אורי היה חולה מאוד. הוא שכב במיטה בביתו החשוך, כבוי ומיואש. הרופאים הרימו ידיים. רק רופא זקן אחד, שעיניו ראו מעבר למחלה הגלויה, ידע שהתרופה האמיתית של אורי טמונה באור השמש. אלא שאורי, ששקע בעצבות עמוקה ואחיזה חזקה בחושך חדרו, סירב בתוקף לכל ניסיון להוציאו החוצה.
הרופא פנה אל משפחתו של אורי ואמר: "לעץ הגדול שבמרכז הכפר יש סגולות רפואיות מיוחדות. אם אורי יחבק את העץ כל יום למשך שעה הוא יתרפא".
בני המשפחה נאחזו בתקווה קלושה ושכנעו את אורי לצאת. הוא נגרר אל העץ, חיוור וחלש, וחיבק את גזעו הקריר באדישות. וכך יום אחר יום יצא אורי בכוחות חלושים על העץ, עד שהתחזק וחזר לאיתנו.
כעבור תקופה פגש אורי את הרופא ואמר: "העץ המיוחד ריפא אותי".
הרופא חייך ואמר: "לא, יקירי, העץ הוא סתם עץ. השמש היא שריפאה אותך".
*
לא פעם קורה לנו שאנחנו צועדים בדרך שמזיקה לנו, עושים מעשים שפוגעים בנו, ואנחנו סובלים מאוד ולא מבינים למה ומדוע.
אנחנו מנסים למצוא עצות ופתרונות, תרופות וטיפולים שיסירו מאיתנו את הסבל. לפעמים אנחנו אפילו מצליחים, אבל בדרך כלל אנחנו מטפלים רק בסימפטום ולא בשורש….
*
השורש לכל בעיותינו הוא תמיד רוחני תודעתי, הוא תמיד פנימי מאוד. תפקידן של התופעות השונות שפוקדות אותנו הוא לסמן לנו שמשהו לא בסדר באורח החיים שלנו ובצורה שבה אנחנו תופסים את המציאות. וזה תמיד תמיד קשור לחיבור שלנו אל הבורא.
*
במהלך החיים הקדוש ברוך הוא גם מזמן לנו באהבה את התרופה שיכולה לשנות עבורנו את המציאות, ובתנאי שנשכיל להבין את השורש של הרפואה, את המקום בנפש שזה בא לרפאות. ובעיקר שנזכור מי הכוח שעומד מאחורי הרפואה האמיתית שלנו, ושנגלה מחדש את החיבור שלנו לבורא, וכך נבצע בעצם טיפול שורש לכאב ולקושי.
*
בפרשה זו אנו פוגשים את בני ישראל שהתנהגו באופן לא ראוי, והם נתקלים בנחשים שרפים שפוגעים בהם. באופן מוזר הקב"ה מצווה על משה להעמיד נחש נחושת שירפא אותם. ככתוב: "עֲשֵׂה לְךָ שָׂרָף וְשִׂים אֹתוֹ עַל נֵס וְהָיָה כׇּל הַנָּשׁוּךְ וְרָאָה אֹתוֹ וָחָי".
המשנה במסכת ראש השנה שואלת: "וכי נחש ממית, או נחש מחיה?!"
והיא משיבה: "אלא, בזמן שישראל מסתכלין כלפי מעלה ומשעבדין את ליבם לאביהן שבשמים, היו מתרפאים; ואם לאו, היו נימוקים".
נחש הנחושת לא היה אלא תזכורת לבני ישראל שאיבדו את אמונתם ושכחו את החיבור שלהם לבורא הטוב והמיטיב, הנחש הזכיר להם כמה הם פגיעים כשאין בהם אמונה. אבל הנחש לא היה אלא סימפטום לבעיה השורשית של אובדן האמונה.
ותפקידו של הנחש שהעמיד משה על נס כלפי מעלה, להזכיר לבני ישראל שהטיפול האמיתי ב"מחלה" שלהם, הוא החיבור המחודש אל השמים.
יהי רצון שנזכה להתחבר.
