"אֲדֹנִי שְׁמָעֵנִי,
אֶרֶץ אַרְבַּע מֵאֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף
בֵּינִי וּבֵינְךָ מַה הִוא,
וְאֶת מֵתְךָ קְבֹר"
אַבְרָהָם, לִכְאוֹרָה, אֲדוֹן הָאָרֶץ –
מִכּוֹחַ הַבְּרִית וְהַהַבְטָחָה הָאֱלֹהִית.
בִּרְגָעָיו הַקָּשִׁים בְּיוֹתֵר, כְּשֶׁאִשְׁתּוֹ שָׁרָה נִפְטְרָה,
הוּא נִדְרָשׁ לְשַׁלֵּם כֶּסֶף רַב.
כְּדֵי לְהָבִיא אוֹתָהּ לִמְנוּחַת עוֹלָמִים, בָּאָרֶץ שֶׁהֻבְטְחָה לוֹ…
וְלַמְרוֹת הַמְּסִירוּת הַגְּדוֹלָה שֶׁל אַבְרָהָם,
וְעַל אַף שֶׁהוּא עָשָׂה אֶת כָּל מָה שֶׁנִּדְרָשׁ מִמֶּנּוּ,
וְהִקְדִּישׁ אֶת כָּל חַיָּיו לְחֶסֶד וְלֶאֱמוּנָה,
הַחַיִּים שֶׁלּוֹ לֹא נִרְאִים כְּמוֹ גַּן שֶׁל שׁוֹשַׁנִּים…
*
לְלַמְּדֵנוּ,
שֶׁמֵּאָז שֶׁנִּצְטַוָּה אַבְרָהָם "לֵךְ לְךָ" – הוּא לֹא עוֹצֵר.
הוּא כּוֹבֵשׁ יַעַד וְעוֹד יַעַד, עוֹמֵד בְּנִסָּיוֹן אַחַר נִסָּיוֹן,
וְהוּא מַמְשִׁיךְ לָלֶכֶת, בֶּאֱמוּנָה וּבְחֶסֶד.
יוֹדֵעַ שֶׁעָלָיו רַק לִהְיוֹת נֶאֱמָן לַ"יַעַד הַפְּנִימִי" שֶׁהִצִּיב לְעַצְמוֹ –
לִהְיוֹת טוֹב וְלַעֲשׂוֹת טוֹב.
וְזֶהוּ הַשִּׁעוּר הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר מֵאָבִינוּ אַבְרָהָם.
אַל תַּעֲצֹר, תַּמְשִׁיךְ לָלֶכֶת וְתַגִּיעַ רָחוֹק!
הַחַיִּים שֶׁלְּךָ הֵם בְּרָכָה
"וְאַבְרָהָם זָקֵן בָּא בַּיָּמִים
וַה' בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם בַּכֹּל"
אַבְרָהָם עָבַר חַיִּים לֹא פְּשׁוּטִים,
חַיָּיו הֵם מַסְלוּל שֶׁל אֶתְגָּרִים רְצִינִיִּים,
מַסָּע אָרֹךְ שֶׁל טַלְטֵלָה וְהִתְפַּתְּחוּת.
אַךְ אַבְרָהָם, בִּתְחוּשָׁתוֹ הַפְּנִימִית, לְעוֹלָם אֵינוֹ חֲסַר דָּבָר.
הוּא יוֹדֵעַ שֶׁהוּא מְבֹרָךְ "בַּכֹּל".
שֶׁכָּל מָה שֶׁקּוֹרֶה לוֹ הוּא בְּעֶצֶם בְּרָכָה.
*
אַבְרָהָם מְלַמֵּד אוֹתָנוּ לָלֶכֶת מִתּוֹךְ בְּרָכָה,
לְהָבִין שֶׁהַחַיִּים עַצְמָם עִם כָּל מֻרְכַּבְתָּם –
הֵם הֵם הַבְּרָכָה שֶׁעָלֵינוּ לִחְיוֹת וְלַחֲווֹת.
וּבְכָךְ מַמְשִׁיכָה בִּרְכָתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם לְלַוּוֹת אוֹתָנוּ.
גַּם הָאֶתְגָּרִים שֶׁבַּחַיִּים הֵם בְּרָכָה, לִחְיוֹת וְלַחֲווֹת!