בֵּית הַסֵּפֶר שָׁקַק חַיִּים. הַהַפְסָקָה הָיְתָה רוֹעֶשֶׁת, כְּמוֹ שֶׁרַק יְלָדִים יוֹדְעִים לְהַרְעִישׁ. צְוָחוֹת שֶׁל אֹשֶׁר וְשִׂמְחָה, לְצַד צְרָחוֹת שֶׁל מְרִיבוֹת וּוִכּוּחִים מְטֻפָּשִׁים, מִלְּאוּ אֶת הֶחָצֵר הַגְּדוֹלָה, כְּמוֹ גַּם אֶת אֲחוֹתָהּ הַקְּטַנָּה שֶׁבַּצַּד הַשֵּׁנִי שֶׁל הַבִּנְיָן. הַתַּלְמִידִים, מִשּׁוּם מָה, מָאֲסוּ כְּבָר בַּמִּשְׂחָק עַצְמוֹ וְכָעֵת הִסְתּוֹבְבוּ חַסְרֵי מַעַשׂ מִפִּנָּה לְפִנָּה.
לָכֵן הָיְתָה הַהִתְעַנְיְנוּת שֶׁלָּהֶם גְּדוֹלָה כָּל כָּךְ, כַּאֲשֶׁר בְּשַׁעַר בֵּית הַסֵּפֶר הוֹפִיעָה אִשָּׁה בַּעַל מַרְאֶה מְשֻׁנֶּה לְמַדַּי. יִשַׁי הָיָה הָרִאשׁוֹן לְהַבְחִין בָּהּ, וְהוּא עִדְכֵּן אֶת שְׁלוֹמִי, שֶׁצָּעַק לְעֵבֶר גִּידִי, וּמִשָּׁם הִתְגַּלְגְּלָה הַיְּדִיעָה הַמַּרְעִישָׁה בְּכָל רַחֲבֵי בֵּית הַסֵּפֶר.
הַתַּלְמִידִים, כְּדַרְכָּם, הָיוּ חַסְרֵי נִימוּס בַּעֲלִיל. וְלָכֵן, כְּשֶׁשָּׁמְעוּ שֶׁלָּאִשָּׁה שֶׁבַּשַּׁעַר יֵשׁ פַּרְצוּף מְשֻׁנֶּה – נִקְבְּצוּ בִּמְהִירוּת לַמָּקוֹם, כְּאִלּוּ הָיָה זֶה מוֹכֵר הַקַּרְטִיבִים שֶׁבָּא לְחַלֵּק לָהֶם חִנָּם אֵין כָּסֶף אֶת מַרְכֻּלְתּוֹ. בָּאוּ כָּל הַיְּלָדִים וְנֶעֶמְדוּ בְּמַעְגָּל אֶחָד עֲנָק, וְרַק שְׁלוֹמִי שָׁאַל אוֹתָהּ: "מִי אַתְּ?"
הָאִשָּׁה חִיְּכָה וְעָנְתָה: "אֲנִי אִמָּא שֶׁל אֲבִיעָד לֵוִינְסוֹן מִכִּתָּה ג'. אַתֶּם מַכִּירִים אוֹתוֹ? מִישֶׁהוּ מִכֶּם יָכוֹל לִקְרֹא לוֹ?". רֹב הַיְּלָדִים הִכִּירוּ אוֹתוֹ, אוּלָם מֵרֹב תַּדְהֵמָה, וּמִשּׁוּם שֶׁפִּיהֶם הָיָה פָּעוּר לִרְוָחָה, הֵם לֹא הֵגִיבוּ. שְׁלוֹמִי, שֶׁנִּהֵל אֶת הַשִּׂיחָה, אָמַר: "אֲנִי מַכִּיר אוֹתוֹ". וְהַפַּעַם, לְשֵׁם שִׁנּוּי, עָשָׂה מַעֲשֶׂה מוֹעִיל וְהָלַךְ לִקְרֹא לַאֲבִיעָד.
הוּא כַּנִּרְאֶה לֹא גִּלָּה לַאֲבִיעָד מִי מְחַכֶּה לוֹ בַּשַּׁעַר, מִשּׁוּם שֶׁכַּאֲשֶׁר הִגִּיעַ הַיֶּלֶד הַקָּטָן וּמָצָא אֶת אִמּוֹ עוֹמֶדֶת בַּשַּׁעַר – הוּא הִסְמִיק כְּמוֹ הָאִישׁ הָאָדֹם שֶׁבָּרַמְזוֹר. הָיָה נִכָּר עָלָיו שֶׁהוּא מוּבָךְ עַד עִמְקֵי נִשְׁמָתוֹ הַצְּעִירָה. הָאִמָּא הִתְעַלְּמָה מִכָּךְ וְאָמְרָה לוֹ: "הֵבֵאתִי לְךָ אֶת אֲרוּחַת הַבֹּקֶר שֶׁלְּךָ, שָׁכַחְתָּ אוֹתָהּ עַל הַשֻּׁלְחָן בַּמִּטְבָּח".
