כל התושבים בעיר הציורית לוס קרנס ידעו שסולומון הרמן הוא בחור מושחת. כלומר, אחרי 30 שנה של פעילות ציבורית, שרובה הורכבה מדילים מפוקפקים ומינויי מקורבים, היה קשה לפספס את ריח השחיתות החריף שנדף מכל מהלך שביצע. מערכת הבחירות הנוכחית הייתה קשה במיוחד עבור סולומון. ראש העיר המכהן מריו גרינגוס, שהיה חביב במיוחד על הציבור, יצא בקמפיין מאסיבי שהדגיש את עשייתו הברוכה למען העיר לוס קרנס: מרכז הייטק חדש, קאנטרי קלאב נגיש ורכבת עירונית, וכל אלו העלו את הפופולריות שלו בקרב תושבי העיר והבטיחו לו קדנציה נוספת.
סולומון כינס את מטה הבחירות שלו ואת צוות הקמפיין במגמה לטכס עצה ולגבש תשובה ניצחת לראש העיר הקשיש. הרבה רעיונות הופרחו לחלל האוויר, אך לא הייתה תחושת הצלחה מובהקת. הלילה העמיק, ועדיין לא נמצא פתרון שיניח את דעתו של סולומון המותש. רק בשעת לפנות בוקר מוקדמת, כאשר רוב המשתתפים בהו בחלל בעיניים טרוטות וניסו לגבש תובנה בהירה ופורצת דרך, ביקש אחד מצוות היועצים, מר רפאלו ליברטו, לשוחח עם סולומון בארבע עיניים.
סולומון הוביל את רפאלו לארכיון קטן וסגר בעדם את הדלת: "נו, מה בפיך?" הוא שאל בקוצר רוח בולט. רפאלו העביר אצבע בשפמו הדליל ולחש את התוכנית הכי מופרכת שסולומון שמע מעודו. מרוב תימהון הוא ביקש מרפאלו לחזור שוב על התוכנית. אומנם היא לא נשמעה הגיונית יותר גם בפעם החמישית, אך רפאלו הבהיר בצורה שאינה משתמעת לשני פנים, כי אין שום ברירה אחרת שעדיפה יותר.
כשלושה שבועות לפני מועד הבחירות צצו המועמדים וסיסמאותיהם השחוקות תחת כל עץ רענן ומעל כל עמוד חשמל. "מריו גרינגוס, לא מחליפים סוס מנצח!" קראה המודעה של ראש העיר הוותיק, ועיניו הטובות הסכימו בשתיקה. מנגד, במודעות של סולומון הרמן ניבט פרצופו בחיוך צופן סוד וליווה את הסלוגן: "אני אדע אם הצבעת לסלומון הרמן…"
סולומון לא היה שלם עם המסר, אבל מילותיו של רפאלו מאותו לילה מייגע ריחפו במוחו: "תכריח אותם להצביע. אם תעביר איום מרומז, זה הדבר שיעבוד הכי טוב, וזה הסיכוי היחיד שלך לנצח את ראש העיר המכהן".
ביום הבחירות נרשמו אחוזי הצבעה גבוהים במיוחד. תורים ארוכים של אנשים השתרכו מחוץ לקלפיות. ההמונים נהרו לממש את זכותם החוקית ולקבוע את עתידה של העיר לוס קרנס. סולומון התרוצץ ממקום למקום, לחץ ידיים, חילק עלוני מידע ונעץ את פרצופו החודר מהמודעה: "אני אדע אם תצביע לי!" הוא הפטיר במסתוריות לכל אדם שלחץ את ידו.
בסוף היום, כאשר הגיעו תוצאות האמת, התבררה התוצאה החד-משמעית – סולומון הרמן ניצח ברוב קולות והוא הוכתר כראש העיר החדש של לוס קרנס. ההמונים נשאו אותו על כפיהם בכיכר הגיבורים – הכיכר המרכזית של העיר – וצעקו בגרון ניחר את סיסמת הבחירות שלו: "הוא יודע, הוא יודע, הוא יודע מי הצביע לו!"
בימים הראשונים לכניסתו לתפקיד התגלה דבר מוזר מאוד: סולומון הרמן באמת ידע מי הצביע לו ומי לא. זה התבטא במינויים, ביחס ובמענה לפניות. סולומון ידע בדיוק את מי לקדם ואת מי להותיר בידיים ריקות ובפחי נפש. "אבל אני הצבעתי לך!" התחננו בפניו אנשים, אך סולומון בביטחון רב נפנף בידו ואמר: "על הפרצוף שלך אני רואה שאתה משקר, אין לך בושה, לך תבקש בקשות ממריו גרינגוס, אולי הוא יעזור לך!"
אנשיו של מריו לא יכלו לסבול את החרפה, וכיוון שברור היה לכל בר דעת שמתרחש משהו מצחין משחיתות, כמיטב מסורת העשייה של סולומון, הם שכרו את הבלש הפרטי הטוב ביותר באזור. לאחר חודש של מעקב בלתי פוסק וחקירות אינטנסיביות התפרסמה הכתבה הנקראת ביותר בהיסטוריה של היומון – 'חדשות לוס קרנס'.
"יש סיבה שהוא יודע אם הצבעת לו!" זעקה הכותרת באותיות של קידוש לבנה. "כולכם בוודאי נחשפתם לקמפיין הבחירות היצירתי של ראש העיר סולומון הרמן, אך מסתבר שלא מדובר בגימיק בחירות, אלא באמת אפלה ומטרידה!" הכתבה גוללה את הסיפור האמיתי: סולומון הרמן הוא בעלים נסתר של חברת כוח אדם שנשכרה על ידי העירייה לספור את הקולות. אחרי שהקולות נספרים, כמובן במעקב צמוד של מצלמות אבטחה, פתקי ההצבעה אמורים לעבור לשרפה.
אך מסתבר שלפני שהפתקים הועברו לשרפה, הם נסרקו בטכנולוגיה מיוחדת שמאתרת טביעות אצבעות. מאגר טביעות האצבעות הועבר להצלבה מול רב פקד אנריקה מסיאס, שהוא במקרה גם גיסו של סולומון הרמן. משם הדרך קצרה ליצירת מאגר מצביעים בעד סולומון ומצביעי מריו גרינגוס.
בשבוע שלאחר מכן פורסמו תמונותיהם של שני הגיסים, מובלים אזוקים להארכת מעצר. מריו גרינגוס הביט בהם מהיציע באכזבה, ותושבים רבים התאספו כדי לקרוא קריאות בוז ולהביע את מחאתם מאובדן הדרך הערכי. "תגיד", שאל רב פקד מסיאס את גיסו, "למה חשבת שזה רעיון טוב?"
"כי הוא אמר לי!" ענה ברעד סולומון הרמן והצביע על רפאלו ליברטו שעמד ביציע לצד ראש העיר החדש־ישן וחייך מתחת לשפמו הדליל…
"שקר – אין לו רגליים", מלמדים אותנו חז"ל. לא משנה כמה השקר חזק ומגובה, סוף האמת להתגלות. עלינו ללמוד מכך לדבוק בקביעות במידת האמת, מכיוון שרק היא זאת שתוביל אותנו להצליח באמת.
