ברגעים אלו שבהם נכתב המדור הזה (פרשת קורח), המציאות בחוץ לא פחות ממטורפת. ישראל תקפה ותוקפת באיראן. ארצות הברית הצטרפה להתקפות ישראל. מאות טילים נשלחו לכאן וכמות ההרוגים היא קטנה באופן בלתי מובן.
התחושה של האנשים היא שאנו חווים מול העיניים לא פחות מתהליך של גאולה בניסים גדולים. וזה כמובן מדהים ומרגש.
קשה לדעת מה יהיה כאן בעוד מספר שבועות כשאתם תקראו את המילים הללו.
אבל יש שאלה גדולה שמנקרת:
איך יראה היום שאחרי?!
האם יהיה לנו את השכל והתבונה להשתנות?! האם נבין שאנחנו לא יכולים להמשיך לחיות עם שנאה קנאה תחרות ומחלוקת?!
האם כל המכות שחטפנו וכל הניסים שראינו יעזרו לנו להבין שהגיע הזמן לחיות "גאולה", שזה אומר לצאת מאזור הנוחות והשיגרה, ולהיות האנשים שאנחנו באמת מסוגלים להיות.
לכבד זה את זה, לתת מקום אחד לשני, להכיל, להקשיב, להבין איש את רעהו.
לחייך זה לזה. להיות נחמד. לעשות טוב. לתת. להעניק. להשפיע. לעזור…
וכמובן להפסיק עם השנאה והאגו וכל מה שמריח רע. זה עלה לנו ביוקר.
האם הבנו כבר את המסר?! מה מציאות החיים שלנו עכשיו?!
