אתרוג שלא בשימוש

בית המדרש

בכל שנה דואג חיים להיות מהראשונים שמהדרים במצוות ארבעת המינים ומחפש לעצמו אתרוג מהודר כדי לקיים בהידור את מצוות החג, הוא קנה אתרוג תימני מהודר והניח אותו בוויטרינה כשהוא מוכן לחג הסוכות. אבל לאחר כמה ימים הוא שמע על מכירה של אתרוגים מרוקאים מהודרים והחליט ללכת ולחפש גם שם, ואכן שם הוא מצא אתרוג שהיה כליל השלמות ורכש אותו במקום כדי לברך עליו בכל ימי החג. כמה ימים לאחר מכן, פתח ידידו דוד את הוויטרינה והאתרוג התימני נפל על הרצפה ונפסל. דוד התכוון לשלם לחיים על האתרוג, אלא שחיים נסע לנופש וחזר רק אחרי חג הסוכות. כאשר דוד סיפר לחיים על האתרוג, סיפר לו חיים על האתרוג המרוקאי שרכש ושעליו בירך כל הימים. כשסיפר לחיים שהוא פסל לו את האתרוג התימני התעוררה שאלה, האם דוד צריך לשלם לחיים על האתרוג מכיוון שלבסוף לא השתמש בו בכלל והם ניגשו לרב לשמוע מה הדין והאם דוד חייב לשלם על האתרוג הראשון. מה לדעתכם פסק להם הרב?

מעיינים בספרים ולומדים לפסוק הלכה או משפט: תלמוד בבלי מסכת 'בבא קמא' דף צ"ח עמוד א' בדין: 'השף מטבע של חברו פטור'. שולחן ערוך 'חושן משפט' סימן ד"ש בדין: 'הזיק חבית ביום השוק כמה משלם' והאם זה דומה למקרה שלנו.

תשובה לשאלה "התיקון למלשין" (שאלה מס' 713)

תקציר השאלה השבועית: דני החליט השנה לחזור בתשובה על ההלשנה שהלשין על שכנו ישראל שבנה מרפסת, דבר שכמובן מצריך סבלנות רבה מהשכנים. אבל דני שהיה מלא טענות על ישראל השכן, חיכה לשעת הכושר וברגע שהוא גילה שהם חרגו מההיתר בכמה מטרים הוא מיהר להלשין לעירייה על החריגה שכמובן הגיעה והרסה לישראל את החריגה בתוספת צו הפסקת עבודה. עכשיו לקראת יום הכיפורים רצה דני לחזור בתשובה על ההלשנה, מה עליו לעשות כדי לחזור בתשובה? ולכן יש כמה נידונים: א') האם אסור להלשין לרשויות? ב') מהם האיסורים שקיימים באיסור 'מסירה'? ג') מהו התיקון לעוון 'מסירה'?

תשובה בקצרה: אסור היה לדני להלשין על ישראל השכן לרשויות, אלא קודם לברר את טענותיו בבית הדין. ואם הלשין, חייב בתשלום כל הנזק שנגרם לישראל השכן וכדי לצאת ב'דיני שמיים' יהיה עליו גם לפייס את השכן.

תשובה בהרחבה: נפסק להלכה שאסור לאדם להלשין ולמסור את ממון חברו לרשויות, ולכן גם אם יש למלשין טענה צודקת היה עליו קודם לפנות לבית הדין והם היו מתרים בשכן שעליו לתקן את הבעיות שעשה לשכניו, ורק אם לא עשה זאת היו מתירים לו הדיינים 'למסור' את חברו לרשויות. (שולחן ערוך 'חושן משפט' סימן שפ"ח סעיפים ב', י"ב) וצריך לדעת שלא תמיד גם טענותיהם של השכנים הם באמת צודקות בכל מה שקשור לעניין בניה ושיפוצים, מכיוון שלפעמים יש טענות שנובעות רק מצרות עין בלבד. אבל אם למשל השכן המשפץ, עשה שימוש בשטח ששייך לכלל השכנים וגרם להם הפסד, במקרה כזה הם יכולים לפנות לדיינים שיתרו בו על מנת שיתקן את העוול שגרם לשכנים בשטח המשותף.

אבל אם הוא חרג בבניה מעבר למה שהותר לו, ובשטח שלו ולא גרם נזק באופן ישיר לאף אחד מהשכנים אסור למחות בו, ובוודאי שמי שמלשין מתוך צרות עין עובר איסור חמור מאד. ולכן התקנה של דני כדי לשוב בתשובה על ההלשנה היא: א') להחזיר לישראל השכן את כל הכסף שהפסיד כתוצאה מההריסה והבניה מחדש. ב') לפייס אותו שימחל לו מחילה גמורה. ג') כפרה גם ב'דיני שמיים' ששם עליו לשאול חכם כיצד עליו לנהוג כדי לצאת נקי כלפי שמיים ולזכות שימחלו עוונותיו ביום הכיפורים.

מעונין להצטרף להפצת עלון 'שלום לעם'?

אולי יעניין אותך גם

בית המדרש

חסד בקומבינה

בית המדרש

שבוע הספר

בית המדרש

הסכם זה הסכם

בית המדרש

הצ'ק שהתכבס

בית המדרש

האור שלך משמעותי

להנצחה או הקדשה בעלון 'שלום לעם'