הִיא מָסְרָה לוֹ שַׂקִּית וּבָהּ כָּרִיךְ עָמוּס בִּירָקוֹת, לְצַד גְּבִיעַ לֶבֶּן בְּטַעַם וָנִיל, נִפְנְפָה לְעֶבְרוֹ וְהִסְתַּלְּקָה מִשָּׁם בְּחִיּוּךְ. אוּלָם דְּמוּתָהּ הַבִּלְתִּי רְגִילָה, בְּעִקָּר פַּרְצוּפָהּ הַמְּעֻוָּת, הָיוּ לְשִׂיחַת הַיּוֹם בְּבֵית הַסֵּפֶר. הַיְּלָדִים לֹא הִתְכַּוְּנוּ לִפְגֹּעַ בַּאֲבִיעָד, אֶלָּא שֶׁהוּא לֹא הִתְחַשֵּׁב בְּכַוָּנוֹתֵיהֶם וְנִפְגַּע. כָּל שְׁאֵלָה שֶׁלָּהֶם אוֹדוֹת אִמּוֹ, הֵבִיכָה אוֹתוֹ עַד מְאוֹד.
בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם חָזַר הַבַּיְתָה כִּמְעַט בּוֹכֶה. "אֲנִי לֹא רוֹצֶה שֶׁתָּבוֹאִי יוֹתֵר לְבֵית הַסֵּפֶר!" אָמַר לְאִמּוֹ. "אַתְּ גּוֹרֶמֶת לִי לְהִתְבַּיֵּשׁ מְאוֹד, וַאֲנִי בִּכְלָל לֹא רוֹצֶה אֲפִלּוּ לָלֶכֶת אִתָּךְ לְשׁוּם מָקוֹם". הָאִמָּא, לַמְרוֹת שֶׁהַבַּקָּשָׁה הָיְתָה עֲצוּבָה מְאוֹד עֲבוּרָהּ, הִתְחַשְּׁבָה בִּבְנָהּ הָאָהוּב וְיוֹתֵר לֹא נִרְאֲתָה בְּחֶבְרָתוֹ.
אֲבָל אֲבִיעָד לֹא הִסְתַּפֵּק בָּזֹאת. כְּכֹל שֶׁגָּדַל, כָּךְ הִתְרַחֵק מֵאִמּוֹ בַּעֲלַת הַמַּרְאֶה הַמּוּזָר, וְעִם הַשָּׁנִים נִתֵּק עִמָּהּ אֶת הַקְּשָׁרִים. הָיָה נִדְמֶה לוֹ שֶׁהַהַצְלָחָה שֶׁלּוֹ בַּחֶבְרָה תִּפָּגַע אִם יַכִּירוּ אֶת הָאֵם הַלֹּא רְגִילָה שֶׁיֵּשׁ לוֹ. כָּךְ הוּא גָּדַל וְאָכֵן הִצְלִיחַ לְהִתְקַדֵּם בְּחַיָּיו, וּבְגִיל בּוֹגֵר יוֹתֵר הֶחְלִיט לְנַסּוֹת וּלְחַדֵּשׁ אֶת הַקְּשָׁרִים עִם הָאֵם.
אֲבָל הָיָה זֶה מְאֻחָר מִדַּי. אִמּוֹ שֶׁל אֲבִיעָד לֹא הָיְתָה מֵעוֹלָם אִשָּׁה בְּרִיאָה, וּבְגִילָהּ הַמִּתְקַדֵּם הָיְתָה עוֹד פָּחוֹת בְּרִיאָה. הִיא נִכְנְסָה וְיָצְאָה מִבָּתֵּי הַחוֹלִים, בִּקְּרָה אֵצֶל רוֹפְאִים רַבִּים וְעָבְרָה סִדְרַת טִפּוּלִים בִּלְתִּי נִגְמֶרֶת. אֲבִיעָד, שֶׁחִפֵּשׂ אֶת הַהִזְדַּמְּנוּת לְהִפָּגֵשׁ אִתָּהּ, לֹא מָצָא אַחַת כָּזֹאת. רַק בְּסוֹף יָמֶיהָ…
וְכָךְ, אַחֲרֵי סֵבֶל רַב, נִפְטְרָה הָאִמָּא הָאֻמְלָלָה. בְּטֶרֶם מוֹתָהּ לָחֲשָׁה לַאֲבִיעָד בְּנָהּ: "כָּתַבְתִּי לְךָ מִכְתָּב, אֲבִיעָד שֶׁלִּי. קַח אוֹתוֹ, הוּא מֻנָּח בַּמְּגֵרָה שֶׁלְּיַד מִטָּתִי שֶׁבַּבַּיִת. קְרָא אוֹתוֹ וְתִחְיֶה חַיִּים טוֹבִים. אָהַבְתִּי אוֹתְךָ תָּמִיד, גַּם כְּשֶׁלֹּא הֶחְזַרְתָּ לִי בַּחֲזָרָה אַהֲבָה. אֲנִי סוֹלַחַת לְךָ, אֲבִיעָד שֶׁלִּי. הֱיֵה שָׁלוֹם".
