שרה הלכה לסופר השכונתי וערכה קניות גדולות לכבוד השבת הקרובה. היא ארזה את המוצרים בכמה שקיות, שילמה בקופה, העמיסה את הדברים על הרכב ונסעה הביתה. רק כשהגיעה והעלתה את השקיות לביתה גילתה ששכחה אחת מהן עם כל המוצרים בסופר ליד הקופה.
למחרת התייצבה שרה בסופר, הראתה למנהל את החשבונית וביקשה זיכוי על המוצרים. המנהל הבטיח לה שיבדוק במצלמות ויהיה עמה בקשר. אולם שבוע לאחר מכן התקשרו מהסופר והודיעו לה שעד שהאחראי על המצלמות הגיע לבדוק את בקשת הזיכוי שלה, נמחקו אוטומטית הסרטונים מיום הרכישה, ולכן הם אינם יכולים לזכות אותה על השקית ששכחה.
שרה תבעה את הסופר לדין תורה בטענה שהנזק נגרם בשל האחראי שאיחר לבדוק את טענתה במצלמות, והיא דורשת זיכוי על המוצרים.
מה לדעתכם נפסק בדיון ומי צודק במקרה זה?
מעיינים בספרים ולומדים לפסוק הלכה או משפט: שולחן ערוך 'חושן משפט' סימן רצ"א סעיף ב' בדין: 'האם נעשה שומר חינם ללא קבלת שמירה' וב'נתיבות המשפט' על המקום.
תשובה לשאלה 'השתתפות עצמית' (שאלה 838):
תקציר השאלה: מאיר הלך למספרה עם בנו הקטן. הילד המשועמם התחיל לטפס ולעשות שטויות, עד שהספר העיר למאיר שישגיח על הילד. מאיר העיר לילד, אך למרות זאת הילד טיפס על אחד הכיסאות, נפל ונגרם לו נזק.
לאחר כמה ימים ביקש מאיר מהספר להפעיל את הביטוח של העסק כדי שישלם את הנזקים. הספר הסכים להפעיל את הביטוח, אך אמר למאיר: "עכשיו אשלם השתתפות עצמית של אלף שקלים על הנזק, ובשנה הבאה תעלה לי פרמיית הביטוח. אין לי בעיה להפעיל את הביטוח, אבל עליך לשלם את הנזקים הכספיים הללו, שכן הזהרתי אותך מראש להשגיח על הילד!"
מי לדעתכם צריך לספוג את העלויות?
המושג ההלכתי: דין 'גרמא' בחשיבה תורנית
תשובה בקצרה: הספר פטור מתשלום ההשתתפות העצמית של הביטוח אם הפעלת הביטוח תגרום לו הפסד כספי, אבל אם לא עולה לו הפרמיה ואין לו השתתפות עצמית, הוא חייב להפעיל את הביטוח.
תשובה בהרחבה: במקרה שלנו, ברור לכל בר דעת שברגע שאביו של הילד נמצא עמו בתוך המספרה, הספר אינו נהפך להיות ה'שומר' של הילד. לכן הילד נמצא באחריות מלאה של אביו שלא השגיח על מעשיו והיה יכול למנוע את השתוללותו. מדין 'שומר' אי אפשר לחייב את בעל המספרה להפעיל את הביטוח כדי לכסות את הנזקים שנגרמו לילד.
בכל מקרה, מעיקר הדין ברור שבעל המספרה אינו חייב להפעיל את הביטוח כיוון שהנזק לא נעשה באשמתו, במיוחד כאשר הפעלת הביטוח תגרום לו להפסדים כספיים ישירים כמו תשלום השתתפות עצמית ועליית הפרמיה בעתיד. לכן הדין שקיים בהלכה של 'כופין על מידת סדום' אינו שייך במקרה שלנו, כיוון שנגרם לבעל המספרה הפסד ממוני ממשי מהפעלת הביטוח.
יש לציין שקיימים מקרים חריגים, כגון חולה המגיע למרפאה ונפגע שם, שבהם חייב הרופא להפעיל את הביטוח, מפני שהדבר ידוע ומוסכם מראש בין הצדדים והם לוקחים זאת בחשבון.
ואולם, כאשר אין לבעל המספרה כל הפסד ממוני מהפעלת הביטוח – לא בעליית פרמיה ולא בתשלום השתתפות עצמית – במקרה כזה אפשר להחיל את הכלל "כופין על מידת סדום" ולחייבו להפעיל את הביטוח.
קיימת גם אפשרות שאבי הילד ישלם את כל ההפסדים הכספיים שייגרמו לבעל המספרה כתוצאה מהפעלת הביטוח. במקרה כזה, כאשר לא נגרם לבעל המספרה כל הפסד ממוני, הוא חייב להפעיל את הביטוח כדי שיכוסו הנזקים שנגרמו לילד כתוצאה מהנפילה.
