בארץ הפאפים

שָׁלוֹם לָכֶם, אֲנִי אֵלִיָּה מֵהַצָּפוֹן, לוֹמֵד בְּכִתָּה ו', וַאֲנִי בֶּן הַזְּקוּנִים בַּמִּשְׁפָּחָה. לַהוֹרִים שֶׁלִּי יֵשׁ עִסּוּק מְעַנְיֵן: הֵם בָּנוּ שְׁלֹשָׁה צִימֶרִים בַּמִּתְחָם שֶׁל הַבַּיִת שֶׁלָּנוּ….

כֵּן, צִימֶרִים כְּמוֹ שֶׁאַתֶּם אוֹהֲבִים לְהַגִּיעַ אֲלֵיהֶם בַּחֻפְשׁוֹת… הַצִּימֶרִים שֶׁלָּנוּ מְבֻקָּשִׁים מְאֹד, בָּרוּךְ ה', וּבַחֻפְשׁוֹת אֲנַחְנוּ כָּל הַזְּמַן מִתְעַסְּקִים סְבִיב הַדָּבָר הַזֶּה. מַחֲלִיפִים מַצָּעִים, מְתַקְּנִים מַזְגָּנִים, דּוֹאֲגִים לְמַיִם חַמִּים בַּמִּקְלָחוֹת, לְמַגָּבוֹת, וּלְכָל מַה שֶּׁצָּרִיךְ. הַשֵּׁרוּת שֶׁלָּנוּ הוּא הַשֵּׁרוּת הַטּוֹב בְּיוֹתֵר שֶׁתִּמְצְאוּ (אֲנִי לֹא אוֹמֵר אֶת זֶה מִפְּנֵי שֶׁהַצִּימֶרִים שֶׁלָּנוּ, אֶלָּא כִּי בֶּאֱמֶת הַהוֹרִים שֶׁלִּי מַשְׁקִיעִים אֶת נִשְׁמָתָם בַּמִּתְחָם!)

אֲנָשִׁים חוֹשְׁבִים שֶׁכָּל הַחֻפְשָׁה הַגְּדוֹלָה אֲנַחְנוּ נוֹפְשִׁים לָנוּ, אֲבָל זֶה בִּכְלָל לֹא נָכוֹן. אָמְנָם כָּל הַשָּׁנָה אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לֵהָנוֹת מֵהַצִּימֶרִים, אֲבָל בַּחֹפֶשׁ – אֲנַחְנוּ עוֹבְדִים בְּמִשְׂרָה מְלֵאָה. כָּל הַמִּשְׁפָּחָה. כָּל הַחֹפֶשׁ. אֵין לָנוּ הַפְּרִיוִילֶגְיָה לָצֵאת לְנֹפֶשׁ בְּעַצְמֵנוּ, כִּי זוֹ הַתְּקוּפָה הֲכִי חַמָּה בַּשָּׁנָה, וְלֹא שָׁוֶה מִבְּחִינָה כַּסְפִּית לְהַפְסִיד אוֹתָהּ.

הַיָּחִיד מִכָּל בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה שֶׁאֵינוֹ מַצְלִיחַ לְהָבִין אֶת זֶה, הוּא אֲנִי. קָשֶׁה לִי מַמָּשׁ.

גַּם לִי מִתְחַשֵּׁק לָצֵאת עִם כֻּלָּם, לְהִצְטַלֵּם, לְכַּיֵּף (וְאַחַר כָּךְ גַּם לְהַרְאוֹת לַחֲבֵרִים…) לְהַרְגִּישׁ אֶת הַחֹפֶשׁ. כָּל פַּעַם שֶׁהַתְּקוּפָה הַזּוֹ מַגִּיעָה אֲנִי מַתְחִיל בְּמִבְצַע שִׁכְנוּעִים מַקִּיף. מִתְחַנֵּן לְאִמָּא, מִתְחַנֵּן לְאַבָּא, אֲבָל שְׁנֵיהֶם מְחַבְּקִים אוֹתִי וְאוֹמְרִים: "כְּשֶׁיֵּרָגַע – נְכַּיֵּף גַּם אֲנַחְנוּ… בֵּינְתַיִם תְּנַסֶּה לֵהָנוֹת מִמַּה שֶּׁיֵּשׁ לְךָ, וְיֵשׁ לְךָ הַרְבֵּה!" הֵם צָדְקוּ, כַּמּוּבָן. אֲבָל אָנִי רָצִיתִי חֹפֶשׁ. אֲמִתִּי. כְּמוֹ כֻּלָּם. וּמִפְּנֵי שֶׁזֶּה לֹא קָרָה, אֲנִי קְצָת מִתְבַּיֵּשׁ לוֹמַר, הָיִיתִי מְמֻרְמָר מְאֹד. מִתְלוֹנֵן, מִתְאוֹנֵן, וְ… עוֹקְצָנִי. לֹא הָיָה נֶחְמָד לִהְיוֹת לְיָדִי בְּאוֹתָהּ תְּקוּפָה.

