אין לי מילים

סיפור צעיר

מֵאָז הִכַּרְתִּי אֶת הָעִפָּרוֹן לָרִאשׁוֹנָה, הָיִינוּ מְסֻכְסָכִים. כֵּן, אֶפְשָׁר לוֹמַר אֲפִלּוּ שֶׁמַּמָּשׁ מְסֻכְסָכִים. לָמָּה, אַתֶּם שׁוֹאֲלִים? בְּעִקָּר כִּי לֹא הִצְלַחְתִּי לִכְתֹּב אֲפִלּוּ מִלָּה אַחַת לְלֹא שְׁגִיאוֹת כְּתִיב מַשְׁמָעוּתִיּוֹת. בַּהַתְחָלָה עוֹד חָשְׁבוּ הַהוֹרִים שֶׁלִּי שֶׁזֶּה יַעֲבֹר עִם הַגִּיל. "תִּקְרָא יוֹתֵר סְפָרִים" אָמְרוּ לִי. הַשִּׁיטָה הַזּוֹ אוּלַי טוֹבָה לַאֲחֵרִים, אֲבָל לִי הִיא מַמָּשׁ לֹא עָזְרָה. כִּי מֵאָז הִכַּרְתִּי אֶת הָאוֹתִיּוֹת לָרִאשׁוֹנָה, הָיִיתִי מְסֻכְסָךְ גַּם אִתָּן. עַל אַף שֶׁבְּעַל פֶּה יָדַעְתִּי לוֹמַר אֶת כָּל הָאוֹתִיּוֹת לְפִי הַסֵּדֶר. וְכָכָה הִצְלַחְתִּי לְבַלְבֵּל אֶת כֻּלָּם. וְזֹאת הַסִּבָּה שֶׁלַּמּוֹרִים שֶׁלִּי לָקַח זְמַן רַב לִקְלֹט שֶׁהַיֶּלֶד שֶׁלִּפְנֵיהֶם אֵינוֹ יוֹדֵעַ לְקַשֵּׁר בֵּין צוּרַת אוֹת לְבֵין הַצְּלִיל שֶׁלָּהּ. עַד שֶׁעָלוּ עָלַי כְּשֶׁנּוֹסַף הַנִּקּוּד, שֶׁשָּׁם בִּכְלָל הִסְתַּבַּכְתִּי…
אַל תַּחְשְׁבוּ שֶׁאֲנִי 'לֹא יֻצְלָח' אוֹ מַשֶּׁהוּ כָּזֶה. אֲנִי יֶלֶד חָכָם, אֲפִלּוּ חָכָם מְאֹד. אִמָּא שֶׁלִּי תָּמִיד אוֹמֶרֶת שֶׁכְּשֶׁאֶגְדַּל אֶהְיֶה פְּסִיכוֹלוֹג, כִּי אֶת כָּל מַה שֶּׁלֹּא הִצְלַחְתִּי בִּכְתִיבָה וּבִקְרִיאָה וּבַלִּמּוּדִים הָרְגִילִים, הִשְׁלַמְתִּי בְּתוֹרַת הַנֶּפֶשׁ. אֲבָל לְעִתִּים כְּשֶׁחָשַׁבְתִּי עַל כָּךְ גִּחַכְתִּי לְעַצְמִי בְּשֶׁקֶט. יָכוֹל לִהְיוֹת דָּבָר כָּזֶה פְּסִיכוֹלוֹג שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ קְרֹא וּכְתֹב?
כָּל פַּעַם לִפְנֵי תְּחִלַּת שָׁנָה הָיְתָה לִי צְבִיטָה בַּלֵּב, מַמָּשׁ צְבִיטָה כּוֹאֶבֶת. שׁוּב לְהִכָּנֵס אֶל תּוֹךְ מַסָּע שֶׁבּוֹ אֶהְיֶה מִן הָאַחֲרוֹנִים. מַסָּע שֶׁל הִתְמוֹדְדוּת יוֹמְיוֹמִית מוּל חֹמֶר לִמּוּדִי מְעַצְבֵּן. וּמֵעַל הַכֹּל הָיוּ שְׁגִיאוֹת הַכְּתִיב שֶׁלִּי, שֶׁבְּשֶׁלָּהֶן לֹא אָהַבְתִּי לַחֲזֹר לַלִּמּוּדִים.
