בְּאִישׁוֹן לַיִל חָלַם הַמֶּלֶךְ צַ'ארְלְס חֲלוֹם נוֹרָא. וּבַחֲלוֹמוֹ וְהִנֵּה עֲשָֹרָה סוּסִים שְׁחֹרִים רוֹדְפִים אַחֲרֵי סוּסוֹ הַמַּלְכוּתִי, הַלָּבָן וְהָאֲצִילִי. לְאַחַר מִרְדָּף קָצָר הֵם הִשִּׂיגוּ אֶת הַסּוּס שֶׁלּוֹ, הִקִּיפוּ אוֹתוֹ מִכָּל כִּוּוּן וְהֵחֵלּוּ לִבְעֹט בְּגוּפוֹ, כְּשֶׁהֵם פּוֹצְעִים אוֹתוֹ עוֹד וְעוֹד, עַד שֶׁהַסּוּס הַלָּבָן כָּרַע תַּחְתָּיו וְהִתְמוֹטֵט.
קָם הַמֶּלֶךְ מִמִּטָּתוֹ וְהֵחֵל זוֹעֵק בְּקוֹל גָּדוֹל: "אַלְלַי לִי! מַלְכוּתִי עוֹמֶדֶת לְהִתְמוֹטֵט! אוֹיְבִים יָבוֹאוּ עָלַי וְיַהַרְגוּ אוֹתִי! אֶזְרָחִים יִמְרְדוּ בִּי! אַלְלַי!" וּבְתוֹךְ כְּדֵי דְּבָרָיו פָּרַץ הַמֶּלֶךְ צַ'ארְלְס בְּבֶכִי גָּדוֹל וְנוֹרָא, שֶׁהֶחֱרִיד אֶת הָאַרְמוֹן כֻּלּוֹ וְהֵקִים אֶת הַמְשָׁרְתִים וְאֶת הַמְשָׁרְתוֹת, אֶת הַחַיָּלִים וְאֶת הַשּׁוֹמְרִים וְאֶת כָּל מִי שֶׁנָּכַח בַּמָּקוֹם.
נִקְבְּצוּ כֻּלָּם וְנֶעֶמְדוּ סָבִיב לַמִּטָּה הַמַּלְכוּתִית. "מָה אֵרַע?" שָׁאֲלוּ בָּזֶה אַחַר זֶה. לְכָל אֶחָד סִפֵּר הַמֶּלֶךְ צַ'ארְלְס בַּאֲרִיכוּת אֶת הַחֲלוֹם אֲשֶׁר חָלַם, כְּשֶׁהוּא אַף מוֹסִיף וְאוֹמֵר אֶת הַפִּתְרוֹן שֶׁלְּדַעְתּוֹ טָמוּן בַּחֲלוֹם הַזֶּה. "הַסּוּס הַמַּלְכוּתִי הַלָּבָן הוּא אֲנִי, עֲשֶֹרֶת הַסּוּסִים הַשְּׁחֹרִים הֵם הַמּוֹרְדִים שֶׁיָּקוּמוּ עָלַי, וּכְמוֹ שֶׁבַּחֲלוֹמִי מֵת הַסּוּס הַלָּבָן, כָּךְ אָנִי עָתִיד לָמוּת בַּזְּמַן הַקָּרוֹב…" הִסְבִּיר שׁוּב וָשׁוּב, וְחָזַר לְיַלֵּל כְּחָתוּל צָעִיר.
"הָבִיאוּ אֶת פּוֹתֵר הַחֲלוֹמוֹת!" צִוָּה לְבַסּוֹף, לְאַחַר שֶׁשָּׁב לְעֶשְׁתּוֹנוֹתָיו. פּוֹתֵר הַחֲלוֹמוֹת, שַֹר מִזְדַּקֵּן בְּשֵׁם דֵּיוִיד, הוֹפִיעַ בִּמְהִירוּת וְהֵבִיא עִמּוֹ כַּמָּה מִסְּפָרָיו, שֶׁבָּהֶם נִתָּן לִמְצֹא פִּתְרוֹנוֹת כִּמְעַט לְכָל חֲלוֹם. לְאַחַר שֶׁיָּצְאוּ כֻּלָּם מֵהַחֶדֶר, הוּא שָׁמַע בְּקֶשֶׁב רַב אֶת חֲלוֹמוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ צַ'ארְלְס, הִנְהֵן בְּרֹאשׁוֹ בְּאִטִּיּוּת וְאָז אָמַר: "אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, הַחֲלוֹם שֶׁחָלַמְתָּ אֵינוֹ טוֹב וְאֵינוֹ רַע. הוּא חֲלוֹם שֶׁעֲדַיִן לֹא הִסְתַּיֵּם".