זֶה יָכוֹל הָיָה לְהַמְשִׁיךְ כָּךְ שָׁנִים, אִם לֹא מַה שֶּׁקָּרָה בַּחֻפְשָׁה הַקּוֹדֶמֶת. בְּסוֹף הַחֻפְשָׁה הִגִּיעוּ לִנְפֹשׁ אֶצְלֵנוּ זוּג מְבֻגָּר. הַבַּעַל, אָדָם טוֹב לֵב בִּמְיֻחָד, הִתְחַבֵּב עַל כֻּלָּנוּ.

לֹא אֲסַפֵּר מָה קָרָה בְּדִיּוּק, רַק אֹמַר שֶׁזֶּה הָיָה מַשֶּׁהוּ שֶׁקָּשׁוּר לָעוֹקְצָנוּת שֶׁלִּי, וְשֶׁלְּאַחַר מִכֵּן קָרָא לִי הָאִישׁ וּבִקֵּשׁ לוֹמַר לִי מַשֶּׁהוּ. הוּא הָיָה כָּל כָּךְ נֶחְמָד, אָז הִסְכַּמְתִּי. וְאָז הוּא סִפֵּר לִי סִפּוּר כָּזֶה:

"בְּאֶרֶץ רְחוֹקָה שֶׁנִּקְרֵאת אֶרֶץ הַפַּאפִים הָיָה תָּמִיד טוֹב וְנָעִים. אֲנָשִׁים בְּאֶרֶץ הַפַּאפִים הָיוּ מַעֲנִיקִים זֶה לָזֶה פַּאפִים, שֶׁזֶּה כְּמוֹ בַּד מֶשִׁי רַךְ וְנָעִים. הֵם הָיוּ נוֹתְנִים הֲמוֹן פַּאפִים, וּמְקַבְּלִים בַּחֲזָרָה פַּאפִים. וְלָכֵן הָיָה נָעִים וְטוֹב לְכֻלָּם בְּאֶרֶץ הַפַּאפִים. אַף פַּעַם לֹא הָיָה חָסֵר לְאַף אֶחָד פַּאפִים. כָּל תִּינוֹק שֶׁנּוֹלַד בְּאֶרֶץ הַפַּאפִים קִבֵּל מִיָּד מִמֶּלֶךְ הַפַּאפִים תִּיק גָּדוֹל מָלֵא בְּפַּאפִים רַכִּים וּנְעִימִים. הַפַּאפִים הָיוּ נְעִימִים לַמְקַבֵּל וּנְעִימִים לַנּוֹתֵן.

יוֹם אֶחָד הִגִּיעָה לְאֶרֶץ הַפַּאפִים אִשָּׁה זָרָה. לָאִשָּׁה לֹא הָיָה תִּיק גָּדוֹל מָלֵא בְּפַּאפִים, כִּי הִיא לֹא נוֹלְדָה בְּאֶרֶץ הַפַּאפִים. הִיא לֹא נָתְנָה פַּאפִים, וְלָכֵן גַּם לֹא קִבְּלָה פַּאפִים. וְלָכֵן, הֵפִיצָה שְׁמוּעָה שֶׁהַפַּאפִים עוֹמְדִים לְהִגָּמֵר. כְּשֶׁהָאֲנָשִׁים שָׁמְעוּ זֹאת, הֵם הִפְסִיקוּ לְחַלֵּק פַּאפִים, וְהִפְסִיקוּ לְקַבֵּל פַּאפִים, עַד שֶׁנִּהְיָה מַצָּב בִּלְתִּי נָעִים. הַמֶּלֶךְ שֶׁכָּאַב מְאֹד מִן הָעִנְיָן, חָקַר וְחָקַר עַד שֶׁהִגִּיעַ לָאִשָּׁה הַזֹּאת. הוּא קָרָא לָהּ וְשָׁאַל אוֹתָהּ מַדּוּעַ הֵפִיצָה אֶת הַשְּׁמוּעָה הַזֹּאת. וְהִיא אָמְרָה: "לְכֻלָּם הָיוּ פַּאפִים, וְרַק לִי לֹא, אָז קִנֵּאתִי בָּאֲנָשִׁים בְּאֶרֶץ הַפַּאפִים!" אָמַר לָהּ הַמֶּלֶךְ: "אֶעֱשֶֹה אִתָּךְ עִסְקָה: אֶתֵּן לָךְ תִּיק גָּדוֹל מָלֵא בְּפַּאפִים, כְּמוֹ שֶׁאֲנִי מַעֲנִיק לְכָל אֶחָד מֵהַנְּתִינִים שֶׁלִּי, וּבִתְמוּרָה לְכָךְ אַתְּ תָּפִיצִי אֶת הַשְּׁמוּעָה שֶׁיֵּשׁ הֲמוֹן פַּאפִים…"

הָאִשָּׁה הִסְכִּימָה בְּשִֹמְחָה, וְסִפְּרָה לָאֲנָשִׁים שֶׁהִיא שֶׁהֵפִיצָה אֶת הַשְּׁמוּעָה. הֵם סָלְחוּ לָהּ. חָזְרוּ לְחַלֵּק פַּאפִים וּלְקַבֵּל פַּאפִים, וְשׁוּב הָיָה נָעִים בְּאֶרֶץ הַפַּאפִים…"

הָאִישׁ סִיֵּם אֶת הַסִּפּוּר וְשָׁאַל: "מָה אַתָּה אוֹמֵר עָלָיו, אֵלִיָּה?"