אֲנִי מְדַבֵּר עַל שְׁגִיאוֹת יוֹצְאוֹת דֹּפֶן בְּהֶחְלֵט, בִּמְיֻחָד בַּעֲבוּר נַעַר בֶּן חֲמֵשׁ עֶשְֹרֵה שֶׁלֹּא יוֹדֵעַ לִכְתֹּב מִשְׁפָּט בְּלִי שֶׁיִּהְיוּ לוֹ כַּמָּה שְׁגִיאוֹת בְּאֶמְצַע. שְׁגִיאוֹת מְגֻחָכוֹת מַמָּשׁ. יוֹנִי חֲבֵרִי הַטּוֹב שֶׁהָיָה מוּדָע לַבְּעָיָה, הָיָה מְסַיֵּעַ לִי בַּכִּתָּה. כָּךְ יָצָא שֶׁהָיִיתִי שׁוֹאֵל אוֹתוֹ לְמָשָׁל: תּוֹפֶרֶת כּוֹתְבִים בְּת' אוֹ בְּט'? אוֹהֵב זֶה ה' בַּהַתְחָלָה, נָכוֹן? – וְעוֹד כָּל מִינֵי שְׁאֵלוֹת, שֶׁלּוּ הָיוּ שׁוֹמְעִים אוֹתָן יְלָדִים אֲחֵרִים בַּכִּתָּה, הָיוּ מַמָּשׁ צוֹחֲקִים מִמֶּנִּי. הָיִיתִי מִן הַמּוֹבִילִים בַּכִּתָּה בְּהַרְבֵּה דְּבָרִים, אֲבָל בְּכָל פַּעַם שֶׁהִגַּעְנוּ לַצֹּמֶת הַזֹּאת, שֶׁיֵּשׁ בָּהּ מִלִּים, הִתְכַּוַּצְתִּי אֶל תּוֹךְ עַצְמִי, וְהָיִיתִי מְנַסֶּה לִמְצֹא דְּרָכִים לַעֲקֹף אוֹתָהּ.
הָיוּ לִי כָּל מִינֵי דְּרָכִים אֶלֶגַנְטִיּוֹת לַחֲמֹק מִמַּטָּלוֹת שֶׁל כְּתִיבָה וּקְרִיאָה. פַּעַם אַחַת, לְמָשָׁל, הָיְתָה מְסִבַּת יוֹם הֻלֶּדֶת לְסַבָּא שֶׁלִּי. כָּל אֶחָד מִן הַנְּכָדִים הִתְבַּקֵּשׁ לִכְתֹּב מִכְתָּב מְרַגֵּשׁ וּלְהַקְרִיא אוֹתוֹ בַּזְּמַן שֶׁיֵּעֲדוּ לְכָךְ. הָיוּ לִי פֹּה שְׁתֵּי בְּעָיוֹת: גַּם לִכְתֹּב אֶת הַמִּכְתָּב, וְגַם לְהַקְרִיא אֶת הַמִּכְתָּב.
לָקַחְתִּי דַּף רֵיק, וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַזְּמַן לְהַקְרִיא אֶת הַמִּכְתָּב שֶׁלִּי, הוֹצֵאתִי אוֹתוֹ. "אַתֶּם רוֹאִים אֶת הַדַּף הַזֶּה?" שָׁאַלְתִּי בְּחוּשׁ רֶטוֹרִי מְשֻׁבָּח. כֻּלָּם הִבִּיטוּ בִּי וּבַדַּף בְּצִפִּיָּה גְּדוֹלָה. "זֶהוּ הַמִּכְתָּב שֶׁלִּי!" הֵם צָחֲקוּ. "חָשַׁבְתִּי מָה אוּכַל לִכְתֹּב לְסַבָּא הַיָּקָר. אֲבָל הַדַּף לֹא הִסְפִּיק. לָכֵן רַק אֹמַר, סַבָּא, הַלְוַאי שֶׁאֶהְיֶה כָּמוֹךָ!" פֶּרֶץ רָם שֶׁל מְחִיאוֹת כַּפַּיִם. הַ'מִּכְתָּב' שֶׁלִּי גָּנַב אֶת הַהַצָּגָה, כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים.
שָׁנָה שֶׁעָבְרָה יָדַעְתִּי שֶׁהַהִתְמוֹדְדוּת עֲתִידָה לִהְיוֹת קָשָׁה וּמֻרְכֶּבֶת יוֹתֵר. זוֹ שָׁנָה מַכְרַעַת מַמָּשׁ לְגַבֵּי הַתִּיכוֹן שֶׁבּוֹ אַמְשִׁיךְ. הַלִּמּוּדִים אִינְטֶנְסִיבִיִּים יוֹתֵר, הַמַּטָּלוֹת רַבּוֹת יוֹתֵר, וְהָרָמָה גְּבוֹהָה יוֹתֵר. הָיִיתִי מְתֻסְכָּל וּמָתוּחַ. וְרַק הִתְפַּלַּלְתִּי בְּלִבִּי שֶׁבְּאֹפֶן כָּלְשֶׁהוּ הַסֵּבֶל הַזֶּה יִגָּמֵר בַּעֲבוּרִי.
