שמואל שהיה קבלן עבודות ברזל מצליח, העסיק את אשר כאיש מכירות שיצא לפגישות עם לקוחות והביא עבודות רבות. כחלק מתנאי העבודה, העמיד שמואל לרשותו של אשר רכב לצורך הנסיעות ללקוחות. לפי הסיכום ביניהם, בכל פעם שאשר יוצא לפגישה עם לקוח ומחנה את הרכב באזור חניה מסודר, עליו לעדכן את שמואל כדי שיפעיל את החניה בתשלום. באחד הימים נסע אשר ביחד עם שמואל לפגישה אצל לקוח גדול, רגע לפני סיום הפגישה נזכר אשר שהם לא הפעילו את החניה בתשלום. כשהגיעו לרכב חיכה להם דו"ח על השמשה של מאה שקלים. אשר דרש משמואל שישלם את הדו"ח כיוון שלא הפעיל את החניה ואילו שמואל טוען: "סיכמנו מראש שאתה תעדכן אותי כל פעם להפעיל את החניה, לא עדכנת אותי הפעם ולכן תשלם אתה את הדו"ח!" ואילו אשר טוען: "נכון שסיכמנו שאני אודיע לך, אבל הפעם נסעת ביחד איתי ברכב וחשבתי שתפעיל מעצמך את החניה!" הטיעון של אשר לא ממש הרשים את שמואל שהשיב: "נכון שנסענו ביחד, אבל אני עסוק והראש שלי לא נמצא במקום כדי לזכור להפעיל חניה, אפילו שנסעתי איתך!" מי לדעתכם חייב לשלם את הדו"ח?
מעיינים בספרים ולומדים לפסוק הלכה או משפט: שולחן ערוך 'חושן משפט' סימן ר"ז סעיף א' בדין: 'תנאי בדבר שבממון'. סעיף ד' בדין: 'אם לא התנו במפורש, האם דנים באומדנא'.
תשובה לשאלה "כדור על העץ" (שאלה מס' 649)
תקציר השאלה השבועית: יאיר ואביחי תלמידי הישיבה התיכונית יצאו לחצר האחורית ושיחקו בכדור החדש שהביא יאיר לכיתה. אביחי בעט את הכדור בעוצמה והוא נתקע על אחד הענפים של עץ הברוש הגבוה שצמוד לבית הספר. "אתה חייב לשלם לי על הכדור!" האשים יאיר את אביחי שטען בחזרה: "אני לא חייב לך כלום, אם הכדור היה מתפוצץ או נעלם – אתה צודק. אבל הנה תסתכל למעלה, הכדור שם על העץ, לך תוריד אותו!" יאיר השיב שאי אפשר להוריד אותו משם. ואביחי טען: "אתה לא יכול לחייב אותי להוריד אותו! רוצה את הכדור שלך, תוריד אותו מהעץ!" אביחי ויאיר נגשו לרב השכונה, כדי לברר מספר שאלות. א') האם אביחי חייב לשלם על הטרחה בהורדת הכדור מהעץ? ב') האם אביחי פטור בגלל שהמשחק היה ביחד עם יאיר ויש כאן נידון של 'בעליו עמו' שבו המזיק פטור מתשלום? מה לדעתכם השיב הרב?
תשובה בקצרה: אם אביחי שיחק באופן רגיל ומקובל ולא עשה מעשה חריג, אין לו חיוב להוריד את הכדור מהעץ. אבל אם הבעיטה הייתה חריגה בעוצמתה כפי שמתואר במקרה שלנו, הוא יתחייב להחזיר את הכדור ליאיר.
תשובה בהרחבה: דבר ידוע ומפורסם הוא ששואל חייב בכל מקרה 'אונס' שקורה לחפץ שאותו שאל, מלבד סוג 'אונס' אחד שמוגדר כ'מתה מחמת מלאכה'. כלומר הבהמה מתה כתוצאה מהשימוש בה עבור המלאכה וכיוון שהשואל לא חרג מהשימוש הרגיל המותר בבהמה הוא פטור מתשלום עבור הבהמה. אבל לגבי מקרה שבו ה'אונס' נגרם באופן עקיף ולא כתוצאה ישירה מהמלאכה, למשל: אדם ששכר רכב ונסע בכביש מסוכן ויידו על הרכב אבנים וגרמו לו נזק, במקרה כזה נחלקו בעל ה'שולחן ערוך' והרמ"א (שולחן ערוך 'חושן משפט' סימן ש"מ סעיף ג') האם יש פטור של 'מתה מחמת מלאכה'.
האם אביחי חייב להוריד את הכדור מהעץ?
אם אביחי שיחק כמקובל ולא בצורה חריגה, הדבר נחשב ל'מתה מחמת מלאכה' ואינו חייב להוריד את הכדור מהעץ, אבל אם הבעיטה הייתה חריגה בעוצמתה יצטרך אביחי לטפס על העץ ולהשיב ליאיר את הכדור מכיוון ששואל חייב בהשבת החפץ שהשאיל לבעלים.
מה הדין במקרה שלנו?
במקרה שלנו לא נוכל להשתמש בפטור של 'בעליו עמו' כיוון שכאן מדובר שאביחי שיחק עם יאיר מכיוון שהוא בעצמו רצה לשחק וכל אחד עושה בשביל עצמו ולכן במקרה כזה ה'שואל' שזה אביחי יהיה חייב במקרה ה'אונס' של הכדור ועליו להוריד אותו מהעץ.
