שמשון אכל בחנות הפלאפל של חיים ושאל אותו אם אפשר לשלם בביט. המוכר הסכים. ברגע ששמשון סיים לאכול, הקריא לו חיים בעל הפלאפל את מספר הביט כדי שיבצע העברה. שמשון ביצע העברה מיידית של ארבעים שקלים והראה לחיים את האסמכתא, אבל טעה בספרה והכסף הועבר בטעות למישהו אחר. חיים בדק וראה שלא קיבל את הכסף ותבע משמשון לשלם על האוכל, אבל שמשון טוען שכתב את המספר ששמע וגם הראה לחיים את האסמכתא. מה דעתכם, האם שמשון צריך לשלם שוב על האוכל? והאם יש משמעות למי הייתה הטעות במספר – למוכר או לקונה?
מעיינים בספרים ולומדים לפסוק הלכה או משפט: שולחן ערוך 'חושן משפט' סימן קכ"א סעיף א' בדין: 'מלווה שאומר שלח לי ביד פלוני' והאם זה דומה למקרה שלנו.
תשובה לשאלה 'עלון ואתחנן' (שאלה 855):
תקציר השאלה השבועית: נתי התחתן בשעה טובה, ולחתונה הזמין את כל החברים, גם אלו לשעבר שהיו שובבים בלשון המעטה. במהלך החתונה פינק את החברים בוויסקי משובח, והתוצאות לא איחרו לבוא. חבריו השתכרו והתחילו לגרום לנזקים באולם. נתי ניסה לעצור את הפוגרום ולא הצליח. בסוף הערב ניגש אליו בעל האולם ודרש ממנו לשלם על הנזקים. נתי התנער מהתשלום בטענה שלא הוא עשה את הנזקים הללו ואמר לו לתבוע את הנזק מהמזיקים בפועל. מה דעתכם, האם נתי חייב בתשלום הנזקים או שבעל האולם צריך לתבוע את החברים המזיקים?
המושג ההלכתי: מזיק ושומר בקרקעות.
תשובה בקצרה: אם נעשה חוזה בין החתן לבעל האולם, זה תלוי בנכתב בחוזה. ואם אין חוזה, עיין בתשובה בהרחבה.
תשובה בהרחבה: לפני שאנחנו דנים על מי חלה חובת התשלום של הנזקים, דבר פשוט הוא שאם קיים חוזה שבעל האולם מחתים עליו את בעלי האירועים שאומר בצורה פשוטה שבעל האירוע אחראי על האורחים שלו, אז בוודאי שנתי חייב לשלם על הנזקים של האורחים. וכל הדיון הוא, אך ורק במקרה שאין חוזה כזה שאנחנו צריכים לברר את הדין מי ישלם על הנזקים.
ללא ספק בעל האולם יכול לתבוע את האורחים הללו מדין 'מזיק' אבל אם הוא לא מעוניין לתבוע אותם ומעדיף לחייב את בעל האירוע כי עליו לשמור על האורחים שלו, הוא יכול לחייב גם אותו בתשלום הנזקים. אלא שהחיוב של בעל האירוע הוא מדין 'שומר' ולא מדין 'מזיק' מכיוון שלא הוא ביצע את הנזקים ויש לנו כלל בהלכה שאין שמירה על קרקעות. ולכן אם הנזקים נגרמו לדברים שהם צמודי קרקע כגון חלונות, או לכלוך קיצוני על הרצפה בעל האירוע יהיה פטור מתשלום, היות ואין לנו דין שמירה על דברים שנחשבים כקרקעות. אבל אם נגרם נזק לחפצים או מטלטלים, כמו כוסות וצלחות שנשברו על ידי האורחים צריך לדון האם בעל האולם נקרא אנוס מכיוון שלא העלה בדעתו שהאורחים שלו יהרסו לו את החתונה, אבל אם ידע שכשהם משתכרים הם מסוגלים להשתולל ולגרום לנזקים הוא בוודאי חייב לשלם את הנזקים.
אבל אם הנזקים נגרמו אחרי החתונה, כשבעלי האירוע כבר הלכו הביתה ונשארו כמה אורחים שיכורים שהשתוללו וגרמו לנזקים, במקרה כזה ודאי בעלי האירוע פטורים מתשלום כי כבר הסתיימה חובת השמירה שלהם על האולם.