"לְמָה כַּוָּנָתְךָ?" הֵרִים הַמֶּלֶךְ אֶת גַּבּוֹתָיו. "פָּשׁוּט מְאֹד", הֵשִׁיב דֵּיוִיד, "הַחֲלוֹם שֶׁלְּךָ עָסַק בַּסּוּס הַמַּלְכוּתִי וְלֹא בְּךָ, כָּךְ שֶׁהַפִּתְרוֹן אֵינוֹ עוֹסֵק בְּךָ עַצְמְךָ. עַל הַסּוּסִים שֶׁרָאִיתָ לֹא הָיוּ רוֹכְבִים, וְעִם כָּל זֹאת הֵם דָּהֲרוּ בְּצוּרָה מְסֻדֶּרֶת. יִתָּכֵן בִּכְלָל שֶׁעַל הַסּוּס הַלָּבָן יָשַׁב הַמּוֹרֵד, וְהַסּוּסִים הַשְּׁחֹרִים הָיוּ חַיָּלֶיךָ שֶׁרָדְפוּ אַחֲרָיו וְהָרְגוּ אוֹתוֹ. כָּל עוֹד שֶׁאֵינֶנּוּ יוֹדְעִים מִי הָיוּ אֵלֶּה שֶׁיָּשְׁבוּ עַל הַסּוּסִים, אֵין בְּאֶפְשָׁרוּתִי לִפְתֹּר אֶת הַחֲלוֹם בִּמְלוֹאוֹ".
"אָז מָה נַעֲשֶֹה?" שָׁאַל צַ'ארְלְס. "הֲרֵי לֹא נוּכַל לְהַמְתִּין וְלִרְאוֹת אֶת הִתְגַּשְׁמוּת הַחֲלוֹם. עָלֵינוּ לְוַדֵּא מִי הָיָה הָרוֹכֵב שֶׁאָמוּר הָיָה לִהְיוֹת עַל הַסּוּס הַלָּבָן". דֵּיוִיד הִרְגִּיעַ אוֹתוֹ בִּתְנוּעַת יָד: "אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ יָרוּם הוֹדוֹ! עַל פִּי הַכָּתוּב בִּסְפָרַי, וְאֵלּוּ הֵם סְפָרִים שֶׁקַּיָּמִים כְּבָר מֵאוֹת שָׁנִים, אֶחָד מִנְּתִינֵי מַמְלַכְתְּךָ חָלַם הַלַּיְלָה אַף הוּא חֲלוֹם דּוֹמֶה. אִם גַּם הוּא רָאָה בַּחֲלוֹמוֹ אֶת הַסּוּס הַלָּבָן נִרְדָּף, אוֹת הוּא וְסִימָן כִּי הַמּוֹרֵד בְּךָ יִתָּפֵס בִּמְהֵרָה, אַךְ אִם הוּא רָאָה אֶת הִפּוּכוֹ שֶׁל הַחֲלוֹם, וְהַסּוּסִים הַלְּבָנִים הֵם אֵלֶּה שֶׁרָדְפוּ אַחַר סוּס שָׁחֹר, הֲרֵי שֶׁהַפִּתְרוֹן הוּא כִּי יָקוּמוּ עָלֶיךָ שָֹרִים מִתּוֹךְ מַמְלַכְתְּךָ וְיִמְרְדוּ בְּךָ, וְחוֹלֵם הַחֲלוֹם הוּא יַנְהִיג אֶת הַמֶּרֶד. עָלֶיךָ לַחֲקֹר מִיהוּ אוֹתוֹ אֶזְרָח וְלִשְׁאֹל אוֹתוֹ מָה רָאָה בַּחֲלוֹם שֶׁלּוֹ".
"כָּךְ אֶעֱשֶֹה!" אָמַר הַמֶּלֶךְ וְשָׁלַח שְׁלִיחִים לְכָל הַמְּדִינָה, שֶׁיַּכְרִיזוּ כִּי מִי שֶׁיָּבוֹא וִיסַפֵּר עַל חֲלוֹם שֶׁחָלַם הַקָּשׁוּר בְּסוּסִים שֶׁגַּם הַמֶּלֶךְ חָלַם אוֹתוֹ – יְקַבֵּל פְּרָס כַּסְפִּי מֵאֵת בֵּית הַמְּלוּכָה. אֶזְרָחִים רַבִּים הוֹפִיעוּ בָּאַרְמוֹן וְסִפְּרוּ עַל חֲלוֹמוֹתֵיהֶם, אַךְ אִישׁ מֵהֶם לֹא חָלַם אוֹתוֹ חֲלוֹם כְּמוֹ הַמֶּלֶךְ צַ'ארְלְס, אֲפִלּוּ לֹא חֲלוֹם דּוֹמֶה.
