דוד ששמע על הרחפן החדש שיצא, החליט לעשות מאמץ ולקנות אותו בכל מחיר. גם המחיר המופקע שדרשו בחנות עבור הרחפן – ארבעת אלפים חמש מאות שקלים – לא הרתיע אותו והוא היה מוכן לשלם את הכסף ולקנות את הרחפן. "הדגם הזה, שום רוח לא משפיעה עליו, גם ברוחות הכי חזקות הוא נשאר יציב ולא נופל בשום צורה!" התגאה המוכר בחנות ביכולותיו של הרחפן החדש. אלא שביום הראשון כשהטיס את הרחפן בגינה השכונתית, הגיעה לפתע רוח מצויה והפילה את הרחפן החדש היישר על פרצופו של אדון מכבי ההמום שלא הבין מהיכן נפל עליו הרחפן מהשמיים. לאדון מכבי לא קרה כלום בחסדי שמיים, אבל המשקפיים החדשים שלו נפלו ונשברו. אדון מכבי מיהר כמובן לתבוע תשלום עבור המשקפיים. האם לדעתכם דוד צריך לשלם את הנזק? ומה הדין במקרה שנגמרה הבטרייה ברחפן והוא צנח ארצה בפתאומיות?
מעיינים בספרים ולומדים לפסוק הלכה או משפט: שולחן ערוך 'חושן משפט' סימן ש"ו סעיף ו' בדין: 'סמך על דיבור המוכר'.
תשובה לשאלה "עניין של מיקום" (שאלה מס' 640)
תקציר השאלה השבועית: עמוס הגיע השנה יחסית מאוחר לחגיגות ל"ג בעומר שבציון הרשב"י במירון. בגלל שרוב המשפחות כבר התמקמו באוהלים, המקום היחיד הפנוי, היה בקרבת מנחת המסוקים. הוא הקים שם את האוהל, אבל בערב הגיע אהרן עם מסוק שהטיס אותו במיוחד להילולת הרשב"י. וכשהגיע המסוק למנחת המסוקים, הפרופלורים של המסוק יצרו רוח כל כך חזקה לקראת הנחיתה, עד שחבלי האוהל של עמוס התנתקו והאוהל נקרע לחתיכות והתעופף ברוח לתוך יער מירון. "תראה מה עשית לי!" צעק עמוס לאהרן ברגע שירד מהמסוק. "כל האוהל שלי נקרע בגללך, עכשיו תשלם לי את הנזק!" ואילו אהרן טוען: "למה הקמת אוהל ליד מנחת המסוקים, לא חשבת שהוא להיקרע? וחוץ מזה אסור לך להקים כאן אוהל, לכן זאת בעיה שלך!" מה דעתכם, מי צודק?
תשובה בקצרה: אם המסוק נחת במקום שהוא מיועד לנחיתת מסוקים, אין לחייב אותו כלל. אבל אם נחת במקום אסור לנחיתה יש לחייב אותו על כל הנזק שנגרם.
תשובה בהרחבה: ראינו בגמרא (מסכת 'בבא קמא' דף י"ז עמוד ב') לגבי תרנגול שהזיק באמצעות הרוח שבפיו, הדבר נחשב כהיזק שהוא ביצע בגופו – ממש כמו אדם שמזיק על ידי רוח מפיו שנחשב לאדם המזיק. אמנם במקרה שלנו הנזק לא נעשה על ידי האדם עצמו אלא על ידי הרוחות שנוצרו כתוצאה מהפרופלור של המסוק, אבל מכיוון שיש טייס למסוק הדבר נחשב כאילו ההיזק נגרם על ידי האדם עצמו. דוגמא לכך מצאנו בהלכה לגבי אדם שרוכב על סוס שתוך כדי רכיבה הסוס גרם נזק, הדבר נחשב כביכול הנזק נגרם על ידי האדם בעצמו (שולחן ערוך 'חושן משפט' סימן שע"ח, סעיף ז'). וכן מצאנו ב'נימוקי יוסף' על מסכת 'בבא קמא' שאדם שמחזיק קורה בידו והזיק בדרך הליכתו, אפילו נכנס בו אדם אחר וניזוק, הוא נחשב ל'אדם המזיק' כיוון שתופס את הקורה בידיו. ולכן גם במקרה שלנו נחשב הדבר כאילו הטייס, או מי ששכר ממנו את המסוק והורה לו לנחות שם, גרם את הנזק בעצמו.
מה הדין אם נחת במקום המיועד לנחיתת מסוקים?
במקרה כזה, אין ספק שהוא עשה כדין והבעיה שייכת לבעל האוהל שהציב אותו מלכתחילה במקום בעייתי. ולכן אי אפשר לחייב את הטייס או שוכר המסוק בתשלום הנזק כפי שביארנו לעיל, אבל אם הטייס נחת במקום שאינו מיועד לנחיתת מסוקים, אפילו אם בעל האוהל עצמו גם הקים את האוהל שלו במקום אסור, הדבר נחשב ל'שניים ששינו ברשות הרבים' שכל אחד מהם חייב על נזק שגרם לחברו, כמבואר בהלכה.