הֵרַמְתִּי גַּבּוֹת. "סִפּוּר דִּמְיוֹנִי וְחָמוּד מְאֹד. אֲנִי קְצָת מְרַחֵם וּקְצָת כּוֹעֵס עַל הָאִשָּׁה הַזֹּאת. מֶה הָיָה לָהּ אִכְפַּת שֶׁכֻּלָּם שְֹמֵחִים וְנֶהֱנִים? מִצַּד שֵׁנִי, רַק הִיא לֹא שָׂמְחָה. וּבֶטַח הָיָה לָהּ קָשֶׁה מְאֹד…"

הָאִישׁ הִנְהֵן. "אַתָּה מַמָּשׁ צוֹדֵק, אֵלִיָּה!" הוּא אָמַר בִּרְצִינוּת. "מָה נִרְאֶה לְךָ שֶׁהִיא הִשִּׂיגָה בַּצַּעַד שֶׁלָּהּ, בְּעֶצֶם?"

"שֶׁלְּכֻלָּם לֹא טוֹב, וְהִיא כְּבָר לֹא שׁוֹנָה…" הֵשַׁבְתִּי מִיָּד. "הַאִם לָהּ הָיָה טוֹב?" שָׁאַל הָאִישׁ בְּשֶׁקֶט. "לֹא!" הוֹדֵיתִי. "בֶּטַח כָּאַב לָהּ עַל הַצַּעַר שֶׁגָּרְמָה".

"וְאַחַר כָּךְ, כְּשֶׁהַמֶּלֶךְ נָתַן לָהּ פַּאפִים, הִיא הָיְתָה שׁוֹנָה?" שָׁאַל הָאִישׁ. עָצַרְתִּי וְחָשַׁבְתִּי לְרֶגַע וְאָז אָמַרְתִּי: "לֹא!" הָאִישׁ חִיֵּךְ וְהִמְשִׁיךְ. "אָז אַתָּה מַסְכִּים אִתִּי שֶׁיֵּשׁ עוֹד דֶּרֶךְ לִהְיוֹת שַׁיָּךְ? דֶּרֶךְ טוֹבָה יוֹתֵר?" הִנְהַנְתִּי בָּרֹאשׁ בְּהַסְכָּמָה.

הוּא חִיֵּךְ. "אַתָּה נַעַר חָכָם, אֵלִיָּה. עַכְשָׁו שִֹים לֵב, אַתָּה רוֹצֶה כָּל כָּךְ גַּם לֵהָנוֹת, קְצָת קָשֶׁה לְךָ לִרְאוֹת אֶת כֻּלָּם נֶהֱנִים, וְאֶת עַצְמְךָ לֹא. אֲנִי צוֹדֵק?" הִשְׁפַּלְתִּי אֶת עֵינַי בְּבוּשָׁה.

"וְלָכֵן אַתָּה מְנַסֶּה לִגְרֹם שֶׁיִּהְיוּ עוֹד שֶׁלֹּא נֶחְמָד לָהֶם, כָּמוֹךָ. אֲבָל אַתָּה יָכוֹל לִגְרֹם לְכֻלָּם לִשְֹמֹחַ, וְגַם אַתָּה תִּהְיֶה שָֹמֵחַ! תִּרְאֶה אֶת כָּל הַטּוֹב שֶׁלְּךָ!"

הוּא נָתַן לִי עֵצָה לִרְשֹׁם עַל דַּף אֶת כָּל הַדְּבָרִים הַטּוֹבִים שֶׁקּוֹרִים לִי, אֶת כָּל הַ'פַּאפִים' שֶׁאֲנִי מְקַבֵּל, וְאֶת כָּל הַטּוֹב שֶׁאֲנִי עוֹשֶֹה לַאֲחֵרִים, שֶׁהֵם הַ'פַּאפִים' שֶׁאֲנִי נוֹתֵן.

מָה אֹמַר לָכֶם? הַחַיִּים שֶׁלִּי הִשְׁתַּנּוּ. רָאִיתִי פִּתְאֹם כַּמָּה טוֹב אֶפְשָׁר לַעֲשֹוֹת לַשֵּׁנִי בְּמִשְׁפָּט קָצָר אֶחָד…