השעה הייתה תשע בבוקר בדיוק כאשר פרופסור קארדו התיישב במקומו ליד שולחן המורה בכיתת הסטודנטים. האחרונים שעוד היו במסדרון מיהרו לתפוס את מקומם בזריזות ליד השולחנות. הם ידעו היטב שפרופסור קארדו אינו אוהב איחורים והשיעורים תמיד התחילו במדויק בשעה היעודה. "בוקר טוב לכם, כמו שאתם רואים, על השולחנות שלכם מונחים דפים. אבקש מכם לא להפוך את הדפים לפני שכולם ייכנסו לכיתה", אמר הפרופסור. רק לאחר שכולם התיישבו סביב השולחנות והמתינו בדריכות למוצא פיו, החל הפרופסור להסביר.
"כידוע לכולכם, סיימנו ללמוד את שלושת הפרקים הראשונים מתוך החומר במגמת הספרות, והיום אבצע מבחן פתע כדי לבדוק את רמת השליטה שלכם בחומר הנלמד. אני מבקש מכם להפוך את הדפים שעל השולחנות ולכתוב סיפור על מה שאתם רואים מול עיניכם. מוקצבת לכם חצי שעה בדיוק לכתיבת הסיפור, ומיד לאחר מכן נעבור ביחד על הסיפורים שכתבתם ונוודא מהי רמת הידע הכללית בקבוצה שלנו…"
הסטודנטים הפכו את הדף וחיפשו את הנושא שעליו הם אמורים לכתוב את הסיפור. בעוד הם תוהים נשמעה שאלה מסוף הכיתה: "פרופסור, אין כאן שום נושא לכתיבה…" חיוך קטן עלה על פני הפרופסור והוא השיב: "אם תבדוק טוב, תוכל לראות שיש משהו על גבי הדף…"
"כן, במרכז הדף יש נקודה שחורה בגודל חצי סנטימטר…" אמר אחד הסטודנטים בבלבול. "אז מה הנושא שאנחנו צריכים לכתוב עליו?"
"מה לא מובן?" תהה פרופסור קארדו. "אסביר את עצמי למי שעדיין לא הבין: כתבו סיפור בלשון שלכם, השתמשו ביכולות הניסוח שרכשתם במהלך השיעורים, הפעילו את הדמיון וכתבו סיפור על הנקודה השחורה שאתם רואים על הדף וכיצד היא השפיעה על חייכם…"
כעת ההוראות היו ברורות יותר והסטודנטים שקעו בעבודה. הם היו מרוכזים בכתיבה ומדי פעם עצרו כדי לחשוב. הדפים התמלאו בקצב מהיר, ולאחר מחצית השעה כבר הונחו כולם על השולחן של פרופסור קארדו בערמה מסודרת.
הפרופסור עלעל בדפים וקרא כמה מהם במהירות. לאחר מכן נעמד במקומו וחיוך עלה על פניו. "עברתי על חלק מהסיפורים שכתבתם, לא על כולם, אבל אני כבר מצליח להבחין בכמה נקודות מרכזיות בכל הסיפורים שכתבתם. אין מה לומר, בהחלט הפעלתם את הדמיון וכל אחד מכם כתב כיצד הנקודה השחורה שהופיעה בדף השפיעה על חייו. היו כאלו שכתבו כיצד הנקודה השחורה הזכירה להם את העבר, חלק כתבו אודות בני משפחה וחברים שהנקודה הזאת היוותה תזכורת עבורם. אני רוצה לומר לכם משהו מאד משמעותי שאותו תיקחו הלאה למשך החיים שלכם…"
הפרופסור עצר ברגע השיא של דבריו בדרמטיות ושקט מופתי שרר בכיתה. התלמידים הביטו לעברו במתח וציפו להמשך הדברים.
"המכנה המשותף הוא העובדה שכולכם התרכזתם בכתיבה על הנקודה השחורה שבמרכז הדף ואף אחד לא כתב מאומה אודות הדף הלבן הגדול, בקוטר של כמה עשרות סנטימטרים לאורך ולרוחב שנמצא מסביבה. ככה זה גם בחיים, אנחנו נוטים להסתכל על משהו לא טוב שקרה לנו, על משהו שמפריע לנו ועוד לא הצלחנו לפתור אותו. רוב האנשים עוצרים את מהלך חייהם בגלל דבר אחד קטן שמפריע להם. כשמופיעה בחייהם הנקודה השחורה, אנשים פשוט מפסיקים להסתכל על הדף הלבן שמסביב ומתעלמים מכל הטוב שיש להם בחיים…"
הסטודנטים הנהנו בראשם בהסכמה ופרופסור קארדו חתם את דבריו. "מבחינה ספרותית ללא ספק עשיתם את העבודה, אבל מטרת מבחן הפתע היום אינה בדיקת רמת הכתיבה שלכם, אלא בעיקר בדיקת זווית ההסתכלות שלכם על החיים שלכם. לעולם אל תתרכזו בנקודה השחורה שצצה פתאום, גם אם היא נמצאת במרכז החיים שלכם, במקום זה תביטו סביבכם ותודו על מה שיש – על הבריאות, על הבית היפה, על העבודה הטובה והחברים. פשוט תסתכלו על הטוב שקיים וכבר נמצא ברשותכם. ואני מבטיח לכם דבר אחד: ברגע שתפסיקו להתמקד בנקודה השחורה שקיימת מולכם, תגלו שיש המון לבן מסביב שהופך את הנקודה השחורה לבלתי נראית. תשנו את הגישה, תתחילו להסתכל על החיים בצורה אחרת, ותראו איך החיים שלכם משתנים לטובה…"
*
כמה פעמים עצרנו את החיים שלנו בגלל איזו נקודה שחורה ומציקה שצצה פתאום?!
הדרך לחיים טובים עוברת ב"הכרת הטוב", להכיר בכל הטוב שבחיינו. להפריד בין העיקר לטפל, לראות את הדברים בפרופורציה הנכונה, ובעיקר למנוע מהדברים הפחות טובים להשפיע על השמחה וההודיה על כל הטוב הבהיר שיש לנו בחיינו.