אִישׁ לֹא חָלַם אֶת הַחֲלוֹם הַמְיֻחָל. עַד שֶׁהִגִיעַ אַרְתּוּר… הָיָה זֶה בֶּן אֲצוּלָה שֶׁגָּר בְּעִיר הַבִּירָה, אֲשֶׁר הָיוּ לוֹ קְשָׁרִים עִם כַּמָּה מִבָּאֵי הָאַרְמוֹן. הוּא חָלַם עַל סוּסִים שְׁחֹרִים שֶׁרוֹדְפִים אַחֲרֵי סוּס לָבָן, אֲבָל כֵּיוָן שֶׁרָאָה הַרְבֵּה אֲנָשִׁים מְאֻכְזָבִים יוֹצְאִים מֵהָאַרְמוֹן, הֶחְלִיט לְבָרֵר אֵיזֶה חֲלוֹם בְּדִיּוּק רוֹצֶה הַמֶּלֶךְ צַ'ארְלְס לִשְׁמֹעַ. אַרְתּוּר נִפְגַּשׁ בַּחֲשַׁאי עִם שַֹר הַצָּבָא שֶׁשָּׁמַע אֶת חֲלוֹמוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ. "מֶה עָלַי לְסַפֵּר לוֹ כְּדֵי לְקַבֵּל אֶת הַפְּרָס?" שָׁאַל אוֹתוֹ אַרְתּוּר בְּשֶׁקֶט. הֵשִׁיב הַשַּׂר: "שָׁמַעְתִּי אֶת הַמֶּלֶךְ מְסַפֵּר כִּי חָלַם שֶׁעֲשָֹרָה סוּסִים שְׁחֹרִים רוֹדְפִים אַחֲרֵי הַסּוּס הַמַּלְכוּתִי הַלָּבָן. הַמֶּלֶךְ הִזְדַּעְזַע מִכָּךְ, וְהָיָה בָּטוּחַ שֶׁהַפִּתְרוֹן הוּא שֶׁהַמּוֹרְדִים יִתְקוֹמְמוּ נֶגְדּוֹ וְיַהַרְגוּ אוֹתוֹ".
אַרְתּוּר חָשַׁב שְׁנִיָּה וְאָמַר: "זֶהוּ בְּדִיּוּק הַחֲלוֹם שֶׁחָלַמְתִּי! אֲבָל לֹא נִרְאֶה לִי שֶׁכְּדַאי לִי לְסַפֵּר אוֹתוֹ לַמֶּלֶךְ, הַדָּבָר רַק יַעֲצִיב אוֹתוֹ יוֹתֵר, וְהוּא בְּוַדַּאי לֹא יִתֵּן לִי אֶת הַפְּרָס הַמֻּבְטָח. אֲנִי אֲשַׁנֶּה אֶת הַסִּפּוּר". בְּצַעַד בּוֹטֵחַ נִכְנַס אַרְתּוּר אֶל הָאַרְמוֹן וּבִקֵּשׁ לְהִפָּגֵשׁ עִם הַמֶּלֶךְ. הוּא סִפֵּר לוֹ אֶת חֲלוֹמוֹ, אַךְ בְּשִׁנּוּי פְּרָטִים. "חָלַמְתִּי כִּי עֲשָֹרָה סוּסִים לְבָנִים מַלְכוּתִיִּים רוֹדְפִים אַחֲרֵי סוּס שָׁחֹר וְהוֹרְגִים אוֹתוֹ", אָמַר. הוּא הָיָה בָּטוּחַ כִּי הַמֶּלֶךְ יִצְהַל וְיַעֲנִיק לוֹ אֶת הַפְּרָס, אַךְ בִּמְקוֹם זֹאת חָפוּ פְּנֵי הַמֶּלֶךְ, וְהוּא הֵחֵל לִתְלֹשׁ אֶת שַׂעֲרוֹתָיו. "אַלְלַי לִי!" קָרָא, וְהוֹרָה לְחַיָּלָיו לֶאֱסֹר אֶת אַרְתּוּר בַּעֲווֹן מְרִידָה בַּמַּלְכוּת. אַרְתּוּר הַמִּסְכֵּן לֹא הֵבִין מָה רוֹצִים מֵחַיָּיו, וְרַק אַחֲרֵי הִתְעָרְבוּתוֹ שֶׁל שַֹר הַצָּבָא, שֶׁשָּׁמַע מִמֶּנּוּ אֶת הַחֲלוֹם הָאֲמִתִּי שֶׁחָלַם – הִשְׁתַּחְרֵר מֵהַמַּאֲסָר וְנִשְׁלַח לְבֵיתוֹ חֲפוּי רֹאשׁ…
כָּל הַדְּרָכִים הָעֲקַלְקַלּוֹת וְכָל הַתְּכָכִים וְהַמְּזִימוֹת נִדּוֹנוּ מֵרֹאשׁ לְכִשָּׁלוֹן. תָּמִיד כְּדַאי לָלֶכֶת בַּדֶּרֶךְ הַיְשָׁרָה וְהַנְּכוֹנָה – בְּדֶרֶךְ הַמֶּלֶךְ.