בְּיוֹמִי הָרִאשׁוֹן לַלִּמּוּדִים הֻפְתַּעְתִּי. הַמְחַנֵּךְ הַקָּבוּעַ יָצָא לְשַׁבָּתוֹן וּבִמְקוֹמוֹ הִגִּיעַ מוֹרֶה אַחֵר. צָעִיר וְחָדָשׁ. בְּדֶרֶךְ כְּלָל מוֹרִים צְעִירִים וּבִלְתִּי מֻכָּרִים אֵינָם מַצְלִיחִים לְהִשְׁתַּלֵּט עַל הַכִּתָּה שֶׁלָּנוּ. אֲבָל בַּמּוֹרֶה הַזֶּה הָיָה מַשֶּׁהוּ אַחֵר. כֻּלָּנוּ הִמְתַּנּוּ בִּדְרִיכוּת לְמוֹצָא פִּיו. הוּא הָיָה נִינוֹחַ כָּזֶה, שְׁבִיב שֶׁל חִיּוּךְ שָׁכַן תָּמִיד בְּעֵינָיו הָרַכּוֹת. אָהַבְנוּ אוֹתוֹ, וּמִיּוֹם לְיוֹם גָּדְלָה הַהַעֲרָכָה שֶׁלָּנוּ כְּלַפָּיו.
כַּמָּה חֳדָשִׁים לְאַחַר תְּחִלַּת הַלִּמּוּדִים קָרָא לִי הַמּוֹרֶה אֵלָיו. "אֲרִיאֵל", אָמַר בְּרַכּוּת, "אַתָּה אַחַד הַתַּלְמִידִים הַטּוֹבִים בְּיוֹתֵר שֶׁלִּי. אֲנִי כָּל כָּךְ מַעֲרִיךְ אֶת הַהַתְמָדָה שֶׁלְּךָ, אֶת הַמַּאֲמַצִּים שֶׁאַתָּה מַשְׁקִיעַ. אֶת כָּל הָרָצוֹן שֶׁלְּךָ לְהַצְלִיחַ. אַתָּה תַּגִּיעַ רָחוֹק עִם כֹּחַ הָרָצוֹן שֶׁלְּךָ, אֲנִי בָּטוּחַ!"
הָיִיתִי נִרְגָּשׁ מְאֹד. מֵעוֹלָם לֹא אָמְרוּ לִי מִלִּים כָּאֵלֶּה. אָמְרוּ רַק: "אַתָּה לֹא מִשְׁתַּדֵּל מַסְפִּיק…" וְאָז הוּא אָמַר שֶׁהוּא מוּדָע גַּם לַקֹּשִׁי שֶׁלִּי. וְיֵשׁ לוֹ פִּתְרוֹן קַל וּפָשׁוּט שֶׁיָּכוֹל לְסַיֵּעַ לִי מְאֹד, וְאֵינוֹ כָּרוּךְ בְּאַף מַאֲמָץ מִצִּדִּי.
הָיִיתִי מְסֻקְרָן עַד מְאֹד לָדַעַת לְאָן הוּא חוֹתֵר, וְאָז הוּא אָמַר: "פָּשׁוּט מְאֹד, גַּם אֲנִי הָיִיתִי כָּמוֹךָ, וְזֶה מִשְׁתַּפֵּר בְּמֶשֶׁךְ הַזְּמַן. לָכֵן, הַהַצָּעָה שֶׁלִּי בַּעֲבוּרְךָ לִשְׁנַת הַלִּמּוּדִים הַמַּכְרִיעָה הַזּוֹ, שֶׁתַּקְלִיט אֶת הַשִּׁעוּרִים בְּמַכְשִׁיר הַקְלָטָה, וְאֶת הַמִּבְחָנִים אֶעֱרֹךְ לְךָ בְּעַל פֶּה בְּסִיּוּם יוֹם הַלִּמּוּדִים. מָה אַתָּה אוֹמֵר?"
"אֲנִי לֹא אֶצְטָרֵךְ לִכְתֹּב שׁוּם דָּבָר?" שָׁאַלְתִּי הָמוּם. וְהוּא הֵשִׁיב: "אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ לְךָ קֹשִׁי. דִּבַּרְתִּי עִם הוֹרֶיךָ וְעִם הַמְנַהֵל וְנַצְמִיד לְךָ בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַתְּקוּפָה הַקְּרוֹבָה, אִישׁ מִקְצוֹעַ שֶׁיַּעֲזֹר לַבְּעָיָה שֶׁלְּךָ. וּמִבְּחִינָתִי? כָּל עוֹד אַתָּה לֹא קוֹרֵא וְלֹא כּוֹתֵב בְּאֹפֶן חָלָק, אַתָּה עוֹשֶֹה מִבְחָנִים רַק בְּעַל פֶּה. מָה דַּעְתְּךָ?"
הָאֱמֶת? לֹא הָיוּ לִי מִלִּים…

מעונין להצטרף להפצת עלון 'שלום לעם'?

אולי יעניין אותך גם

סיפור צעיר

הנצחון האמיתי

סיפור צעיר

מתנת אמת

סיפור צעיר

גנב בחדר אחר

סיפור צעיר

רק נקודה

סיפור צעיר

נאמנות

להנצחה או הקדשה בעלון 'שלום לעם'