשַׁבְתֶּם. לְמַרְבֵּה הַפֶּלֶא זֶה לֹא מָנַע מִמֶּנִּי לְהַמְשִׁיךְ לִרְאוֹת בּוֹ יָדִיד קָרוֹב בְּיוֹתֵר, וְכַמּוּבָן, לְהַמְשִׁיךְ לִשְׁמֹעַ אֶת תּוֹכְחוֹתָיו.
בַּחֹפֶשׁ הוּא אִרְגֵּן טִיּוּל לְכָל הַכִּתָּה. הוּא שִׁתֵּף אוֹתִי בַּהֲכָנוֹת לַתָּכְנִית הַגְּדוֹלָה שֶׁהֵפִיק, וְהִמְתַּנְתִּי בְּקֹצֶר רוּחַ לַיּוֹם הַמְּיֹעָד. הִגַּעְנוּ לְמַעְיָן קָסוּם, דְּגִיגִים שָׂחוּ בְּתוֹךְ מַיִם צְלוּלִים, עַלְוָה סְמִיכָה הֵצֵלָּה מֵהַשֶּׁמֶשׁ הַקּוֹפַחַת, דְּמָמָה בְּרֵאשִׁיתִית חָדְרָה לְאָזְנֵינוּ וְרַק קוֹלוֹת הַטֶּבַע שָׁלְטוּ בַּמָּקוֹם.
"מֻתָּר לְהִכָּנֵס לַמַּיִם?" שָׁאַלְתִּי, הֵם הָיוּ קְרִירִים וּצְלוּלִים. "תִּבְדֹּק, רוֹנֵן," הִצִּיעַ שָׁלוֹם, "יֵשׁ שָׁם שֶׁלֶט אִם אֲנִי לֹא טוֹעֶה. לֵךְ תַּגִּיד לָנוּ מָה כָּתוּב שָׁם!" הִתְקָרַבְתִּי לַשֶּׁלֶט שֶׁהָיָה דָּהוּי מְאֹד, מְקֻבָּע לְיַד הַצִּמְחִיָּה, בַּשֶּׁלֶט הָיָה כָּתוּב: "אָסוּר לְהִכָּנֵס. לַמַּיִם מֻתָּר לְהַאֲכִיל אֶת הַדָּגִים".
הַנִּסּוּחַ הָיָה נִרְאֶה לִי מוּזָר, אֲבָל אֲנִי פִּעְנַחְתִּי אֶת הַדְּבָרִים בִּמְהִירוּת וְחָזַרְתִּי עִם הַקְּבִיעָה הַנֶּחְרֶצֶת: "מֻתָּר לְהִכָּנֵס לַמַּיִם כְּדֵי לְהַאֲכִיל אֶת הַדָּגִים". רְגָעִים סְפוּרִים לְאַחַר מִכֵּן הָיִינוּ כֻּלָּנוּ בְּתוֹךְ הַמַּיִם, שׁוֹאֲגִים בְּשִׂמְחָה, זוֹרְקִים פֹּה וָשָׁם חֲתִיכוֹת לֶחֶם לַדָּגִים וּמַשְׁפְּרִיצִים זֶה עַל זֶה מַיִם.
וּפִתְאוֹם הוּא הִגִּיעַ עַל טְרַקְטוֹר יָרֹק: פַּקָּח שֶׁל רָשׁוּת הַטֶּבַע וְהַגַּנִּים. תָּפַס מַצְלֵמָה בְּיָדוֹ וְהִסְרִיט אוֹתָנוּ בְּתוֹךְ הַמַּיִם. מִיָּד לְאַחַר מִכֵּן הוֹרָה לְכֻלָּנוּ לָצֵאת וּבִקֵּשׁ בְּקוֹל תַּקִּיף אֶת הַמַּדְרִיךְ שֶׁלָּנוּ.
שָׁלוֹם הִגִּיעַ נִרְעָד וְשָׁאַל בִּנְעִימוּת מָה קָרָה. הַפַּקָּח שָׁאַל: "מָה קָרָה? הִכְנַסְתָּ כִּתָּה שְׁלֵמָה לְמַיִם מְזֹהָמִים! אַתָּה יוֹדֵעַ אֵיזֶה קְנָס אֲנִי יָכוֹל לְהַטִּיל עָלֶיךָ עַכְשָׁו?" לֹא הֵבַנְתִּי מָה הַקֶּשֶׁר בֵּין הַדְּבָרִים, אֲבָל עָמַדְתִּי כִּנְצִיב מֶלַח, לָבָן וְרוֹעֵד כְּדָג, הָלוּם. כְּמוֹ מִתּוֹךְ חֲלוֹם שָׁמַעְתִּי אֶת שָׁלוֹם מְנַסֶּה לְגַמְגֵּם מַשֶּׁהוּ עַל הַשֶּׁלֶט שֶׁהָיָה זָרוּק שָׁם. "שֶׁלֶט?!" צָעַק הַפַּקָּח, "אֵיפֹה הַשֶּׁלֶט שֶׁמְּאַשֵּׁר לְהִכָּנֵס לְכָאן?!"