אַחֲרֵי שֶׁבָּכָה וְהִצְטַעֵר, נִגַּשׁ אֲבִיעָד אֶל הַמְּגֵרָה שֶׁבַּחֲדַר הַשֵּׁנָה. שָׁם, בְּתוֹךְ מַעֲטָפָה מַצְהִיבָה, הָיָה אָכֵן מֻנָּח מִכְתָּב בִּכְתַב יָדָהּ שֶׁל אִמּוֹ. וְכָךְ נִכְתַּב בּוֹ: "אֲבִיעָד שֶׁלִּי, בְּנִי יְחִידִי, מַחְמַד עֵינַי וּמְשׂוֹשׂ לִבִּי. כָּל חַיֶּיךָ גָּדַלְתָּ לְצַד אִמָּא בַּעַל מַרְאֶה לֹא נָעִים בִּכְלָל. הֵבַנְתִּי אוֹתְךָ, הֵבַנְתִּי אֶת הַמְּבוּכָה שֶׁלְּךָ מִמֶּנִּי, וְלָכֵן אִפְשַׁרְתִּי לְךָ לִבְחֹר כֵּיצַד לִנְהֹג. אֲבָל כָּעֵת, כְּשֶׁאֲנִי כְּבָר לֹא כָּאן בָּעוֹלָם, הִגִּיעַ הַזְּמַן לְגַלּוֹת לְךָ אֶת הַסּוֹד – כְּשֶׁהָיִיתָ בֶּן שָׁלוֹשׁ שָׁנִים פָּרְצָה שְׂרֵפָה גְּדוֹלָה בַּבִּנְיָן שֶׁלָּנוּ. הַחֶדֶר שֶׁבּוֹ יָשַׁנְתָּ נִלְכַּד בַּלֶּהָבוֹת, וְהַכַּבָּאִים שֶׁבָּאוּ לַזִּירָה הֵרִימוּ יָדַיִם אַחֲרֵי נִסְיוֹנוֹת רַבִּים לְחַלֵּץ אוֹתְךָ. עָמַדְתִּי שָׁם וְשָׁמַעְתִּי אוֹתָם מִתְיָאֲשִׁים, וְלֹא הִסְכַּמְתִּי לְוַתֵּר עָלֶיךָ, אֲבִיעָד אֲהוּבִי. נִכְנַסְתִּי אֶל תּוֹךְ הָאֵשׁ הַבּוֹעֶרֶת, מִתּוֹךְ יְדִיעָה שֶׁאוּלַי לֹא אֵצֵא מִמֶּנָּה בַּחַיִּים. אֲבָל חַיַּי בִּלְעָדֶיךָ מִמֵּילָא לֹא הָיוּ שָׁוִים הַרְבֵּה. וְכָךְ, בְּאַהֲבָה אַדִּירָה וְרוֹתַחַת יוֹתֵר מִן הָאֵשׁ, חִלַּצְתִּי אוֹתְךָ וְקָרַסְתִּי מִחוּץ לַבַּיִת. מֵאָז הָיוּ חַיַּי מְלֵאִים יִסּוּרִים וּמַכְאוֹבִים, וְכַמּוּבָן – פָּנַי הִתְכַּעֲרוּ לְלֹא אֶפְשָׁרוּת רִפּוּי. רָצִיתִי לִשְׁמֹר עַל כְּבוֹדְךָ וְהַרְגָּשָׁתְךָ הַטּוֹבָה, וְלָכֵן הִסְתַּרְתִּי מִמְּךָ אֶת הַסִּפּוּר הַזֶּה, סִפּוּר חַיַּי וְחַיֶּיךָ. סִפּוּר שֶׁל אַהֲבַת אֵם לִבְנָהּ".
אֲבִיעָד מָחָה שְׁתֵּי דְּמָעוֹת עֲנָקִיּוֹת וְהָלַךְ לִבְכּוֹת עַל קִבְרָהּ הַטָּרִי שֶׁל אִמּוֹ.
אִמָּא יֵשׁ רַק אַחַת, וְאֵין בָּעוֹלָם אַהֲבָה כְּמוֹ אַהֲבָה שֶׁל אִמָּא. הַפִּתְגָּמִים הָאֵלֶּה יְדוּעִים לְכֻלָּם, וְלַמְרוֹת זֹאת פְּעָמִים רַבּוֹת אָנוּ מוֹצְאִים יְלָדִים שֶׁאֵינָם מִסְתַּדְּרִים עִם הוֹרֵיהֶם. וַחֲבָל. אִם חֲבֵרִים זוֹ מַתָּנָה שֶׁאָנוּ רוֹכְשִׁים בְּעַצְמֵנוּ, אִמָּא זוֹ מַתָּנָה שֶׁקִּבַּלְנוּ הַיְשֵׁר מִבּוֹרֵא עוֹלָם.
