מספר הרב אליסף שקד, רכז מדרשיות שלום לעם ארצי.
הנוער שמגיע למדרשיות 'שלום לעם' הוא מגוון מאוד. מצד אחד יש לנו פעילות נרחבת בפריפריה, ואנחנו פוגשים הרבה מאוד נערים שמוגדרים במערכת החינוך כ'נוער בסיכון', שאצלנו מקבלים סיכוי…
אבל מצד שני, אנחנו פוגשים גם במדרשיות נערים שבאים מבתים מאוד מבוססים, נערים שלא חסר להם כלום, והם באים בעקביות ובהתמדה ועוברים תהליכים מדהימים של צמיחה והתפתחות רוחנית.
באחד המפגשים שלי בסניפים פגשתי נער שהמשפחה שלו גרה בהרצליה פיתוח. אבא שלו הוא איש עסקים עשיר מאוד מהאלפיון העליון, והוא לבוש במותגים יקרים ונראה שלא חסר לו דבר בחיים. שאלתי אותו: מה אתה עושה כאן?! למה אתה בא למדרשיה?! מה חסר לך בחיים?!
הוא ענה לי תשובה שהפעימה אותי, בעיקר לשמוע אותה מנער צעיר בגיל ההתבגרות: "יש לי הכול, ואין לי כלום"!
והוא הוסיף ואמר: "אבא שלי עובד כל היום, וכך גם אמא שלי עסוקה בעבודה שלה מבוקר עד לילה, ובשישי שבת הם ישנים, גמורים מעייפות. אח שלי מוזיקאי שמסתובב בעולם, אחותי מכורה לסמים, ואני התקווה של ההורים שלי שיום אחד אהיה איש עסקים כמוהם…"
הוא סיכם שבמדרשיה הוא מרגיש שיש לו בית, שרואים אותו, שהוא שווה בין שווים, שיש מי שאכפת לו ממנו ושאוהבים אותו בדיוק כמו שהוא, ולכן הוא מגיע.