סלבדור דאלי נחשב לאחד מגדולי הציירים בכל הזמנים. יצירותיו נמכרות כיום במיליוני דולרים והוא נחשב ללא שום ספק לצייר גאון וענק שמבחינה אמנותית הקדים את דורו בכמה צעדים.
יום אחד ישב דאלי עם חבריו בטירת פובול. השיחה הייתה קולחת ופרצי צחוק רועמים נשמעו מפעם לפעם. החברים היו רעבים וחיפשו משהו לאכול, אבל לא מצאו שום דבר מאכל ברחבי הטירה הענקית והשוממת שבה עבר להתגורר לאחר מותה של אשתו.
"מה הבעיה? אתם רעבים? אני מזמין את כולכם למסעדת 'אל גרנטה' על חשבוני!" אמר סלבדור דאלי בהתרברבות. החברים היו מופתעים ושריקות הפתעה נשמעו מפיות היושבים מסביב השולחן. מסעדת 'אל גרנטה' נחשבה לאחת המסעדות היקרות והמפוארות ביותר באזור, עלותן של המנות במסעדה הייתה יקרה במיוחד, אבל דאלי הזמין והם כמובן לא סירבו להזמנה.
דאלי הוביל את החברים שלו למסעדה לשולחנות המכובדים ביותר והושיב את החברים המופתעים מול תפריט יוקרתי. החברים המשולהבים הזמינו מנות ככל העולה על רוחם, ודאלי כבר החל לתהות כמה תעלה לו ההתרברבות המטופשת שלו בפני החברים. כשהגיע הזמן לתשלום, הגיע בעל המסעדה, אדם כבד גוף בגיל העמידה, ולחץ את ידו של סלבדור דאלי בהתרגשות. "איזה כבוד עצום שאמן כמוך מבקר במסעדה שלי, אוכל לבקש ממך חתימה?"
דאלי לא חשב יותר מדיי. הוא הוציא צ'ק, רשם עליו תאריך של עוד שבועיים ושרבט עליו את חתימתו המסולסלת. לאחר מכן הוסיף מאחורי הצ'ק כמה מילות הקדשה אישית לבעל המסעדה עם חתימה. בשבועות שלאחר מכן המתין במתח להורדת הצ'ק בחשבון הבנק המדולדל שלו.
אבל להפתעתו, הצ'ק לא נפדה. חבר שביקר במסעדת 'אל גרנטה' סיפר לו שבעל המקום מסגר את הצ'ק שלו עם ההקדשה האישית ותלה אותו במקום מרכזי בחנות.
חודש נוסף חלף ועוד חודש, אבל הצ'ק לא נפדה. ודאלי שהבין פתאום איזה ערך עצום יש לחתימה שלו, רקם במוחו תוכניות ערמומיות כיצד לנצל את שמו ויוקרתו כדי להנות מהחיים בלי לשלם כסף כתמורה.
שנתיים לאחר מכן, קיבל דאלי פניה ממבקר התרבות ראול גונזאלס שנחשב למבקר האומנות הטוב ביותר בספרד. היה לו טור ביקורת נחשב מיוחד בעיתון בעל התפוצה הרחבה ביותר במדינה והוא ביקש מדאלי לפגוש אותו כדי להתרשם מקרוב על יצירות האמנות המדוברות שלו. דאלי שהיה באותם ימים בתקופה קשה בחייו, חשש מהפגישה והחל לברר כיצד יוכל להשפיע לטובה על ראול גונזאלס כדי שימליץ על יצירותיו. מבירור מעמיק שערך עם עמיתים למקצוע הוא שמע שכדי להשפיע על מבקר התרבות לטובה, נהגו אמנים להרשים אותו ולהזמין אותו לארוחת שחיתות במסעדות מפוארות ביותר שעלותן הגיעה להון תועפות. ובתמורה לארוחה הטובה, היה כותב ראול ביקורת מלאה בשבחים אודות יצירות האמנות שלהן וככה עבדה השיטה: האמנים ראו בכך השקעה משתלמת שתחזיר את עצמה ואילו ראול נהנה מארוחת שחיתות על חשבונם וניצל את מעמדו ואת יוקרתו כדי להנות על חשבון אחרים.
דאלי הבין שכדי שראול גונזאלס יכתוב עליו ביקורת טובה, עליו להרשים אותו ולהזמין אותו למסעדה יוקרתית אבל אחת מהטובות ביותר שיש וכשנפגש עם ראול גונזאלס, הוא הזמין אותו לאכול במסעדה היוקרתית ביותר בקטלוניה. עד כמה הייתה המסעדה יוקרתית? עד שאפילו ראול אמר לדאלי כשהוא ראה את התפריט: "תשמע ידידי, אף פעם לא אכלתי במקום יוקרתי שכזה!" ודאלי ידע שראול אכל כבר במסעדות יוקרה בחייו. ומעבר לכך, הוא מאוד התרשם מהעובדה שראול כינה אותו 'ידידי' לאחר היכרות בת שתי דקות.
דאלי, מעודד מהפתיחות ומההתחלה הטובה, אמר בתגובה: "תרגיש בנוח, תזמין כל מה שבא לך. באמת, הכול עליי!". ראול התלהב והזמין עוד ועוד עד שבסוף אמר לדאלי: "דרך אגב, לא יצא לנו כמעט לדבר על יצירות האומנות שלך, אבל נראה לי שהביקורת תהיה מאוד חיובית…"
"אבל לא ראית עדיין אף יצירה שלי מקרוב?", תהה דאלי. "אני כבר אסתדר", ענה ראול בחיוך, ניגב את שפתיו וקרץ לדאלי כאומר: אל תדאג, יהיה בסדר. אחרי ארוחה כזו הביקורת עליך תהיה חיובית במיוחד…
כשהגיע המלצר לגבות את התשלום, ביקש דאלי לקרוא לבעל המקום. כשהבין מי הלקוח המפורסם שלצידו יושב מבקר התרבות המפורסם, הוא לא הצליח להסתיר את התלהבותו.
דאלי הוציא את פנקס הצ'קים, כתב את סכום התשלום, הפך את הצ'ק, ושרבט בתוך שניות יצירת אומנות קצרה על הצ'ק ואז חתם למטה את שמו. לאחר מכן חייך בשביעות רצון המהולה בגאווה לעבר בעל המקום ואמר: "קח נא ידידי. אני בטוח שאתה כבר יכול למכור את היצירה הזאת בלא מעט כסף. בעוד כמה שנים היא תהיה שווה הרבה יותר מאשר העלות על הארוחה הזאת. רק תדאג לשמור על הצ'ק ולא להפקיד אותו…" קרץ לו דאלי.
בעל המסעדה לקח את הצ'ק, הסתכל עליו בשביעות רצון ואכן לא הפקיד אותו. הוא רצה לשמור על היצירה של דאלי. מכיוון שבסופו של דבר היא תהיה שווה הרבה מאוד כסף.
אז מה זה אומר לנו?
שלפעמים אתה יכול להיות צייר ענק, אבל בן אדם מאוד מאוד קטן…
*
בפרשת דברים מזכיר משה לבני ישראל את נושא מינוי השופטים בעם ישראל, והוא מדגיש בפניהם את החובה לשפוט משפט צדק. צדק פירושו – לא לעקם את הדין, לא לעגל פינות ולא לשנות אמות מידה בהתאם לזהות הנידון. ואם מגיע למישהו כסף עבור עבודתו – פשוט תן לו את הכסף. אל תנסה להתחמק בעזרת תירוצים על כמה זה יהיה שווה בעתיד.
וכן, גם אם קוראים לך סלבדור דאלי.