בְּיָד רוֹעֶדֶת הִצְבִּיעַ שָׁלוֹם עַל הַשֶּׁלֶט, וְהַפַּקָּח מִהֵר אֵלָיו וְקָרָא בְּזַעַם: "כָּתוּב כָּאן בְּאֹפֶן מְפֹרָשׁ שֶׁאָסוּר לְהִכָּנֵס לַמַּיִם!!!" וְאִלּוּ שָׁלוֹם גִּמְגֵּם שֶׁהוּא מִתְנַצֵּל. "מִתְנַצְּלִים!" צָרַח הַפַּקָּח, "מָה תַּעֲזֹר לִי הַהִתְנַצְּלוּת שֶׁלָּכֶם?! אֲנִי קוֹנֵס אוֹתְךָ בְּעֶשְׂרִים אֶלֶף שֶׁקֶל! פַּעַם בְּחַיֶּיךָ שָׁמַעְתָּ נֻסָּח כָּזֶה שֶׁהוֹצִיאָה רָשׁוּת הַטֶּבַע וְהַגַּנִּים? לָמָּה לֹא הִפְעַלְתָּ אֶת הַשֵּׂכֶל?!" הַפַּקָּח הִמְשִׁיךְ לִצְרֹחַ וְלִשְׁאֹג כְּכָל הָעוֹלֶה עַל רוּחוֹ בְּעוֹד אֲנַחְנוּ מִצְטַנְּפִים בְּפִנָּתֵנוּ, דּוֹמְמִים כַּאֲבֵלִים וּמַמְתִּינִים לְסִיּוּם הַסָּאגָה.
בַּסּוֹף זֶה נִגְמַר. הִתְבַּקַּשְׁנוּ לַעֲזֹב אֶת הַמָּקוֹם. לֹא הָיִיתִי מְסֻגָּל לָזוּז. "בּוֹא כְּבָר!" מָשַׁךְ אוֹתִי רוֹנֵן, "עֶשְׂרִים אֶלֶף שֶׁקֶל!" אָמַרְתִּי וְכִמְעַט בָּכִיתִי, "וְהוּא צָעַק עָלֶיךָ! בִּגְלָלִי! לָמָּה לֹא חָשַׁבְתִּי? אֵיךְ רָאִיתִי בְּלִכְלוּךְ נְקֻדָּה?!"
"זוֹ רַק נְקֻדָּה!" אָמַר שָׁלוֹם וְהִבִּיט בִּי בְּמַבָּט עָצוּב, "רַק נְקֻדָּה רוֹנֵן. נְקֻדָּה קְטַנָּה. כַּמָּה כְּבָר הַשְׁפָּעָה יֵשׁ לָהּ עַל הַמִּכְלוֹל הַשָּׁלֵם? הָעִקָּר הַכַּוָּנָה, לֹא?"
הִשְׁפַּלְתִּי רֹאשׁ בְּבוּשָׁה. חִצָּיו הָאוֹהֲבִים שֶׁל שָׁלוֹם חָדְרוּ עָמֹק לְלִבִּי וּפָתְחוּ פֶּתַח בְּחוֹמַת חֹסֶר הַהֲבָנָה וְהָאֲטִימוּת שֶׁלִּי. לָרִאשׁוֹנָה הֵבַנְתִּי שֶׁנְּקֻדָּה אַחַת קְטַנָּה יְכוֹלָה לִהְיוֹת סִבָּה לִקְנָס שֶׁל עֶשְׂרִים אֶלֶף שֶׁקֶל. רַק נְקֻדָּה הִיא לֹא רַק נְקֻדָּה. רַק נְקֻדָּה הִיא עוֹלָם שָׁלֵם.
אַחֲרֵי תְּקוּפָה הִתְבָּרֵר לִי שֶׁהַפַּקָּח לֹא הָיָה פַּקָּח. הַקְּנָס לֹא הָיָה קְנָס, וְהַשֶּׁלֶט לֹא הָיָה שֶׁלֶט. שָׁלוֹם עָרַךְ הַצָּגָה שְׁלֵמָה לִכְבוֹדִי, בִּשְׁבִיל שֶׁסּוֹף סוֹף אָבִין אֵיזוֹ הַשְׁפָּעָה מַהוּתִית יֵשׁ לְכָל מִצְוָה קְטַנָּה עָלַי וְעַל הַיְּקוּם כֻּלּוֹ.