רבים אומרים עליי שאני אדם לא אמין ואי אפשר לסמוך עליי בכלל. האמת היא שאני בחור שמח ונדיב לב, מאוד רוצה לעזור לכולם ויחד עם זה לעמוד בכל המשימות של החיים, אז אני מבטיח לכולם את עזרתי ואת השתתפותי בכל מיני דברים, אבל בפועל אני עובד בשיטת "מצליח", ואם זה מסתדר לי ואין בלת"מים אז למה לא… ואז כולם שמחים ומרוצים ממני.
אבל ברוב הפעמים זה לא כל כך מסתדר, ואנשים מאוכזבים ממני ובאים אליי בטענות "הבטחת לי", "בניתי עליך", "סמכתי עליך"….
המסקנה שלי היא שרצון טוב זה לא מספיק, וכנראה ההבטחות שלי יוצרות יותר נזק מאשר תועלת.
*
התורה מזהירה בפרשה בקשר ל"נדרים": "לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ כְּכׇל הַיֹּצֵא מִפִּיו יַעֲשֶׂה".
לדיבור שלנו יש כוח. הדיבור הוא לא סתמי, יש לו משמעות, והוא מנכיח במציאות את המחשבות והרצונות הכמוסים שלנו. ולכן, כל דיבור צריך להיות משמעותי. קודם כל שיהיה טוב ונכון כשלעצמו, ובנוסף שיהיה גם "בר קיימא", כלי להמשך ההוצאה לפועל של המחשבה, ויביא למעשים טובים. כאשר יש לנו מחשבה טובה, דיבור טוב ומעשה טוב, יש לנו בעצם דבר שלם ומתוקן.
מחשבה טובה ודיבור טוב שהמעשה לא מצטרף אליהם הוא דיבור מחולל. הוא יוצר חלל." לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ".
