גאון ההלכה והמחשבה

מסע אל העבר

יום שני, י"ח באלול
מגדולי ישראל המפורסמים בתחילת תקופת ה"אחרונים", היה רבי יהודה ליווא מפראג, המכונה "מהר"ל" (מורנו הרב רבי ליווא). המהר"ל נולד בפוזנא שבפולין בערך בשנת ר"פ (1520), בתקופתם של ה"בית יוסף" והרמ"א, למשפחה של תלמידי חכמים. הוא כיהן כ 20- שנה כרבה של ניקלשבורג וכל חבל מוראביה (מזרח צ'כיה). בשנים הבאות חי בפראג בירת צ'כיה, אך בגלל מחלוקות עם ראשי הקהילה, חזר לתקופות מסוימות לעיר הולדתו פוזנא, שם כיהן כרבה של פולין כולה. בשנת שנ"ז (1597) התמנה המהר"ל רשמית לאב"ד וראש ישיבה בפראג.
אף שהמהר"ל היה מגדולי דורו בתלמוד ובהלכה, כיום ידועים בעיקר כתביו המחשבתיים. בספריו הרבים, ובהם "נתיבות עולם", "נצח ישראל", "באר הגולה" ועוד, הוא יצר שיטה מחשבתית שלמה ועמוקה, ששילבה את דברי חז"ל, את הפילוסופיה ואת הקבלה. גם גדולי החסידות וגם ה"מתנגדים" שחיו בדורות שאחריו, מתבססים במידה רבה על כתביו. בעניין לימוד התורה, יצא המהר"ל כנגד שיטת ה"פלפול" שהייתה נפוצה בימיו, וקרא להיצמד לפשט ולהרבות בלימוד בקיאותי.
סיפור מפורסם מייחס למהר"ל יצירה של "גולם", כלומר אדם שנוצר על ידי שימוש בשמות קדושים. אולם סיפור זה הופיע בכתובים לראשונה רק מאות שנים לאחר פטירת המהר"ל, ואמינותו אינה ברורה. המהר"ל מפראג הלך לעולמו בשיבה טובה, בי"ח באלול שס"ט (1609).

יום שלישי, י"ט באלול – ראשון הבונים והנופלים
בשנת תקע"ב (1811) עלה מליטא לארץ ישראל רבי אברהם שלמה זלמן יום שני, י"ח באלול גאון ההלכה והמחשבה מסע אל העבר צורף, כחלק מ"עליית תלמידי הגר"א" שהחלה באותן שנים. רבי אברהם התיישב בצפת ולאחר שנים אחדות עלה לירושלים. הוא עסק למחייתו בצורפות, ויצא כמה פעמים לחו"ל כדי לאסוף כספים לטובת היישוב.
באותן שנים הייתה ירושלים סגורה בפני יהודים אשכנזים, בגלל חובות גדולים שהותירה קבוצת עולים קודמת, כמאה שנים קודם לכן. האשכנזים שרצו לשבת בעיר, ובהם רבי אברהם, נאלצו "להתחפש" לספרדים בלבושם ובשפתם. אך בשנת תקצ"ו (1836) הצליח רבי אברהם לשכנע את המושל העותומאני מוחמד עלי להתיר לאשכנזים לגור בעיר בגלוי. בעזרת הכספים שאסף, התחילו רבי אברהם וחבריו להקים מחדש את מוסדות הציבור שהוקמו בידי העולים הקודמים והוחרבו בידי הערבים, ובהם בית הכנסת המפורסם "חורבת ר' יהודה החסיד".
כבר באותם ימים, חיזוק היישוב היהודי בירושלים היה לצנינים בעיני ערביי העיר. בראשית שנת תרי"א (1850) התנפלו ערבים על רבי אברהם ופצעו אותו קשה, ולאחר עשרה חודשים, בי"ט באלול, הוא הלך לעולמו. במדינת ישראל נחשב רבי אברהם כראשון מבין "נפגעי פעולות האיבה" שנפלו במאבק על בניין הארץ.

יום חמישי, כ"א באלול – רובוטים ונרות שבת
בכ"א באלול תרי"א (1851) יצא לאור לראשונה "הניו יורק טיימס", מהעיתונים החשובים והמשפיעים בעולם.
אנקדוטה מעניינת קשורה למהדורת "הניו יורק טיימס" מהיום הראשון של שנת 2000 למניינם. ביום זה הדפיס העיתון שלושה עמודים ראשיים: הראשון כלל את חדשות היום הרגילות, השני היה הדפסה חוזרת של העמוד הראשי מלפני מאה שנה (1.1.1900), והשלישי היה עמוד "עתידני" שבו נכללו החדשות שעתידות להיות – לפי דמיונם של העורכים – בשנת 2100 . כיון שה 1.1.2100- עתיד לחול ביום שישי, נכללו בעמוד העתידני באופן מפתיע גם… זמני הדלקת נרות שבת. עורך העיתון, שנשאל על כך, הסביר: "אף אחד לא יודע באמת מה יקרה בעוד מאה שנה. אבל לפחות דבר אחד אפשר לדעת בוודאות: גם בעוד מאה שנה, נשים יהודיות תמשכנה להדליק נרות שבת"…

 

מעונין להצטרף להפצת עלון 'שלום לעם'?

אולי יעניין אותך גם

מסע אל העבר

ממלכה של חסידות

מסע אל העבר

הרב שחיבר שמים וארץ

מסע אל העבר

הסופר הבודד

מסע אל העבר

להתחבר לתדר הנכון

מסע אל העבר

הספר שחולל מהפכה

להנצחה או הקדשה בעלון 'שלום לעם'