סוֹד הָאִזּוּן בַּחַיִּים
"וַיַּחֲלֹם,
וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה
וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמַיְמָה…."
בַּחֲלוֹמוֹ, בְּאֶמְצַע הַדֶּרֶךְ וְהַמַּסָּע,
רוֹאֶה יַעֲקֹב סֻלָּם נִצָּב וְיַצִּיב עַל הָאָרֶץ,
אַךְ רֹאשׁוֹ מַגִּיעַ עַד הַשָּׁמַיִם.
*
כָּל אָדָם בְּעַצְמוֹ הוּא סֻלָּם,
עוֹמֵד עַל הָאָרֶץ, וּפוֹעֵל בַּמֶּרְחָב…
אַךְ בּוֹ זְמַנִּית רֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמַיְמָה,
וּבְכוֹחוֹ לַעֲלוֹת וּלְהַעְפִּיל לִגְבָהִים,
לְהִתְרוֹמֵם מֵעַל הַ"חֹמֶר",
וְלִחְיוֹת גַּם חַיִּים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם "רוּחַ".
וְכָל אָדָם נִדְרָשׁ לְאֹרֶךְ חַיָּיו –
לְאַזֵּן אֶת עַצְמוֹ בֵּין שָׁמַיִם וָאָרֶץ.
-תַּפְקִידוֹ שֶׁל הָאָדָם לְאַזֵּן בֵּין גּוּף לִנְשָׁמָה