צ'רלס עבד כמנקה באולם האירועים המפורסם 'שארף בוהר' ששכן במרכז העיר קופנהגן. מצב המלחמה הכריח את צ'רלס, שהיה מהנדס במקצועו, לקבל בחוסר ברירה את עבודת הניקיון למרות סלידתו מבעל האולם הגרמני רודולף הנקה, שדאג להזכיר לעובד הניקיון הדני את גזעו הנחות בכל הזדמנות אפשרית.
באחד מימי העבודה הארוכים, כאשר כל עובדי האולם התכוננו לאירוע גדול שעמד להיערך, הביא צ'רלס עמו לאולם את בנו הקטן – אנדי, שאהב להשתובב ולשחק בכלי המטבח ובבגדיהם של עובדי הניקיון. עובדי האולם אהבו את אנדי הקטן שהזכיר להם את התקווה לימים שאחרי המלחמה והרשו לו לשחק בכל מה שחפץ. באותו יום, בעוד צ'רלס היה עסוק בניקיון השולחנות באולם קבלת הפנים, נעלם לפתע אנדי וחזר לאחר חצי שעה בחיוך גדול ועל חולצתו עניבת פרפר לבנה. "אנדי, מאיפה הבאת את עניבת הפרפר הזאת?" חקר צ'רלס את בנו הצעיר.
"יש חבילה קטנה של עניבות כאלה במשרד של האולם. אבא, אני יכול לקחת עניבה אחת?" התחנן אנדי הקטן. "אני צריך לבקש רשות ממנהל האולם", החמיץ צ'רלס פנים, הוא לא אהב לפגוש את רודולף הנקה, בטח שלא לבקש ממנו טובות.
אלא שהוא לא היה צריך לעשות זאת. בעוד הוא עומד וחוכך בדעתו מה לעשות, נכנס כרוח סערה לאולם קבלת הפנים רודולף הנקה בכבודו ובעצמו כשפניו סמוקות מכעס. "מי הרשה לך לגעת בעניבות שנועדו לאירוע לכבוד הפיהרר?! דני מלוכלך שכמוך!" הוא צעק וצווח בחמת זעם ולבסוף הנחית סטירה מצלצלת על לחיו של צ'רלס ההמום. אנדי הקטן התכווץ מאימה מתחת לשולחן העגול והחל לבכות בשקט, הוא רק קיווה שהגרמני המגושם יעזוב את אביו לנפשו.
רודולף הפטיר קללה עסיסית בגרמנית ויצא בטריקת דלת, בעוד צ'רלס נותר המום, פגוע ומושפל. מעבר לכאב העז בלחיו מהסטירה שקיבל, כאבה לו שבעתיים ההשפלה שלו לעיני אנדי הקטן.
"אני עוד אנקום בגרמנים הארורים האלה!" חלפה המחשבה בראשו במהירות הבזק. הוא התכופף מתחת לשולחן והרגיע את בכיו של אנדי הצעיר. בראשו כבר החלה להיטוות תכנית פעולה וככל שחלף הזמן עלה חיוך של סיפוק על פניו הכעוסות.
בימים הבאים ערך צ'רלס בירור מקיף בקרב חבריו מעובדי האולם, בקשר לאירוע שעבורו היו מיועדות עניבות הפרפר הלבנות. כולם ידעו לומר לו שמדובר באירוע מיוחד ורשמי של השגרירות הגרמנית לכבוד חברי המפלגה הנאצית. עד שלבסוף גילתה לו בסודי סודות ברברה – אחת המזכירות שבמשרד – שהאירוע יהיה הרבה יותר גדול ממה שהוא נראה. אמנם יתקיים באולם המרכזי טקס הרמת כוסית ונאומים לכבוד חברי המפלגה הנאצית, אבל חלק מהמוזמנים – אלו שילבשו את עניבות הפרפר הלבנות – מוזמנים לאסיפה מיוחדת באולם הקטן שנמצא למעלה. מי שיעמוד בראש האספה יהיה הגנרל הנאצי קרל הנקה, אחיו הגדול של רודולף בעל האולם, שהגיע במיוחד מגרמניה לרגל 'עניינים חשובים'.
"האם צריך להציג כרטיס עם הזמנה לאירוע בכניסה?" שאל צ'רלס את השאלה הקריטית מבחינתו. בראשו הוא כבר החל לעשות תחשיבים שונים אבל התשובה של ברברה היממה אותו: "בוודאי שצריך להציג הזמנה בכניסה, אז אם תרצה – אני יכולה להשאיל לך אחת לזמן קצר. היא נמצאת במגירת השולחן שלי!"
יותר מזה צ'רלס לא היה צריך. בערב כשנכנס לנקות את המשרד, הוא לקח את הכרטיס וצילם אותו בביתו באיכות גבוהה, העתיק אותו בצורה מושלמת והחזיר אותו למחרת. לאחר מכן, הוא יצר קשר באופן מחתרתי עם מנהיגי המורדים הדנים שנלחמו בנאצים בכל דרך אפשרית והציע בפניהם את תוכניתו לפיצוץ האסיפה. הרעיון היה פשוט וקל לביצוע: הוא העביר את ההעתק המושלם לידי המורדים והם מצידם טרחו לפרסם מודעות גדולות בערים שונות בכל רחבי דנמרק על כניסה חינם לאירוע הוקרה למען המפלגה הנאצית, הם הציבו עמדות בערים וחילקו העתקים מדויקים של כרטיסי הכניסה לאירוע לכל אוהדי הנאצים ששמחו לקבל את ההזמנות. "הכניסה לאירוע בעניבות פרפר לבנות בלבד!" הודיעו המוכרים לכל אלו שקיבלו את הכרטיסים.
בערב האירוע הוצף אולם 'שארף בוהר' במאות דנים אוהדי המפלגה הנאצית שהגיעו מכל רחבי דנמרק לבושים במיטב מחלצותיהם וכמובן: מעונבים בעניבות פרפר לבנות.
בתחילה הגרמנים לא קלטו את הבוקה ומבולקה שהתחוללה להם מתחת לאף, הם הבינו שקרתה טעות בחלוקת ההזמנות לאירוע ושהגיעו הרבה יותר אנשים מהמצופה, אלא שכשהמנחה ביקש בתחילת האירוע מכל הנוכחים בעלי עניבות הפרפר הלבנות לעלות לאולם למעלה, הגיעו לשם קרוב לשלוש מאות איש כשהם מעונבים בעניבת פרפר לבנה…
במקום התחוללה מהומה רבתי והגנרל הגרמני קרל הנקה החל לגדף את המשתתפים בחמת זעם. אחיו, רודולף הנקה, לא ידע איפה לקבור את עצמו מרוב בושה וה'אסיפה המיוחדת' התפוצצה ונדחתה למועד בלתי ידוע. הרווח היה כפול: הביזיון הגדול של רודולף וקרל הנקה נתן לצ'רלס את הנקמה המתוקה על ההשפלה שלו מול בנו הקטן, מעבר למבוכה הגדולה שגרמו המורדים לכל אוהדי המפלגה הנאצית שהגיעו במיוחד לאירוע מכל רחבי המדינה.
קרוב לוודאי כי אותה 'אסיפה מיוחדת' שהתפוצצה, עמדה לעסוק בתוכנית 'הפתרון הסופי' עבור יהודי דנמרק, אלא שההשפלה הגדולה של צ'רלס עובד הניקיון על ידי בעל האולם, גרמה לו לטוות את תוכנית הנקמה בגרמנים, מה שבהשגחה פרטית דחה בחודשים ארוכים את ביצוע תוכנית 'הפתרון הסופי' ביהודי דנמרק והציל אותם כמעט ממוות בטוח, עד לאותו לילה שבו הבריחו הדייגים הדנים האמיצים את כל יהודי דנמרק לשוודיה…
אנחנו רגילים לומר שהכול ב'השגחה פרטית', רק עלינו לזכור שאותה השגחה בדיוק, שומרת עלינו ודואגת לנו על כל צעד ושעל בחיינו. כפי שההשגחה הפרטית דאגה לסטירה שיעניק בעל האולם לעובד הניקיון שיחליט לנקום בו, כדי להציל את יהודי דנמרק. עלינו לזכור, שהיא סובבת אותנו תמיד וגם אם אנחנו לא מבינים מה קורה מסביבנו, רק בסוף נוכל לראות שהכול לטובה.
